איך ממשיכים הלאה ? פרק 20

~ נקודת מבט אלירן ~

כשנסענו לכיוון הבית של אביאל , כלומר של אביאל ועמית , לא יכלתי שלא להביט בפניה של עמית כל כמה שניות . סוף סוף זכיתי בה שוב , היא חזרה אליי , סוף סוף החיוך שעל פניה הוא אמיתי .
היא נראתה כלכך שמחה ומלאת תקווה , אני לא מאמין שזה נגמר .
כשהגענו לבית שלה דפקתי בדלת , אחרי כמה שניות נשמעו צעדים לכיוון הדלת והיא נפתחה .
אידית , אמא של עמית פתחה , לפני שהיא תספיק לראות את עמית הכנסתי את אמי ונכנסתי לבית .
נשקתי ללחייה וחיבקתי אותה חזק " תשבו תאכלו " היא הציעה בחיוך " לא תודה , אידית את יכולה בבקשה לקרוא לאביאל , אני צריך להגיד לכם משהו " אמרתי , ניסיתי להרגיע את ההתרגשות , אני עומד להתפוצץ , כל השנים האלה ראיתי כמה היא סבלה מגעגועים ועכשיו אני הולך לתת לה את המתנה הכי טובה שאני יכול לדמיין .
" ברור " היא אמרה והלכה במהירות לחדרו " אני כלכך מתרגשת " אמי לחצה את ידי וחייכתי אלייה , מחבק אותה .
אידית חזרה ואביאל איתה " היי " הוא חיבק את אמא שלי ואז אותי " מה רצית להגיד ? " אביאל אמר תוך כדי שהוא הולך למטבח למזוג לו מים .
הלכתי לכיוון הדלת הסגורה , רועד מעט .
פתחתי אותה והיא הביטה בי , הבינה שזה הזמן להיכנס .
היא נשמה נשימה עמוקה ורועדת ונכנסה אחרי .
" אביאל , אידית " אמרתי וזזתי לצד , עומד לצידה של אמי , מביט במחזה המרגש הזה .
הסתכלתי על אביאל , עיניו נהיו לחות יותר ויותר ולא זזו מדמותה של עמית .
הוא בהה בה , ממצמץ מספר פעמים , מוודה שהוא לא חולם , במקביל הניח את הכוס באיטיות על השולחן כשידיו לא מצליחה להתייצב .
עברתי לפניה של אידית , שממזמן כבר היו שטופות מדמעות .
" ילדה שלי " היא פלטה אחרי כמה רגעים שבהם אביאל ואידית לא היו בטוחים אם זה חלום או מציאות .
עמית חייכה חיוך עצוב-שמח ורצה אל אימה בחיבוק .
" בוא " אמא שלי משכה בידי קלות וסימנה לי לצאת מהבית , לתת להם זמן .

כשהחניתי את המכונית מול הבית שלנו קיבלתי הודעה .
ההודעה הייתה ממדיסון : אתה פנוי ?
עניתי לה שכן ושלחתי לה כתובת של בית קפה שאני מאוד אוהב , אני רוצה לתת לאמא שלי קצת זמן לבד בבית , הרבה זמן היא לא הייתה פה .
נסעתי לבית הקפה , מנסה לנחש מה מאדי תגיד לי .. אולי היא רוצה לשכנע אותי לחזור לניו יורק ? או שהיא רוצה לדעת מה המצב בינינו ? איך אני הולך להגיד לה שאני עם עמית שוב ? אחרי כל מה שהיא נתנה לי אני אשבור לה את הלב ? אני לא הולך לשקר לה , אני אומר לה את האמת כי זה מגיע לה .
החנתי את האוטו ונכנסתי לבית הקפה , האווירה והעיצוב גרמו לי להרגיש בנוח , היה שם חם אבל לא יותר מדי , הכל היה ביתי וידידותי ובגלל זה כלכך אהבתי אותו .
התיישבתי באחד השולחנות ומיד אחת המלצריות התקדמה לכיווני " תרצה להזמין ? " היא שאלה בחיוך " קפה בבקשה " עניתי לה , היא הנהנה והלכה לכיוון הדלפק במהירות .
שיחקתי במפית הקטנה ונחה על השולחן עד שמדיסון הגיעה לבית הקפה עם .. עם ג'ייסון !
עיניי נפתחו בתדהמה , לא ציפיתי לראות אותו כאן ! כמה זמן עבר ..
" ג'ייס ! " פלטתי וחיבקתי אותו חזק , הוא הבן אדם הכי חשוב לי אחרי אמא שלי עמית וירין .
" בואנה אחי מה נהיית לי רגיש ? " הוא שאל וצחקנו .
ישבנו שלושתינו ודיברנו כמו בימים הטובים , אחח איזה יום .
" אז באנו לפה לא רק בשביל לדבר " מאדי רמזה ונתנה מכות קטנות עם המרפק שלה לג'ייסון . " אני או את ? " הוא חייך והבטתי בהם בבילבול " נו תגידו כבר " הסקרנות אכלה אותי וג'ייסון צחק " רצינו להזמין אותך .. להיות שושבינה " הוא אמר וצחק והבטתי בו בגבה מורמת .
מאדי נאנחה ב" יאוש " ממני וצחקה ואז נפל לי האסימון " אתם מתחתנים ?! דיי אני לא מאמין ! " חיבקתי אותם מעל השולחן .
" ואני פחדתי לספר לך " צחקתי על עצמי " לספר מה ? " היא שאלה בחיוך כשג'ייסון שם עלייה את ידו " אני ועמית חזרנו " אמרתי , מאדי הביטה בי בחוסר הבנה וג'ייסון הביט בי כאילו אני משוגע .
הוא הוריד את ידו ממדיסון " אחי .. היא לא .. מתה ? " הוא שאל וצחקתי " סיפור ארוך " אמרתי לו " למה אני לא יודעת כלום ?! " מדיסון התעצבנה ונכנעתי , ישבנו שם שלושתינו , אני מספר להם את הסיפור הלא יאומן שחייתי בו מאז שחזרתי לישראל , ג'ייסון הגניב למאדי כמה נשיקות במהלך הסיפור והרגשתי לראשונה , שלם .
הם כלכך מתאימים , כמו נועה ותמיר , כמו ירין ואביאל , כמוני וכמו עמית .
כשהם נתנו לי את ההזמנה הרגשתי שאני פשוט מקנא .
פשט רוצה שהיא תהייה שלי , רק רוצה להתחתן עם עמית , שתהייה רק שלי לנצח .