איך ממשיכים הלאה ? פרק 31

~ נקודת המבט של עמית ~

הלכתי לכיוון הבמה הקטנה , שעלייה עומד רואי .
פניי היו רטובות מהדמעות שבכיתי , והן לא היו דמעות של אושר , מה שהייתי אמורה להרגיש .
לא רציתי להתחתן איתו , לא רציתי . אני אוהבת את אלירן , למה הסוף של הסיפור שלנו רע ? למה ?
השיר שהתנגן ברקע עשה לי רע בלב , היתה לי אבן בגרון ותחושה רעה בכל הגוף .
הגעתי , הרב התחיל לברך . ה' תעזור לי , תציל אותי בבקשה תציל אותי ! תפסיק את זה איך שהוא תושיע אותי בבקשה ! תעשה נס , תפסיק את כל זה בבקשה ..
זה כמעט נגמר , ואז הסיוט הזה יהיה לתמיד . אמי קירבה את כוס היין לפי , קירבתי את השפתיים שלי בקושי רב ובאי רצון מוחלט . היו כמה רעשים בקהל , לא הסתכלתי .
לפתע אמא שלי הרימה את מבטה במהירות לכיוון הקהל " תתכופפו ! " נשמעה צעקה .
הכל קרה כל כך מהר ! משהו משך אותי לריצפה . שני בומים חזקים מלווים בצעקות מחרידות נשמעו ברחבי האולם .
היה לי צפצוף באוזניים למשך כמה שניות , וכשהרגשתי שאני בשליטה על הגוף שלי התרוממתי מעט .
אלירן היה זה שמשך אותי לריצפה , הבטתי בו בחיוך . עיניו היו עצומות . הבטתי בו שוב , סורקת את גופו במהירות " אלירן ? " שאלתי בדאגה , למה העיניים שלו סגורות ?! ידו לחצה על אזור בית החזה שלו , הזזתי אותה ונגלה לעיניי כתם אדום שמתפשט וגדל משניה לשנייה " אלירן ! " צעקתי בלחץ .
החלו להיאסף מסביבנו אנשים , אביאל רץ אליי במהירות " מה קרה ?!" הוא צעק בלחץ , לא הצלחתי לדבר ! הפחד לחץ והמועקה שהרגשתי באותו שנייה… בחיים זה לא קרה לי !
ירין שעטה מבין כל האנשים האלה מגששת אחרי תשובות למה שקרה פה עכשיו " אלירן ?!!" היא צעקה כשראתה את אחייה שרוע על הריצפה " לא .. לא ! " היא צרחה והתקרבה אליו , היא ליטפה את פניו והדמעות שלה טיפטפו אל פניו , הבכי שלי התגבר , הרגשתי שעקרו ממני את הלב . שלקחו ממני את הכל והשאירו אותי לחיות כדי לסבול את כל הכאב הזה בלי יכולת להתגבר או לרפא את הכאב .
אביאל קרע לו את החולצה ולחץ על האזור שהיה שטוף בדם של אלירן " תזמינו אמבולנס ! "
" תקראו למשטרה ! " " תזעיקו עזרה !! " נשמעו צעקות ברחבי האולם .
ואני ? לא מעכלת עדיין כלום , צועקת את השם שלו בתקווה שהוא יקום ויענה לי בשנינות .
זה הכל באשמתי ! אני ביקשתי שתעצור את החתונה .. זה הכל באשמתי אלירן אני מצטערת .
בבקשה תתעורר אלירן , בבקשה תתעורר ..

כשהגענו לבית חולים רצתי כמו משוגעת אחרי האלונקה שנשאה את אלירן , ירין בכתה כמו משוגעת ואביאל ניסה להרגיע את שתינו ללא הצלחה למרות שהוא בעצמו רצה לפרוץ בבכי .
הכניסו אותו לניתוח , והשאירו אותנו עם הלם , ודמעות .
" איפה הבן שלי ?! " אמא שלו התפרצה למסדרון בצעקה , ירין ואביאל קמו במהירות מהספסל שנח מול החדר בו אלירן והרופאים נמצאים " אמא " ירין יבבה וחיבקה אותה ושתיהן בכו אחת על השנייה , ואביאל עטף אותם בחיבוק .
אלירן תשרוד את זה , בבקשה אלירן ! אם לא בשבילי בשביל ירין ואמא שלך . אלירן זה לא יכול להיות הסוף של הסיפור שלנו , זה לא יכול להיות ! אני לא יסלח לך אם תמות … אני לא יסלח לך !
אתה לא יודע שאבא שלי מאיים עליי , אתה לא יודע שאני אוהבת אותך אלירן , אתה לא יודע שלא רציתי לעזוב אותך .. אתה לא יודע שהילד הוא שלך אלירן .. יש לנו ילד . אל תשאיר אותו בלי אבא בבקשה אל תעזוב אותי אלירן .

" איפה הוא ? " הסתובבתי וראיתי את רואי " שם " אמרתי בקול רועד " איך את ? " הוא שאל " לא יודעת " עניתי בשקט והמשכתי ללכת ולחזור מול הדלת .
אלוהים תעזור לו בבקשה , אלוהים תגן עליו .
" תלכי הבייתה לנוח קצת עמית " רואי שם את ידו על כתפי " לא אני לא עוזבת אותו " אמרתי בהחלטיות והסתובבתי .
נו כבר נו כבר שהרופא יצא ויגיד לנו מה קורה איתו !
הלחץ חונק אותי , אלוהים אל תיקח לי אותו בבקשה .. אנחנו עדיין צריכים אותו פה , בבקשה אלוהים בבקשה .

אחרי שעות ארוכות ומייאשות , הדלת של החדר נפתחה וכולנו קפצנו על הרגליים , הרופא נעמד מולנו ובגדיו מוכתמים בדם .

– כעבור חודשיים –

" קולוללוולולוולו " אמא של ירין ואני צרחנו כשאביאל שבר את הכוס .
בחיים לא הייתי כל כך גאה ! אח שלי עכשיו בעל של מישהי !
" מזל טוב ! " קפצתי על ירין בחיבוק , היא הייתה כל כך יפה בשמלה הלבנה .
" רגע רגע חכו אסור לשבור את המסורת " היא אמרה בחיוך וחזרה לכיוון הבמה לעשות משהו .
הרגשתי יד מושכת אותי והסתובבתי " אני גיס ! " אלירן עמד מולי , בחליפה תכולה מושלמת וחיוך כל כך יפה " אני גיסה ! " חייכתי אליו ודמעות של אושר זלגו מעיניי " אני אוהב אותך " הוא חיבק אותי " אני אוהבת אותך " עניתי לו , קירבתי את פניי לשלו .. ולפתע משהו פגע בי " אחח " שיפשתי את זרועי , הסתכלתי על הריצפה וראיתי את זר הפרחים של ירין , הרמתי אותו " קולולולולולו ! עמית חתונה הבאה שלך " ירין צחקה וצחקנו איתה .
רקדנו מלא ! זה היה פשוט מושלם !
" עמית ! " אלירן ניסה לגבור על המוזיקה הרועשת " מה ? "חייכתי אליו " בואי שנייה " הוא משך אותי תוך כדי ריקוד " אני אוהב אותך " הוא משך אותי לריקוד צמוד על הבמה הקטנה שעליה אביאל וירין עמדו לפני כמה שעות " אפשר לכבות שנייה את המוזיקה ?" הוא צעק לדיג'יי וכולם הפסיקו לרקוד והסתכלו עלינו , ירין ואביאל עמדו מולנו מביטים בנו מחובקים " עמית , אחרי כל מה שעברנו ביחד , אני רוצה לשאול אותך משהו מול כולם " הוא אמר , מכניס את ידו לכיס מגשש אחרי משהו .
הלב שלי קפץ , הלחיים שלי בערו .
" עמית , האישה הכי יפה , חזקה , מצחיקה וחכמה שהכרתי בחיי " הוא אמר בקול ברור ,
בידו הייתה מין תיבה קטנה כזאת , והוא כיפף את רגליו באיטיות עד שכבר היו כרועות . הבטן שלי התכווצה והלב שלי דפק כל כך חזק שהייתי בטוחה שכל האנשים באולם שמעו אותו .
" כל הזמן חלמתי על הרגע הזה , וסוף סוף יש לי את האומץ לשאול אותך את השאלה הכי חשובה בחיים שלי , ושלך " הוא אמר ופחדתי לנחש מה הוא רוצה לשאול אותי כדי שאני לא יתאכזב
" עמית דהן , תינשאי לי ותעשי אותי הגבר הכי מאושר בעולם ? " הוא אמר ופתח את התיבה הקטנה שהיתה בידו , בתוכה הייתה טבעת עם יהלום בוהק ויפה , ודמעות של לחץ הבריקו את עיניו , רגליי רעדו , הבטן שלי התכווצה והרגשתי שהלב שלי הפסיק לפעום .
שתי דמעות של תדהמה , אהבה , לחץ וכל הרגשות האפשריים החליקו במורד לחיי . לא הייתי צריכה לחשוב בכלל , הרי התשובה כבר ידועה מראש לא ?
התכופפתי אליו " כן " קולי רעד וחייכתי , הוא לקח את ידי וענד לי את הטבעת .
מחיאות כפיים ושריקות נשמעו ברחבי האולם ושנינו התרוממנו , הוא התקרב אליי ונישק אותי .
בחיים לא הייתי כל כך מאושרת .