איך ממשיכים הלאה ? פרק 24

~ נקודת המבט של עמית ~

הארוחה עם רואי ואריאל הייתה – אסון .
כל שנייה פזלתי לכיוון רואי והרגתי רע עם עצמי , כשאלירן מנשק אותי אני רוצה למוווות !
אני בדילמה נוראית , זה כמו לבחור בין האוויר שאני נושמת ללב שלי , אני אצליח לשרוד בלי אחד מהם .
אני מרגישה גרוע , כלכך שפלה .
מה גם שעכשיו אלירן , תמיר , אביאל ורואי יושבים ביחד באיזו מסעדה סתם בשביל הכיף .
" עמית " אריאל חזרה וניסתה לשכנע אותי שזאת לא אשמתי "זה מובן שתהיי מבולבלת מצד אחד הוא האחד שאהבת כל הזמן ומצד שני לא הייתם ביחד חמש שנים אבל אני חושבת שאם ככה את מרגישה …כנראה שאת צריכה ללכת אחרי זה " היא אמרה והשפלתי את ראשי " אני מרגישה שאני טובעת אריאל , איך אני אעשה לו את זה ? איך ? " קברתי את ראשי בתוך ידיי .
נשמעה דפיקה בדלת " אני אפתח " אריאל אמרה וקמה מהספה ולכיוון הדלת .
" היי " נועה עמדה במפתן ביתי " נועה " חיוך עלה על פניי " תיכנסי " אמרתי ולרגע כל הבעיות שלי נעלמו .
התחבקנו והיא התיישבה מולי " איזה בית יפה " היא אמרה והתמתחה על הספה בנוחיות שמתאימה לנועה " רציתי להזמין אותך לברית מילה של ניר " היא אמרה ופנייה זהרו , חיוך התפרס על פני כשהחזקתי את המעטפה בידי .
הייתי רוצה להיות במקומה .. יש לה אהבה גדולה עם הארוס שלה , ילדון יפיפה .. היא פשוט הקימה משפחה בצורה מפליאה !
המחשבות האלה העלו לי שוב את הדילמה .. עם מי הייתי רוצה להקים משפחה , אלירן או רואי ?
השפלתי את ראשי בייאוש ונאנחתי " מה יש ? " נועה שאלה והרמתי את ראשי אלייה " מיתי מה קרה ? העיניים שלך נוצצות מהדמעות את לא יכולה לשקר ולהגיד שאת בסדר " היא אמרה ושפתי רעדו מעוצמת הדברים שאני עומדת לספר לה .
" שכבתי עם אלירן " אמרתי בפשטות , בחרתי להתחיל בזה " זה היה דיי ברור לי " היא אמרה ופלטתי צחקוק קטן " אבל .." התחלתי להגיד ופשוט לא יכולתי להמשיך " אבל מה ? " היא שאלה בבילבול ברור " אני חושבת ששאני-"קטעתי את עצמי והשפלתי את ראשי " את מתחרטת ? " היא ניסתה לגלות מה עומד לי על הלשון " לא " הנדתי את ראשי במהירות וביטחון " אני לא מתחרטת אבל .. אני חושבת שרואי .." הסתבכו לי המילים ועינייה של נועה נפקחו " אל תגידי לי שאת –"
היא עצרה את עצמה מהחשש שהיא צודקת ופשוט הנהנתי ודמעה טיפטפה מעיניי " אני מאוהבת ברואי " פלטתי את האמת ונועה שאפה אוויר מההלם " ממהה ?! " היא פלטה ומהלחץ ירדו עוד כמה דמעות " עמית במה הסתבכת " היא הטיחה את ראשה בידייה .
הייתה שתיקה מלחיצה " עמית , עם כמה שאני אוהבת אותך את יצאת פשוט חרא בסיפור הזה " היא אמרה וגירדה בראשה " אבל את לא אשמה , ואני יודעת שאת לא רצית שזה יקרה . אני חושבת שלמרות שאני ועוד שלוש אנשים חושבים שאת צריכה להיות עם אלירן , את צריכה ללכת עם הלב שלך " היא ניסתה לעודד אותי , והצליחה .
אריאל אולי אמרה לי שאני צריכה ללכת אחרי הלב שלי וזאת לא אשמתי אבל נועה .. אמרה את זה שונה , באופן שרק נועה יכולה לשכנע " וגם .. זה לא שאת יורדת ברמה , רואי חתיך .
למרות שעם כמה שרואי חתיך אלירן חתיך על חלל אבל הבנת את הפואנטה " היא אמרה וחייכתי אליה בהקלה .
"יואו ! " היא פלטה לפתע והבהילה אותי " מה קרה ? " שאלתי " ירין " היא אמרה וקיבצתי את גבותיי באי הבנה " אני אסביר לך יותר טוב " היא אמרה , כמו מדברת אל ילדה בת שלוש " ירין , החברה הכי טובה שלנו , אחותו – של – אלירן ! " היא אמרה והלב שלי נפל יחד עם האסימון .
" לא " פלטתי בלחץ .
" חכי חכי אל תילחצי , אולי היא אחותו אבל היא החברה הכי טובה שלך היא תבין " היא ניסתה להקל עליי אבל המועקה לא עזבה .
" את צריכה לפתור את זה עמית , את לא יכולה לשקר לאלירן " נועה הכתה בי עם האמת והנהנתי בהבנה " אני אעשה את זה , אבל מחר " החלטתי ונפרדנו לשלום .
" חשבתי על זה שוב , אני חוזרת בי .
אם תישארי עם אלירן זה יעבור לך והאהבה אליו תחזור אלייך " היא אמרה ולרגע איבדתי את ההחלטיות שלי . למי להקשיב ? לנועה או אריאל ?
ושוב הכל מסובך !

' צריכה לדבר איתך ' שלחתי לאלירן .
החלטתי שהוא צריך לדעת , הוא בטוח יעזור לי להחליט מה לעשות .
קיבלתי הודעה , רואי .
הלב שלי היה על 180
' בואי אליי דחוף '
הבטתי בהודעה , מה כל כך דחוף ?
העובדה שהוא מצווה עלי לבוא ולא מבקש הזכירה לי את האופי הגברי שלו , זה כל כך מושך .
תוך חמש דקות כבר הייתי אצלו .
" מה היה דחוף ? " שאלתי , הוא הסתכל עליי והתקדם כמה צעדים לכיווני " אני רציתי לראות אותך " הוא אמר וחייך חיוך סגור , איזה יפה הוא …
" וזה .. דחוף ? " שאלתי , מנסה להרגיע את הלב שלי " גם רציתי לדבר " הוא התקרב יותר , התחלתי להרגיש מין חמימות כזאת באזור הלחיים .
" על מה לדבר ? " שאלתי , מנסה להרגיע את הגוף שכל כך מתעקש להכאיב לי !
" עלינו " עכשיו הוא היה מרחק חצי סנטימטר ממני , ידו מלטפת את שיערי וחלקים מגופי נוגעים בגופו " מה יש לדבר ? " שאלתי , מנסה לא התנשף בכבדות מהשפעת גופו הגברי והמושלם עליי
" את יודעת .. " הוא התחיל לדבר , ניסיתי להתרחק קצת והלכתי אחורה , הוא התקדם קדימה וחזרנו אל אותה הסיטואציה שגורמת לכל כך הרבה דברים בגוף שלי " כבר המון זמן שאני רוצה להגיד לך משהו ולא יכול " הוא אמר , ואני מתרחקת והוא מתקדם עד שנמאס לי והבנתי שזה לא יעזור ורק יוביל אותנו אל הקיר " מה להגיד " עקפתי אותו והתקדמתי אל הסלון " אל תברחי " הוא ציווה , נעמדתי במקום , קולו נהייה צרוד ומושך יותר " ממה יש לי לברוח " אמרתי בפשטות והוא שוב התקרב והצמיד את גופו הגבוה והשרירי אל הגוף הזעיר שלי " מהרגשות שלך " הוא אמר והלב שלי עלה ל300 דפיקות בדקה " על מה אתה מדבר רואי יש לי חבר " התחמקתי " יפה לך סומק " הוא חייך חיוך כלכך יפה וליטף את הלחי הרותחת שלי " רואי –"
" אני אוהב אותך " הוא אמר וההלם היכה בי חזק , כמו ברק .
קפאתי , פשוט עמדתי שם , מריצה מחשבות בראש שלי ולא יודעת איך להגיב .
הטלפון שלי רטט והתחיל להשמיע צלצול של שיחה נכנסת ,
– אלירן –