איך ממשיכים הלאה ? פרק 2
~ נקודת מבט של אלירן ~
" בוקר טוב " מאדי אמרה ושיפשפה קלות את עינייה .
" בוקר טוב ביוטיפול שלי " נישקתי אותה על השפתיים נשיקה קצרה והובלתי אותה לשולחן . הכנתי לה פנקייקים ושמתי לה סירופ שוקולד ומייפל בצד , בתקווה שהיא לא תכעס עליי אחרי מה שאני אגיד לה " לכבוד מה ? " היא שאלה בחיוך כשראתה את ערמת הפנקייקים שמפיצים ריח נפלא " נשב ואני אספר לך " אמרתי לה ברוגע , ישבנו אחד מול השנייה ונשמתי עמוק " מחרותיים יש לאחותי הקטנה יום הולדת , וחשבתי .." אמרתי לה כשהיא מביטה עמוק בעיניי " אתה רוצה ללכת לבקר אותה ? " שאלה בחיוך " את לא כועסת ? " שאלתי מופתע , " חח לא , אם כבר אני שמחה ! לא יצרת קשר עם המשפחה שלה מאז שהגעת לפה ! " היא חייכה עוד יותר " חשבתי גם .. אולי תבואי איתי ? " שאלתי בחיוך שאני יודע שהיא אוהבת " לבוא איתך ? אבל .. אבל אני לא יכולה לעזוב את הכל פה " היא אמרה והשפילה קצת את ראשה " היי , זה בסדר גמור. פשוט לא רציתי להשאיר אותך לבד " אמרתי לה והושטתי את ידי אל הלחי שלה " אל תדאג לי , קח לך איזה שבוע-שבועיים להיות איתם . וגם על הדרך תתרענן קצת ואז תחזור " היא אמרה בחיוך , חייכתי באוטומטיות . אין על האישה הזאת , פשוט מלאך " אין עלייך " קמתי מהכיסא עליו ישבתי והתקדמתי לכיוונה , אני באמת מרגיש מאושר כשאני איתה .
נישקתי אותה והרמתי אותה והיא שילבה את רגליה סביב גופי . הלכתי לחדר והשכבתי אותה על המיטה , הורדתי חולצה ו..משם אתם כבר יודעים לאן זה מוביל .
" לא שכחת כלום? לקחת את כל המזוודות ? את התיק שלך ? " מדיסון שאלה במהירות כשקראו לנוסעים לעלות למטוס " אל תדאגי בייב הכל בסדר. אני צריך ללכת " אמרתי והבטתי בתוך עינייה , היא נמוכה יותר ממני בכמה סנטימטרים אז ראשה היה מורם לכיוון פני " אני יתגעגע " אני קפצה עליי בחיבוק , עטפתי אותה עם ידיי וחיבקתי אותה חזק " תתקשר כשתגיע " לחשה כשהתנתקנו מהחיבוק .
ברמקולים נשמעה הקריאה השנייה לטיסה שלי , נישקתי אותה וחיבקתי אותה שוב
" אני אוהב אותך " אמרתי בקול כשגררתי את המזוודות לכיוון הכניסה למטוס , האיש שהיה שם בדק שהכל אצלי בסדר ונתן לי אישור להיכנס .
הסתובבתי אחורה וראיתי שהיא עדיין עומדת שם , מסתכלת עליי עם דמעות בעיניים ומנופפת לשלום.
הרמתי את ידי ונופפתי חזרה . גררתי את המזוודה והתקדמתי לכיוון שאליו הייתי צריך ללכת , הסתובבתי והבטתי בה בפעם האחרונה ונכנסתי .
אני הולך לראות את ירין עוד מעט .
אחרי חמש שנים אני הולך לראות את אחותי שוב .
אני מתרגש . הנחתי את ראשי על המשענת של הכיסא , עצמתי את עיניי והמטוס המריא .
תגובות (1)
תמשיכיי אמן שאלירן יגלה שעמית חיה