איך לא ידעתי ?! עונה2- פרק 19 ( פרק ארוך)
פרק 19:
נקודת המבט של ליאן
שכבתי על הרצפה ולא יכולתי לזוז מילימטר. לא הרגשתי שום חלק בגוף שלי אבל הצלחתי לשמוע את הצעקות והצרחות הריבים והמכות שהיו לידי.
הרגשתי יד נוגעת בי.
״ ליאן … ליאן בבקשה שאת בסדר תתעוררי ״ שמעתי את פז לוחשת.
״ לילי קומי נו ….״ היא אמרה בקול רועד
״ אל תמותי לי …. תתעוררי… בבקשה״ היא התחננה ושמעתי את הדמעות שבעיניה.
רציתי לקום להגיד לה שאני בסדר ושאני ערה ושהיא לא תדאג אבל לא יכולתי.
לא הצלחתי.
פז קמה ממקומה לידי והלכה בשקט לצד המריבות המשיכו גם המכות הקללות.
הכל.
נסיתי בכל הכוח לקום לזוז. להוזיז אצבע משהו. אבל כלום.
חשבתי בראשי שאני צריכה לקחת נשימה עמוקה ולהמשיך לנסות … לא לוותר.
לקחתי נשימה עמוקה שפתאום נשמעה כמשימה חנוקה. נחנקת. כואבת.
פתאום הרגשתי רטט ברגלי בחגורה איפה שהאקדח שמה הכנסתי את האייפון שלי.
הזזתי כמה אצבעות והתפללתי שלא ינתקו.
׳ רק אל תנתקו פליז אל תנתקו!׳
הגעתי באפיסת כוחות של ממש אל הטלפון ופתחתי את השיחה והוא נפל על הרצפה.
לא הצלחתי לראות מי התקשר אבל התפללתי וקיוויתי שזה אושר.
לא יודעת למה. הייתי כל כך צריכה אותו עכשיו. לידו אני מרגישה מוגנת. בטוחה. שעם במקרים כאלה אני לא לידו אני מרגישה שאני כלום !
שמעתי את אביה ממשיכה לצעוק לדילן לעזוב את דין. את עיניי לא הצלחתי לפתוח רק להקשיב.
״ דילן תעזוב אותו ! דילן! ליאן מעולפת צריך לקחת אותה לבית חולים !״ היא צעקה
׳ לא רק לא בית חולים אני לא יכולה להיות בבית חולים אני מרגישה כמו משוגעת במוסד משוגעים רק לא זה !׳
״ או מיי גאד ! דילן לאאאאאא!!״ שמעתי את אביה צועקת בהיסטריה ואז ירייה לפתע הרגשתי כאב חד מפלח לי את הבטן. ירו בי.
שמעתי צעקות על דין וחברים שלו בהמהום.
״ דין !!!! אתה תשלם על זה ! ״ שמעתי את פז צורחת
״ בריאן תיקח את ליאן עכשיו ! למכונית!״ דילן צעק.
עיניי עדיין לא נפתחו אבל מרוב הכאב ירדו לי דמעות וידי נחה על הבטן. לא יכולתי לזוז.
הרגשתי יד עדינה של בת נוגעת בי ומלטפת לי את הפנים.
״ ליאן קומי בבקשה !״ היא אמרה בהתחננות עם בכי.
הרגשתי יד מחוספסת על צווארי.
״ יש לה דופק היא בסדר אבל חייב לקחת אותה ״ שמעתי את אלכס אומר לפז עם טיפה עידוד בקולו.
״ תרים אותה …״ פז לחשה
הרגשתי איך ידיו של אלכס מרימות במקצת את גבי ומחזיקות את רגליי.
הוא בא להרים אותי אבל אז הרגשתי כאב חד ודוקר בבטן.
פתחתי את עיניי בבהלה
״ איי !!!!״ התכווצתי במקומי.
״ ליאן! את ערה את בסדר ! טוב לא כל כך אבל את חיה !״ פז צעקה בהקלה.
התחלתי לבכות.
״ או.. אושר איפה אושר ?״ שאלתי אותה.
והם לא ענו לי רק הסתכלו אחד על השני.
״ קחו אותי לאושר …. ״ התחננתי בקול חלש מלא בבכי.
״ ה.. האייפון … הוא על הרצפה תתקשרו אליו … ב.. בבקשה …״ המשכתי והרגשתי את עיניי נעצמות.
״ ליאן לא לעצום עיניים ! אל תעצמי עיניים ליאן !״ שמעתי את אלכס צועק עליי בדאגה.
-אושר-
״ מצאתי אותה אושר היא ׳בתיכון ברדלי׳ בשכונת המגורים אחרי הכביש הדרומי הראשי שמוביל לשכונות המגורים של המעמד הבינוני סע מהר יש שמועות על יריות ״ אביחי אמר לי בדאגה עם טיפה לחץ.
נכנסתי לאטרף באוטו ולחצתי עד הסוף על הגז.
טסתי במהירות הכי גבוהה על הכביש עוקף רמזורים אדומים בקלות כאילו אני רוח לא רואים אותי.
׳ רק שלא קרה לה כלום …׳
פתאום באמצע הנסיעה הרגשתי מועקה תוקפת אותי בחזה.
אבל המשכתי לנסוע במהירות.
׳ ליאן הכי חשובה פה לא אני …׳
הגעתי תוך דקות קצרות אל התיכון החטיבה הזו אנא עארף לא אכפת לי עכשיו. החנתי על המדרכה את הג׳יפ ויצאתי מהאוטו והתחלתי לרוץ.
ראיתי קבוצה של ילדים מרחוק רבים מכות רצח ובן ובת עומדים אחד ליד השני שהבן מרים מישהי.
התחלתי לרוץ לכיוונם.
׳ פאק !!! זה קורה לי !
זו ליאן ….׳
-ליאן-
עיניי התחילו להעצם אבל אז בין רגע הרגשתי זרם של אנרגיה חודר אליי.
פתחתי את עיני באיטיות וראיתי צל רץ לכיוונינו.
ככול שהוא התקרב הדמות התבררה.
זה אושר.
הרגשתי טיפה יותר טוב.
יותר בטוחה. אושר פה …
״ אלכס תוריד אותי ..״ ביקשתי ממנו בשקט.
״ אבל את לא יכול. לעמוד את חלשה ..״ הוא אמר לי.
״ תוריד אותי …״ התעקשתי
הוא נאנח והתחיל להוריד אותי באיטיות וניסה לייצב אותי על הרציפה.
נעזרתי בו מעט והתייצבתי איך שהו.
אושר רץ אליי וחיבק אותי חזק.
הרגשתי מוגנת פתאום ואיך הכוח חוזר אליי לאט לאט למרות שיש לי כדור תקוע לי בבטן.
״ חיים שלי אהבה שלי את בסדר ? תגידי לי שאת בסדר ?!״ הוא אמר בתקיפות ואני חייכתי חצי חיוך.
חיבקתי אותו חזק ואז הוא העביר את ידיו אל. מותניי.
הוא מישש לי את הבטן ואני טיפה התכווצתי.
״ מזה ?״ הוא שאל ועלה על פניו מבט עצבני.
השתתקתי.
״ אלכס מזה ?!״ הוא שאל את אלכס.
׳ רגע איך הוא מכיר את אלכס??. ..׳
״ חבר דין ירה בה …״ הוא אמר אחרי כמה דקות.
אושר התחיל להיות עצבני וכולי התחיל לרעוד מעצבים.
׳ זה לא יגמר טוב…׳ הוא באה ללכת אבל היחזקתי בידו.
״ אושר אל תלך ..״ לחשתי לו
״ליאן..״ הוא אמר בתקיפות
״ אושר אני עם חור בבטן פה ואני ! אני לא הולכת בשום מצב בעולם לבית חולים!״ אמרתי לו בכעס.
״ את יותר חשובה … בואי ..״ הוא מילמל ותוך שנייה הייתי מורמת ומוחזקת בין ידיו השריריות של אושר.
״ אושר לאט ! כואב לי !״ צעקתי עליו בשקט.
״ סליחה ..״ הוא אמר והתחיל ללכת לכיוון האוטו.
הוא עצר מול מול האוטו והוריד אותי לאט ובעדינות.
״ אל תיבהלי עכשיו ..״ הוא אמר ואני לא הבנתי.
תוך שנייה החצי שסע שהיה בשמלה שלי על עד מתחת לחזה.
״ אושר !״ אמרתי לו
׳ מה הוא עושה !?!׳
״ תרגעי אני רק רואה מה המצב של הבטן שלך ואי אפשר להרים את השמלה יכאב לך יותר״ הוא אמר וניסה להיות רגוע. מה שהוא לא.
הוא התכופף ובחן את בטני ניצב מעט את הדם שהיה מסביב בליטוף עדין וניסה לא להכאיב לי ,
הוא פתח את האוטו והוציא פינצטה מיוחדת כזו.
״ אל תצרחי בבקשה שלא. תנסי. זה טיפה יכאב לא הרבה. אני חייב להוציא את הכדור שלא יהיה לך זיהום אוקיי יפה שלי ? ״ הוא הסביר לי בשקט
ראו טיפה שקשה לו אבל הוא ניסה להספוג את זה.
׳ כמה אהבה יש לי לבן אדם הזה…׳
הנהנתי בשקט ונשמתי עמוק.
אושר לקח את ידי ושם אותה על כתפו
״ כואב לך תלחצי על הכתף שלי הכי חזק שלך אוקיי?״ הוא אמר ואני חייכתי חצי חיוך והנהנתי
הוא לקח נשימה עמוקה והתחיל להוציא לי את הכדור.
כאב לי. אפילו מאוד. הרגשתי איך הפינצטה בתוך גופי ובידו הרועד מעט של אושר. לחצתי טיפה על כתפו וניסתי כמה שפחות.
נשכתי את שפתיי ועצמתי את עיניי בכאב ומתפללת שזה יעבור מהר.
אחרי כמה דקות אושר הוציא לי את הכדור ונכנס לאוטו ויצא עם מגבת ניקוי קטנה ובקבוק וודקה קטן
״ זה ישרוף לכמה דקות זה עובר מהר מבטיח ..״ הוא ניסה להרגיע אותי.
נשמתי עמוק ואז הרגשתי את הבטן שלי צורבת מכאב ודמעות ירדו מעיניי.
אושר נאנח בעצב על זה שהוא הכאיב לי אבל אני יודעת שהוא רק עוזר לי.
הוא לקח תחבושת מהערכה שהייתה לו באוטו וליפף אותה חזק סביב הבטן שלי.
״ מזל שהוא לא נכנס עמוק אבל חייב תפרים ..״ הוא אמר לי בלחש וליטף את פניי.
״ תודה..״ לחשתי לו וחיבקתי אותו חזק כמה שיכולתי.
״ אני מצטער ..״ הוא לחש באוזני.
״ על מה ?..״ שאלתי בשקט
״ על מיקודם ועל זה שלא הייתי לידך כדי להגן עליך … ועל זה שהכל באשמתי. ״ הוא האשים את עצמו.
״ אל תגיד את זה ….״ אמרתי למרות שזה נכון. נכון מה שהוא אמר.
אבל גם אני אשמה … אני והחלטות הפזיזיות שלי. לא יודעת מה עובר עליי !
״ אני אוהבת אותך הכי בעולם אתה יודע?״ שאלתי אותו.
״ גם אני אותך אהבה שלי את לא מבינה כמה…״ הוא לחש לי והעביר יד בשערי.
התקרבנו והוא נישק אותי
אני אוהבת אותו אין מילים לתאר כמה.
בכל מצב אני אוהבת אותו גם בקטעים הלא טובים.
אני תמיד יואהב את אושר.
לא משנה מה. תמיד.
תגובות (31)
תמשיכי!!!
תמשיכי
תמשיככייייייייייייי
תמשיכיייייי!
תמשיכייייייי!
תמשיכייייי וסוף סוף פרק
תמשכיייייי!!!!!!!!!!
אומייגד!!!!!!!!!!!!!!!! מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תמשיכי דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיייכי
תמשיכייייייי
יאוווווו כל כך מושלםםםםםם תמשיכיייי עכשיו
תמשיכיי, אבל ארוך
זה יצא יותאאא מיפהההה זה יצאא פשוטט מושלםםם , מושלםם כמו תמידדד כמו כול שאר הפרקיםםם והסיפור עצמו מושלםם אני פשוט מכורהה לסיפור הזהה !!!
תמשיכיייי מיייידדדד חוולה עלייך חיים שלייי <3 <3 <3
תתתתממשיכיייייייי !!
יאוו אמילי פרק מוושללם תרגישי טוב !!♥
ותמשיכיי !!♥♥
תמשיכיי 3> (=
הינה 17 תגובות את ממשיכה?!
ואוו איזה פרק יפה ומותח תמשיכיי
אוהבת שרית
יאייי תמשיכיי ♥
תמשיכיייי זה מושלםםם!!!!
תמשיכי!!!!
תמשיכיי
תמשיכיייי
תמשיכייייייייי
נווווווווווווווווו
עבר מלמלא זמן…!
מתישהו תמשיכי?!
אשמח עם תקראי ותגיבי על הסיפור שלי ׳גורל לא צפוי׳ ❤
עבר עשרה ימים! למה את לא ממשיכה???
נכון עברו כבר הרבה זמן תמשיכי???
יש לך כבר 28 תגובות וגם עבר מלא זמן ♥פליז תמשיכי כבר♥
תמשיכייייייייי
אני במתח פליז עבר כבר ארבה זמן
ואת עדיין לא מעלה
כבר עברו 20 ימים עוד מעטט שלוש שבעות למה את לא מעלהה אני במטחחחח