איך לא ידעתי ?!- פרק 3 ( סיפור חדש !!)

פרק 3:

הבית של הילה במרחק של שניים – שלושה רחובות מהבית שלנו לא רחוק.
יש להם בית גדול כמו שלי.
וילה עם שתי קומות חצר גדולה ובריכה.
אושר הוא אחיה הגדול והוא גדול ממנה בשנתיים והילה בגיל שלי. ויש להם עוד אח בן 14 שקוראים לו אריאל. אני זוכרת ביום שחגגנו לו יום הולדת 14 הילה אמרה לי שאני ואושר שדכנו ומצפים שנצתרך להתחתן בעתיד. כן הייתה לי תקופה שהייתי דלוקה עליו קשות אבל אז היה לי חבר שהשכיח אותו ממני ואז נפרדנו כי הוא היה צריך לטוב לגור באנגליה או בלגיה אני לא זוכרת. באותו רגע אני זוכרת כמה צחקתי אני זוכרת שגם כשניסו להרגיע אותי הם לא הצליחו הייתי בהתקף צחוק שכאבה לחפי הבטן במשך נדמה לי חצי שנה !.
עכשיו אושר חוזר ואני לא רוצה שהרגשות יחזרו איתו , הוא מספיק פגע בי הוא היה משחק בי הוא ידע שאני אוהבת אותו והוא שיחק בי ;
וממש לא בא לי לחזור לזה !….
אני שונאת את אושר! אני שונאת את הרגשות שפיתחתי אליו והוא ניצל את זה. הייתי תמימה מדי האמנתי לכל מילה שיצא לו מהפה בסוף התברר לי שהוא כל יום היה עם מישהי אחרת. . . .
הייתי כל כך שקועה במחשבות כמעט אפילו נרדמתי
״ ליאןןן !!!!!!!״ שמעתי צרחה שהקפיצה אותי ופתחתי את עיניי בבהלה ואז קלטתי את מאור תומר אדם ויואב צוחקים
זהו הם עברו את הגבול!
״ תצאווו!!!!״ צעקתי כל כך חזק שזה צרם באוזניים
״סתמי ת׳פה !״ יואב אמר והמשיך לצחוק .
קמתי והלכתי לארון ,הוצאתי מכנסון קצר שחור חולצה נופלת לצד ורודה ואולסטאר שחורות ונכנסתי לאמבטיה.
היתלבשתי בזריזות וסידרתי את השיער יפה עם שני קצוות של שיער וחיברתי אותם מאחורה עם קליפס זהב.
יצאתי מהאמבטיה סידרתי את עצמי טיפה במראה ולקחתי את האייפון ושלחתי לאביב הודעה שיפגוש אותי בבית קפה הקבוע שלנו
״ ולאן את הולכת ?״ אדם שאל כאשר התאפרתי מעט במראה
״ לא עיניינך ״ עניתי בקרירות וראיתי מהצד איך מבטם של מאור תומר ויואב מופנים אליי
״ מזה?!״ ראיתי איך לאט לאט העצבים שלו עולים
אני:״ לפגוש מישהו ״
מאור:״ מיזה ה׳ מישהו׳ הזה ? לאן? ולמה במכנסיים כאלה קצרים ?״ שמעתי את העצבים בקולו
אני:״ ידיד , מקום קבוע שלנו , וכי חם לי. עוד שאלות ?!״ שאלתי שאלה מתגרה
״את לא הולכת !״ יואב קבע לי
אני:״ מי שואל אותכם ביוש !״
אמרתי ולפני שהם אפילו הספיקו להגיב יצאתי מהחדר בריצה ירדתי במהירות במדרגות וטרקתי את דלת הבית. יכולתי לראות ולשמוע את ההפתעה שככה רצתי על עבר פניהם של אמא ואבא וכמה מאנשים שעובדים כנראה אצל אבא שלי.
המשכתי לרוץ עד אמצע הדרך ואביב התקשר
אני:״ הלו?״
אביב:״ לי אני בבית קפה את באה ?״ הוא שאל
אני:״ כן אני בדרך עכשיו דקה ואני שמה״
אביב:״ סבבה אני מחכה ביי מאמי ״
אני:״ בייוש אבי״ אמרתי וניתקנו את השיחה ואני המשכתי ללכת.
תוך דקה הייתי כבר בבית קפה וראיתי את אביב יושב באחת הספות.
ישר רצתי לחבק אותו חיבוק חזק אני כל כך צריכה את זה עכשיו את התמיכה של הידיד הכי טוב שלי
״יפה שלי מה קורה ?״ הוא שאל מצחקק מהתקיפה שלי
״ אני צריכה עכשיו בעיקר תמיכה ..״
אמרתי ועיקמתי מעט את הפרצוף והיתיישבנו
״ מה קרה ?״ הוא שאל בחיוך
״ אושר חזר …״ אמרתי בלחש עם קול מבואס
״ ואת עדיין …? ״ הוא לא רצה להמשיך את המשפט והפסיק
אני:״ נראה לי אני מפחדת שהוא ישחק בי שוב !.. אוח אני שונאת אותו!״ אמרתי ושמתי את ראשי בין ידיי
״ בואי …״ הוא אמר וסימן לי לבוא לשבת לידו
קמתי והיתיישבתי לידו והוא חיבק אותי בזרוע אחת שהצליחה לעטוף את כולי והרגשתי את את שפתיו על ראשי ואמר
״ אל תדאגי יהיה בסדר הוא מגיע תיכנסי בו טוב ? ועם לא אני תמיד יכול לבוא לפוצץ אותו מכות ״ הוא אמר לי בחיוך ואני צחקתי
תאמת זה יכול להיות נכון כי לאביב יש יותר שרירים כאילו הוא קצת יותר מנופח אבל אושר באמת חזק יש לו חתיכת שרירים והוא קצת יותר גבוהה מאביב.
עלה על פני חיוך קטן בגלל המחשבה שאביב ירביץ לאושר ואז הוא כל היום יסתובב עם פנס בעין .
מלצרית שנראתה בגיל שלי ניגשה אלינו
״ תרצו להזמין משהו?״ היא שאלה בחיוך
״ כן אני מילקשייק וניל ״ עניתי בחיוך
״ ואתה תרצה להזמין משהו ?״ היא פנתה לאביב בחיוך וישר זהיתי שהיא מפלרטטת איתו התחלתי לצחקק
הוא פתח את הפה כדי לדבר אבל לא נתתי לו
״ אני חושבת שהוא יקח כוס קולה ואת המספר טלפון שלך ;) ״ אמרתי ואביב צחק והמלצרית הסמיקה
היא חייכה והלכה להביא את ההזמנות שלנו תוך שלוש דקות כבר היא הגישה לי את המילשייק ולאביב את הקולה עם המספר טלפון למטה
התחלנו לדבר ולצחוק הוא ממש הרים לי את המצב רוח .
העברנו כמה שעות טובות של צחוקים ודיבורים.
פתאום אני קולטת את אחים שלי ואושר נכנסים לבית קפה ; אחים שלי חיפשו משהו אבל אושר היה תקוע עם מבט עצבני עליי
׳ מי הוא שהוא יסתכל עליי בכלל? ועוד במבט הזה ! שיקפוץ לי !׳
אני:״ טוב חיים שלי הלכנו ? יש לי ארוחת ערב להתכונן אליה ״ אמרתי בחיוך מלגלג והוא צחק
״ כן נסיכה בואי ״ הוא אמר ויצאנו מהיציאה השנייה של בית הקפה.
לי ביתי אותו לאופנוע שלו וחיבקתי אותו חיבוק גדול ולחשתי תודה
״ חחחח אין בעד מה אה וליאן ?״ הוא שאל
״כן ?״ שאלתי עם חיוך בחזרה
״ בהצלחה !״ הוא אמר לי בחיוך ואני צחקתי
״תודה אני יצתרך הרבה את זה … ביי״ אמרתי והוא גיחך נשק לי על הלחי עלה על האופנוע ונסע
את האמת הוא רצה גם להסיע אותי אבל אין לי כוח למריבות עם אחים שלי על זה שהם הרביצו לאביב והם מסוגלים לעשות את זה. ואני מעדיפה שזה לא יהיה החבר הכי טוב שלי.