איך ממשיכים הלאה ? פרק 30

פרק לפני לפניי אחרוווון !!!
הפרק מוקדש לקוראות שליי שמגיבות לי ומעלות לי את המצב רוח . ולחברה שלי שעזרה לי לבנות את סיום הסיפור .

~ נקודת המבט של אלירן ~

" אח שלי חתייך " ירין הביטה בי בחליפה באפורה שלבשתי לכבוד החתונה של עמית ורואי .
הבטתי בה , השמלה האפורה שהיא בחרה באותו הגוון כמו החליפה שלי גרמה לה להראות גבוהה יותר . השיער הברונטי שלה היה מסולסל בקצוותיו , השפתיים שלה הודגשו באודם אדום שמחמיא לעורה והעיניים שלה עוטרו במסקרה או איילינר או עיפרון או איך שלא קוראים לזה .
היא התקרבה אליי והסתכלה במראה שעמדתי מולה , חיבקתי אותה מהמותניים " כמה שאני אוהב אותך קטנה " סרקנו את גופינו למשך דקות עד שהגיעה השעה לצאת .
" אתה בטוח שאתה רוצה לבוא ?" היא הניחה את ידה על הרגל שלי באמצע הדרך " כן , זה יעזור לי להתגבר " עניתי בכנות , וגם .. אם אני לא אבוא מי יתן לה את המתנה שלי ? חשבתי לעצמי על ריקו . אני פוחד , ממש פוחד .. אבל אני לא יכול לחזור אחורה עכשיו , זה קורה .
הגענו לאולם , הוא היה מקושט וחגיגי כמו חלום .
היו זרים מפוזרים ברחבי המקום , סרטים מקצה אחד לאחר .. זה היה מושלם .

~ נקודת המבט של אריאל ~

הלכתי לריקו , הרוצח שכיר של אלירן .
" אפשר את ריקו ? " שאלתי את האדם שעמד ליד הדלת החלודה " כמובן ברבי " הוא סרק את גופי , עם השמלה האדומה והלך .
כעבור כמה שניות ניצב מולי האדם שדיבר עם אלירן לפני כמה ימים " את חברה של אלי נכון ? " הוא שאל בקולו העבה , ניחשתי שגילו בסביבות השלושים שנה " כן , הוא ש..שלח אותי ל..לבקש ממך עוד משהו " גימגמתי מעט מהחשש " מה ? " הוא שאל בחיוך " כשאתה יורה בחתן , תירה בכלה קודם " אמרתי בביטחון , חיוכו ירד " בטוח ? " הוא שאל , שתקתי לרגע . שהוא לא יעלה עליי , חזרתי לדמות הבטוחה " כן , תירה בכלה שני כדורים בלב "

~ נקודת המבט של אלירן ~

כולם התחילו להסתדר , הסקתי שהחופה מתחילה ועמדנו בשורה הראשונה .
הפלאפון שלי צילצל " הלו " עניתי , על הצג היה כתוב ריקו " לפני שהוא יספיק להלביש לה את הטבעת , הוא ימות " הוא אמר וניתק .
ראיתי מזווית עיני את אריאל , היא לבשה שמלה אדומה קצרה שהחמיאה למבנה גופה .
החופה התחילה געשה , מה לעשות ? אני לא יכול לראות את זה ! אבל .. אבל מגיע לו .
" אני מתרגשת " ירין החזיקה בידי , הסתכלתי עלייה " הכל בסדר ? " היא שאלה , הייתה לי סחרחורת קלה והחזקתי בראשי , התייצבתי לאט ועניתי לה שכן , הכל טוב .

עמית התקדמה בשביל הלבן , מחייכת באושר ..
היא הייתה לבושה שמלה ארוכה לבנה יפייפיה , כלה מהסרטים .
מושלמת .
עיינייה נוצצות מדמעות אושר , מאופרת מושלמת , תסרוקת מושלמת .
הרגשתי קנאה עזה , רציתי למות . רציתי לרוץ ולנשק אותה , עצרה אותי הידיעה שהיא לא אוהבת אותי ..
היא הגיעה אליו , והעדים עמדו לידם . עוד רגע זה קורה .
" אני כבר חוזר " לחשתי לירין , לחייה של עמית כבר היו רטובות מדמעות , כנראה של אושר והתרגשות .
התקדמתי לאריאל " מוכנה ? " שאלתי אותה , היא נראתה לחוצה מאוד , רציתי להרגיע אותה מעט " כן " היא ענתה " עוד קצת והסיוט נגמר " היא אמרה בחיוך שנאה עצוב ודמעות , היה לי קשה לפרש אותה .
" את בסדר ? " שאלתי אותה , מנסה לגרום לה להביט בעיניי " את בטוחה שאת רוצה שנעשה את זה ? ניקח חיים של בן אדם ? " הרהרתי במעשינו " אני לא מאמין ! מה עשינו ?! את אוהבת אותו אריאל אנחנו לא יכולים להרוג אותו . אם זאת הייתה עמית הייתי מת אריאל אני מתקשר אלייו לומר לו שלא ירה בו " הספקות ניצחו אותי והרמתי את הפלאפון " הלו " הוא ענה במהירות " ריקו , תבטל , אל תירה בחתן " אמרתי במהירות , שלם עם דבריי סוף סוף " קיבלתי " הוא ניתק .
אריאל נראתה לחוצה יותר " יואו אני כל כך שמח שזה מאחורינו , באמת שאני לא מבין מה עבר עליינו . את אוהבת אותו , אם זאת הייתה עמית .. גם אחרי כל מה שהיא עשתה לי .." הרגשתי רע , היא הביטה בי בעיניים אדומות והרגל שלה רועדת " מה קרה ? " שאלתי , ראתי בתוכה שהיא רבה אם להגיד לי או לא .
הרב התחיל לברך אותם " אלירן " היא פלטה לרגע " מה ? זה התחיל בואי נראה , נכבד כסליחה על מה שרצינו לעשות לו " אמרתי בהקלה " אלירן אני.. עשיתי משהו נורא " היא דחפה אותי בלחץ " מה קרה ? מה עשית ? " שאלתי , מנסה להתרכז בחופה , הרב סיים לקדש " אלירן תקשיב לי ! " היא צעקה בשקט " מה ?!" עניתי לה " הוא עומד לירות בעמית , ריקו עומד לירות בעמית " היא יבבה .
הלב שלי נפל " מה !? "צעקתי , כמה אנשי הסתובבו אליי " עכשיו !" היא צעקה .
באותו רגע ראיתי שחור בעיניים .
" עמית " השמטתי את ידיי על פניי , הזזתי את האנשים באגרסיביות והתחלתי לרוץ לכיוון הבמה שהם עמדו עלייה " לא ! " צעקתי , הסתובבתי וראיתי את הצלף שעומד על המרפסת שמעלינו
הם לא ראו אותי ! רצתי , אני לא אספיק !
אמא של עמית קירבה את כוס היין לפייה של עמית , כמעט הגעתי
" תתכופפו ! " צעקתי
שתי יריות נשמעו , צעקות של השם שלי וכאב חד שלא חוויתי מעולם
ויותר אני לא זוכר .