איך לא ידעתי ?! – פרק 13 ( פרק דרמתי !..)

פרק 13:

הגעתי לבית קפה וראיתי את מיכאל יושב בקצה של הבית קפה בפינה ומחכה לי.
״ היי מיכאל כמה זמן לא ראיתי אותך !״ אמרתי לו והוא וחיבק אותי
״ יאאא ליאן גדלת !״ הוא אמר ואני צחקתי
״ אוקיי תקשיב אני חייבת לדבר איתך על משהו ״ אמרתי לו ברצינות והתיישבתי בכיסא מולו
״ גם אני זה קשור למשפחה שלך ואני רוצה להוציא אותך מכלל סכנה ״ הוא אמר ברצינות והסתכל בעיניי
״ מיכאל אני יודעת. אני יודעת שהמשפחה שלי היא ארגון גבוהה וגדול בעולם התחתון ״ אמרתי באדישות והוא היה מופתע מזה שעצם העובדה שאני יודעת על זה.
״ ואוו הם אמרו לך?״ הוא שאל עדיין מופתע
״ לא. אני גיליתי לבד. ״ אמרתי בקול חסר רגש
״ אני מצטער. המשפחה שלך הסתירה את ממך טוב מדי. ואני לא רוצה שתלכי נגד ההורים שלך בשום פנים ואופן לא ! משפחה זה יותר חשוב מהכל לא משנה מי הם או מה הם עשו ברור?!״ הוא אמר והחזיק בידי
ירדה מעיניי דמעה אחת וניגבתי אותה במהירות.
״ אוקיי קדימה תספר לי על מה רצית לדבר איתי ״ אמרתי מנסה לזרז עניינים.
״ היי ילדה תירגעי תינשמי הכל יהיה בסדר אני מבטיח !״ הוא אמר והרגשתי בטוחה יותר.
״ אוקיי כמו שידוע לך
משפחת אסולין – המשפחה שלך
ומשפחת אברג׳יל – המשפחה של הילה
אבא שלך , אחים שלך ואבא של הילה ואושר הם ראשי ארגון פשע של העולם התחתון רק שהמשפחות שלך ושל הילה בדרגה הרבה אבל הרבה יותר גבוהה משאר הארגונים ולפי מה שהבנתי את יודעת מה יש בעולם התחתון נכון?״ הוא שאל והביט בעיניי ואני הנהנתי במהירות.
אני צריכה להישאר חזקה , לא לבכות ,אפילו הדמעות לא רצו כבר לצאת מרוב שדחקתי אותן לפינה. מכל בסערת רגשות שהתחוללה לי בפנים נישארתי עם הבעת פנים אטומה כאילו יש לי בפנים חומה.
״ המשפחה שלך ושל הילה בדרגה הכי גבוהה הם שולטים בעולם התחתון. הם חושבים שמותר להם לעשות הכל אבל עדיין לא עצרו אותם. וגם עם כן זה היה לכמה לילות כי לא היו מספיק הוכחות להשאיר אותם בכלא.
עדיין לא עצרו לא את אבא שלך או של הילה או את אחים שלכן אבל מתישהו זה יקרה. ״ הוא אמר והביט בי במבט מצטער
״ אני רוצה לדעת הכל ! רציחות , סכינים, אקדחים, יריות , מכות , סחיטות פשוט הכל !״ אמרתי בקול תוקפני ואגרפתי את ידי על השולחן.
״ תקשיבי יש גם עיניין שהוא בין חיים למוות ואני צריך את העזרה שלך ״ הוא הניח את ידו בידי ואני הרמתי את מבטי לעייניו
״ והוא ?״ אמרתי בקול אטום
״ יש בחור בשם יוסי חייב ליואב מאור אדם ואושר המון כסף .. המון כסף! הוא יושב אצלנו בתחנה ״הוא אמר
״ רגע אבל אושר בצבא . איך הוא בעסק?
שאלתי
״ כשהוא בצבא אז הוא בצבא אבל כשהוא בבית את מנחשת כבר מה הוא עושה ״ הוא אמר ודמעות עמדו לצאת
״ ויואב , אדם ומאור ?״ שאלתי בגמגום קל
״ הם כבר גדולים אני יכול לאמר לך שהם כבר מאמצע התיכון בעסק ותומר …. אותו בטח יכניסו שהוא יסיים יב ״ הוא אמר עם מבט של צער בעיניו
״ אוקיי מיכאל תקשיב אני חייבת לזוז מחר אני יכולה להיפגש איתך שוב אני רוצה להיפגש עם יוסי זה בסדר ?״ שאלתי וקמתי ממקומי
״ כן ברור ! אני ידבר איתך טוב חמודה?״ הוא אמר וחיבק אותי
״ אוקיי ביי מיכאל תודה ״ אמרתי בלחש והוא נשק על ראשי ויצאתי מבית הקפה
כל הדרך הביתה היו לי מחשבות על מה אני עושה.
השעה הייתה עשרה לאחת עשרה
׳ שיט מאור ואדם כבר אמורים להיות בבית הם חוזרים לפני אמא ואבא. טוב ליאן סיפור כיסוי ! אממ
הלכתי לרופא ! ׳ חשבתי בראשי בתוקפנות והתחלתי לרוץ הביתה
פתחתי את הדלת ואדם ישר קפץ שנכנסתי
״ את ילדה איפה היית ?״ הוא שאל בכעס
״ אצל הרופא . אמא ואבא כבר בבית ?״ שאלתי כאילו הרגע לא אמרו לי שהם רוצחים בעולם התחתון.
כאילו הכל רגיל שבעצם הוא לא … בכל אופן הוא לא בישבילי בשבילם זו … זו שיגרה .
״ כן כולם פה ..״ מאור ענה
״ גם תומר ?״ שאלתי בקול קצת מודאג
״ כן ״ הוא ענה וחיבק אותי
כל העצבים שלי התחילו לחזור הייתי חייבת לפרוק את מה שיש לי על הלב … אני לא יכולה להחזיק את זה יותר בפנים אני חייבת לפרוק.
״ איפה אבא ?״ שאלתי שכבר ידיי רועדות מעצבים ואני הולכת לכיוון המדרגות.
״ בחדר עם אנשים .״ יואב ענה עם קול אטום
״ אוקיי ״ עניתי גם אותו קול כמו של יואב ונכנסתי לחדר ,נעלתי אותה .
פתחתי את הארון שלי והוצאתי את התיק
והוצאתי את הדברים של הבנים והכנסתי אותם מתחת לחולצה הרחבה שלי בתוך הג׳ינס , הוצאתי את העיתון מתחת למיטה.
וירדתי בעצבים למטה.
התחלתי ללכת לכיוון החדר של אבא לא אכפת לי שהוא עם אנשים עכשיו בטח עוד אנשים מהעולם התחתון.
״ ליאן לאן את הולכת ?!״ מאור צעק אליי
לא עניתי והמשכתי ללכת
״ ליאן תעצרי ! עכשיו !״ צרח יואב , לא התייחסתי והמשכתי ללכת
הגעתי לחדר של אבא ושני שומרים עמדו בחוץ וחסמו את דרכי
הייתי כל כך עצבנית שאני לא יכולה אפילו לתאר כמה !
״ אוקיי תקשיבו ותקשיבו לי טוב ניקולס ובוריס קובלובה עם אתם לא זזים עכשיו אני ידאג לזה אישית שמחר אתם בחיים לא תהיו ואתם לא מכירים אותי אז זוזו!״ איימתי ואז צעקתי עליהם עם מבט רצחני בעיניי
אפילו אחים שלי שהם היו מאחורי היו בשוק ! הם בחיים לא ראו אותי ככה , ואת האמת גם אני לא … הייתי כל כך כעוסה ועצבנית שרציתי להרביץ למישהו.
שניהם זזו ואני בעטתי בדלת שהייתה נעולה והיא נפתחה לרווחה.
ראיתי את אבא שלי יושב מאחורי שולחן עץ כהה גדול ומולו שני אנשים.
״ שניכם צאו. עכשיו !״ איימתי עליהם והם יצאו מהחדר
״ ליאן אסולין מזה …״ הוא התחיל לצעוק
״ אבא ! עם כל הכבוד שיש לי אליך כדי לך מאוד לסתום את הפה ! או שאז תשלח אליי שניי חיילים ושירצחו אותי לא ככה אבא ? או שעליי לאמר הבורר?!״ שאלתי צרחה מתגרה
ואבא ואחים שלי שהיו מאחורי היו בהלם.
פתאום כולם השתתקו
״ מי אמר לך ?!״ אבא שאל עם הקול הכועס והנמוך שלו
״ מה חשבתם שפאקינג שש עשרה שנה אתם מסתירים את זה ממני משקרים לי ! כל החיים שלי חייתי באשליה שכל הכסף הזה בא ממקום טוב והגון אבל לא המשפחה שלי היא ראש ארגון פשע בעולם התחתון ועוד ברמה הכי גבוהה ! אני צריכה ללכת ברחוב וששני בחורים ממשפחת אנג׳ל יאמרו לי לשלוח לכם מסר שהם בסביבה ?! או ללכת לקיוסק ולקרוא בעיתון מזויין שניסו לרצוח את אבא שלי ?! או שלאחים שלי שכל החיים שלי ראיתי אותם כמודל לחיקוי הם סוחטים כסף מאנשים ?! אה ?! ככה אני צריכה שכל החיים המזוינים האלה התנפצו לי בפנים ?! ככה אני הייתי צריכה לגלות ?! שאני לוקחת מגבת מיואב בחדר אני צריכה למצוא מתחתיה אקדח פאקינג טעון ?! ״ צעקתי בכל הכוח שלי שכבר דמעות ירדו לי בלי שאני ירצה מעיניי וכולם הסתכלו עליי ושתקו
לא היה להם מה לאמר כי הם ידעו שאני צודקת שהם היו צריכים לספר לי מהתחלה.
״ רוצה הוכחות הינה קח !״ אמרתי וזרקתי על השולחן את העיתון עם גולת הכותרת ׳ניסיון נוסף להוריד את הבורר׳
״ ואתם …!״ אמרתי בתוקפנות והסתובבתי אל אחיי עם מבט עצבני ומאוכזב באותו זמן
״ כדי לכם לשבת למה זה יהיה נאום יותר קשה משל אבא !״ אמרתי בקול מאוכזב וצחקתי בצחוק לא מאמין
״ אתם ! אחים שלי ! שכל החיים חשבתי שהם הגונים ! ישרים ! דואגים ! מתחשבים ! לא הם לא ! אחרי שאתם חוזרים מה׳משימות׳ שאבא סליחה לא אבא.. הבורר ! נתן לכם אתם עוד באים ומחבקים אותי ?… דואגים לי?… מחייכים אליי כאילו לא הלכתם לרצוח , להרביץ , לסחוט מלפני רגע ?! איך אתם מעזים עוד לבוא ולחבק אותי כשאתם יודעים שהרגע הרסתם משפחה או חיים של מישהו אחר ?! אתם רוצים את האקדחים שלכם בחזרה ?!״ שאלתי עם מבט מאוכזב וכל המבטים שלהם התרוממו עליי
הרמתי את החולצה ושלפתי אקדח אקדח ממכנסיי וזרקתי אותם על הרצפה.
״ יואב … האח הגדול שלי ? זה שכל חייו הצחיק אותי כשהייתי עצובה מחבק אותי מעודד אותי הולך ורוצח?
ואתה אדם ? כל החיים שלך דאגת לי רק לי הייתי מתייעצת איתך על הכל מספרת לך הכל ! בסוף אתה הולך ומשקר לי במצח נחושה ?! והולך להרביץ או לסחוט אנשים ?…
ואתה מאור ? כן אתה ! אתה זה שכל בוקר הייתה מעיר אותי בחיוך מדגדג אותי עד שלא הייתי יכולה לנשום ! מרדים אותי בלילה. . . ואחריי זה הולך ועושה את מה שהם עושים או ביחד. ?
ואבא אתה זה שכל החיים שלו הקדיש אותם בשבילי .. בשביל הבת הקטנה שלך.
חשבתי שאתה בן אדם של מוסר , עקרונות , מסורת , כבוד … אתה הכל בשבילי הייתי עושה הכל בישבילך ומה שאני מרגישה עכשיו שפשוט כולכם … ירדתם לי בפנים. אל תעקבו אחריי או תלכו אחריי כי עם כן אתם ממש לא מכירים אותי שאני עצבנית …. או בעצם שכן ? הרי אני הבת של הבורר אני בת למשפחת פשע … יש לי את הגנים לא ?
אז פשוט אל תבואו אחריי ״ סיימתי ויצאתי בסערה מהחדר
משאירה שמה אותם עם מה שאמרתי, עם מחשבות
עליתי לחדרי ונשכבתי במיטה נותנת לעצמי לפרוק הכל ! לבכות. פשוט לבכות.
הרגשתי ליטוף על גבי והתרוממתי וראיתי את אמא עם דמעות בעיניים שלה.
בעניים שלי !!
״ דיי אמא אל תבכי ..״ לחשתי לה וסחבתי אותי לחיבוק
״ אני אוהבת אותך ילדה שלי ״ היא לחשה לי וחיזקה את החיבוק שלה בי
״ אני יודעת אמא גם אני אותך ״ לחשתי לה בחזרה.
אחריי קמה דקות היא יצאה מחדרי
נשמתי עמוק ופשוט נרדמתי. אחריי כל היום הזה שקעתי בשינה עמוקה ריקה ממחשבות. ריקה מרגשות. פשוט ריקה.