איך התאהבתי? פרק 19♥

"בסדר…אבל אתה חייב לי אחר כך!" אמרתי וצחקתי, והו עלה לי חיוך על הפנים…. זה חדש במצב הזה, "יהיה בסדר" הוא אמר ,והתרחקתי משם… הולכת לכיוון הבית של דניאל..יהיה בסדר, יהיה בסדר…אמרתי בליבי,למרות שכולי רעדתי ופחדתי…
"איזה כיף שבאת" אמר לי דניאל שפתח את הדלת, שתקתי, מה אומרים במצב כזה? "כנסי מאמי" הוא אמר ונגע בידי צמרומרת מגעילה עלתה בגופי, הסתכלתי אחורה וראיתי את אסי מציץ שם, מת לרצוח אותו,
"מה..התגעגעת לימים ההם אה?"
"כן…ממש…. " מילמלתי בלחש, "רוצה לשתות משהו לאכול? או שניגש לעניין?"הוא שאל ובחן את גופי, הוא לא אמיתי, רציתי להקיא פשוט… "לשתות…" גימגמתי, "את מרגישה טוב?" שאל שהביא לי מים, "אני אשמח לתה" אמרתי בשביל לעקב זמן, "תה…הופה ישלך דרישות טוב מה שתרצי " הוא קרץ לי והלך למטבח, אני בינתיים שלחתי הודעה ללירן,
"קחי" אמר אחרי כמה דקות, הוא התיישב לידי , "אין תודה?"
"תודה" אמרתי, "תיחנק…" מילמלתי בשקט יותר, "אמרת משהו? "
"התה ממש טעים" חייכתי , "מתוק כמוך," הוא קרץ שוב, והתקרב אליי קצת, "יהיה כיף היום אה?"
"אתה לא יודע כמה"
"סיימת? " שאל אחרי כמה דקות , אוי נו למה סיימתי את התה!
"כן.."
"יופי" הוא חייך וקם, "רגע שירותים," אמרתי ורצתי משם, "מה מתעקב" שלחתי ללירן, "הכל בסדר" הוא שלח, לא לא הכל בסדר…אם הוא היה מבין מה עובר עליי, "שעה בשירותים?" שאל דניאל, "המ..המ רגע" צעקתי, "את יוכלה להתפשט על הדרך," אמר שמעתי אותו מגחך, "לא ניראלי, קודם התמונות," אמרתי שיצאתי משם, הוא היה בלי חולצה כבר, "התמונות…או מאמי מה את דואגת מהה"
"התמונות ואז"
"מה את עושה לי מהה" הוא אמר והלך לחדרו, הלכתי אחריו, הוא הראה לי שהוא מוחק מהאייפון, ומהמחשב, וקורע תמונות שהוא הדפיס, הבנאם מטורף באופן מפחיד, "זהו ?"שאלתי, "זהוו אין יותר! מה את רוצה עוד?"
"בטוח?"
"נו!" הוא צעק והבהיל אותי, "אני רוצה להיות בטוחה,"
"נו תאמיני לי," הוא לחש לי באוזן ווהתחיל לגעת בי…הלכתי אחורה נמנעת, "מה…מה קרה?"הוא שאל , "בואי כבר" הוא תפס בידי בכוח, והפיל אותי על המיטה, "נו אלוהים לירן איפה אתהה" מילמלתי בלב, "תעזוב אותה!" שמעתי קול מוכר, "תודה תודה תודה" אמרתי וקמתי ממנו, הוא הסתובב בשוק, לירן, אסי ועוד כמה אנשים היו שם, "ככה חשבת לברוח כל כך מהר?" הם אמרו לדניאל והתקרבו אליו, "מה..לא תעזבו אותי!" הוא צעק, ורץ משם, הם אחריו, לירן חיבק אותי, ואסי חייך, "יאיוו הבהלתם אותי…עוד שניה…" מילמלתי והתחלתי לבכות על כתפו, "ניראלך הייתי מרשה לזה לקרות!?" לירן צחק וחיבק אותי, "בואו נעוף מפה, תעשו טובה, " אמר אסי, "רגע.." אמרתי ועשיתי מבט אחרון על המחשב והטלפון של דניאל, שום זכר לתמונה… "אל תדאגי…." אמר לי לירן ויצאנו משם ,
לילה ארוך…
"ניראלי אתם רוצים לישון אז… אני אלך," אמר אסי, "כן גמאני, "אמרה אור , "טוב ביי נתראה מחר," חיבקתי את אור, ואז את אסי, "תודה" אמרתי לו והוא חייך, "בשבילך הכל…" הוא קרץ לי, והלך משם, לביתו, עליתי לחדרי, ונשכבתי על המיטה…נרדמתי…סוף סוף אני בטוחה…
קמתי בבוקר לעוד יום בביהס, היה לי מצב רוח סוף סוף, הדלקתי שירים על פול ווליום ואכלתי הכל בארוחת בוקר, מושלם פשוט…" מישהי פה חזרה לעצמה" אמר לי לירן ושמח,
הלכנו לביהס ביחד, היום עבר סבבה, חוץ מהקטע שביטלו לנו את הטיולים עד להודעה חדשה …גם כן המשרד חינוך הזה…הרסו תחיים, עד שאני שמחה! למהה
"לא נורא נטייל אנחנו" אמרה לי אור, "יאיוו טוב שלא ביטלו לנו את ההפסקות גם, " אמרה נוי, "כן אה…חרא עושים שביתה," אמרתי, והן צחקו,