איך ממשיכים הלאה ? פרק 8
תודה על התגובות בכל פרק !
זה נותן חשק להמשיך ומעלה לי את המצב רוח !!
אוהבת המוןן ומקווה שתהנו מהפרק
~ נקודת המבט של אלירן ~
מי אני ? מה קרה לה ?
" את .. את לא זוכרת ? " מילמלתי ועוד דמעה זלגה מעיניי " עמית תתרחקי ממנו " הבחור ממקודם משך אותה אליו " את לא זוכרת ?! זה אני עמית ! זה אני " צעקתי וירין רצה אליי " מצטערת , אני לא מכירה אותך " היא הוסיפה , כמה זמן חלמתי לשמוע את הקול שלה שוב , לא דמיינתי שזה מה שהיא תגיד לי אחרי כלכך הרבה זמן " עמית , את לא זוכרת אותנו ? " ירין פרצה בבכי " אני אמורה לזכור ? " היא שאלה בפנים מבולבלות " אחי תשחרר כנראה לא היית חשוב מספיק כדי שהיא תיזכור " הבחור האידיוט התקרב אליי ונתתי לו בוקס לפרצוף " לא מספיק חשוב ?! חתיכת אידיוט למה מי אתה בכלל שתגיד את זה ?! " צעקתי ובעטתי בו שוב ושוב ועמית התחילה לבכות " תעזוב אותו ! " היא צעקה עליי והתרחקתי " אתם ביחד ? " שאלתי " מי אתה בכלל ?! עזוב אותי בשקט ! " היא צעקה והתכופפה לאידיוט ההוא . ירין בכתה " את מתת ! מה קורה פה ?! תסבירי לי עמית בבקשה " ביקשתי והיא בכתה " אני לא מכירה אותך ואני לא מכירה אותך , תעזבו אותי בשקט ! " היא צעקה והפנתה אצבע מאשימה אליי ואל ירין . הלכתי אחורה וחזרתי לאביאל , ירין עשתה כמוני .
חזרנו ביחד למלון , המומים . כשהגענו ירין ישבה על הריצפה כשרגלייה מכופפות ובכתה .
אביאל ישב על המיטה כשפניו קרובות בתוך כפות ידיו ואני בעטתי בדברים עד שהכעס נגמר והעצב תקף אותי . אני לא מבין ! היא חיה ? איך ? מה קורה פה ?!
יצאתי להתאוורר ברחבה שליד הבריכה , הוצאתי סיגריה , הדלקתי אותה ותחבתי אותה בפה שלי .
" אתה תמיד יוצא בשעות כאלה להסתובב ? " הקול של אריאל נשמע מאחורי " עזבי אותי באמא שלך אין לי כוח לאף אחד " אמרתי בקול קר " מה עובר עלייך ? " היא שאלה ושמה את ידה על הכתף שלי " את לא תאמיני " גיחכתי בציניות ושאפתי מהסיגריה " נסה אותי " היא אמרה ודמעה זלגה מעינייה , למה היא בוכה ? מה נסגר עם העולם בזמן האחרון ?! " לפני חמש שנים , הייתה לי חברה , אהבתי אותה יותר מהחיים שלי , הכל היה מושלם . יום אחד אבא שלה , שבגד באמא שלה אמר שאני והיא אחים . היינו הרוסים ולא התקרבנו אחד לשני , אבל הייתי בטוח בזה שאנחנו לא אחים . ביום הולדת 17 שלה ניסיתי לקחת אותה לבדיקה כדי להראות לה שאני צודק . באותו יום היא נדרסה אל מול עיניי . לפני שעה בערך , ראיתי אותה במועדון ההוא " אמרתי והיא הביטה בי במבט חסר אונים " ואם זאת לא הייתה היא ? " היא שאלה ודמעות זלגו מעינייה " זאת הייתה היא " אמרתי ודרכתי על הסיגריה . הסתובבתי והלכתי משם לכיוון החדר .
~ נקודת המבט של אריאל ~
" שמעת ? " שאלתי ושמעתי אותה בוכה מהצד השני של השיחה " אני לא יכולה יותר אריאל , אני לא יכולה " היא בכתה ובכיתי איתה .
תגובות (4)
אהבתי את הפרק, הוא מאוד מעניין והרגשות מתוארים היטב.
מחכה להמשך :)
רצינית עמית זוכרת , תקשיבי לי טוב את מעלה עכשיו עוד פרק כי אני במתח שיא תחזירי אותה אל אלירן , ירן ואביאל עם לא אני ישתגע וזה לא טוב אני מכורה לעמית ממש תמשיכי ותחזירי אותה מחכה לפרק הבאה.
נ.ב
תמשיכייי אוהבת
אני לא מאמינה שהיא זוכרת!! אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה לאמא שלה!
אני אבין לאלירן אבל למשפחה שלה!!!
את חייבת להמשיך!!
אהבתי ! תמשיכייי