איך התאהבתי? פרק 18♥

באמת כדאי שנישן…מחר יש ביהס :\
דיברתי עם אור רוב הלילה…ואז שהיא נרדמה אני לא יכלתי לישון…פחדתי שדניאל שוב פה… צופה בי מסתכל…כמו פעם…כמו היום…עד שעצמתי עיניי….
קמתי בבוקר ליום חדש….אור ישנה חזק, אני לא יכלתי, השעה הייתה רק 6, הלכתי למטבח והכנתי לי משהו לשתות ולאכול, לא היה לי חשק לכלום, התיישבתי ואכלתי קצת עד שקול מאחוריי הבהיל אותי, "מפגר" אמרתי שראיתי שזה אסי, הוא צחק והתיישב לידי, "קמה מוקדם אה?"
"כן…קשה לישון קצת אחרי אתמול, "
"חשבתי על זה כל הלילה," הוא אמר ולגם מהשוקו שהכנתי…לעצמי. "ומה אתה עדיין רוצה להרוג אותו?" שאלתי ולקחתי את השוקו ממנו, הוא צחק, "והינהן לחיוב, ואני נאנחתי בעצב, "נשבע לך אני הורג אותו,"
"ותשב בכלא כל החיים ? מצוין… "
"בשבילך הכל…" הוא אמר ונהיה שקט לרגע, אני הסמקתי, "בוקר טובב!" צעק לירן, "מזה טוב מצווין…" מילמלתי, "מצווין מצוין! " הוא אמר והתיישב, "ישלי תכנית" הוא חייך,
"דבר.."
"רגע אורר!" קראתי לה, והיא קמה אחרי כמה קריאות עם שיער הפוך והתיישבה לידנו, ולא הפסיקה לפהק, "נסכים לו," אמר לירן, ואני כזה..אה כן ? "התחרפנת?" שאל אסי, "לא…אל תדאגו מה שצריך זה פשוט להסכים…תסתמכו עליי,"
"איכ.." מילמלתי, "תירגעי הוא לא נוגע בך!"
"נתקשר אליו.." אמרתי ורעדה לי היד שחיפשתי את המספר שהוא שם לי אתמול בטלפון,
מצאתי, "תתקשרי…יהיה טוב," אמרה לי אור, חייגתי למספר והיה שיר של עומר אדם ברקע…שמתי על רמקול חיכתי עד שהוא ענה , ניראלי ישן, "מי מעיר אותי מייי הבן זונהה" הוא צעק, ושתקתי, פחדתי לרגע, "תדברי.." אמר לי אסי עם השפתיים, "זאת אני"
"אהה אני ממש עוזר לי, מי מאיזה לילה את? אתמול שלשום? ליהי דנה.. ?" הוא שאל חתיכת מגעיל, "אני לא אחת מהזונות שלך …"
"אז את הולכת להיות" שמעתי אותו צוחק, "עדי?" הוא שאל ושתקתי, נגעלתי…"כן"
"אז מה החלטת? "
"אני מסכימה,"
"מצוין כמו שחשבתי , כמו הימים ההם… אז מתי…הלילה?" הוא שאל וצמרמרות עלתה בגופי, "לא..כן.." מילמלתי, "אז ניפגש"
"רגע והתמונות…"
"אל תדאגי אליהם…אם הכל יהיה בסדר… ויתקיים כמו שצריך את לא צריכה לדאוג, " הוא אמר וניתקתי," מה עכשיו ?"שאלתי, "הולכים לביהס," אמר לירן,
הלכנו לביהס ביחד, היום עבר סבבה די מהר, פחדתי כל כך מהלילה, אבל אור הייתה איתי כל הזמן.. "לא הלילה מאמי…"שמעתי את אסי מדבר עם מישהי בדרך הביתה , דומה לזונה, "אבל…נו" היא התחננה , והוא פשוט הלך, ואז שם לב שאני מסתכלת עליו, סובבתי את מבטי והמשכתי ללכת עם אור ונוי, "מאמיי" הוא קרא לי ורץ אלינו, "מה?" שאלתי בקרירות, "איך את?"
"יוכל להיות יותר טוב…" הוא באמת שואל ?!
"וואלה… "
"וואלה ואלה"
"רגע מה את ככה"
"מה ככה"
"מה ישלך ויתרתי על זיון בשבילך…" הוא אמר ואני התעצבנתי עוד יותר, "בשבילי?! אתה לא חייב לי כלום אני לא מסכנה! לך לזיון שלך!" צרחתי והלכתי משם ממש מהר הגעתי הביתה וסגרתי את הדלת בחוזקה, אור ונוי היו איתי והרגיעו אותי, למזלי לירן עוד לא חזר מהביהס, הוא היה מתחרפן,
הגיע הערב…הייתי צריכה ללכת לדניאל..איכ…אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, "טוב…את מוכנה?"שאל לירן, "לא" אמרתי , אפשר להיות מוכנה לזה?!
"תסתמכי עלי…איפה אסי הזהה הוא אמור ללוות אותך, "
"אני אסתדר לבד,"שיקרתי ובאתי לצאת , "לא ניראלי" לירן עצר אותי ובול אסי נכנס בדלת…נו באמת, הוא חייך אליי, "הולכים?" שאל , והלכתי איתו באי ברירה,
"זה הבית?" אסי שאל, "כן… " אמרתי שהינו במרחק מה משם, שדניאל לא יראה, "בי" אמרתי לאסי והתקדמתי, "רגעע" הוא צעק עליי ונעצרתי, "מה?!" שאלתי בקרירות, "אל תהיי ככה"
"אני יהיה איך שבאלי, "
"אני מצטער נו…"
"אדון בן זקן מתנצל? והוו צריך להקליט את זה.." אמרתי והוא צחק, "תשתחווה אליי ותגיד עדי המלכה אני סוגד לה, ואז אני יסלח" אמרתי והוא התחיל לצחוק בקול, "ניראלךך…חחחחחחח "
"אם לא אז ביי" אמרתי והתקדמתי שוב
"נוו עדי" הוא תפס בידי , "בבקשה.."
"בסדר…אבל אתה חייב לי אחר כך!" אמרתי וצחקתי, והו עלה לי חיוך על הפנים…. זה חדש במצב הזה, "יהיה בסדר" הוא אמר ,והתרחקתי משם… הולכת לכיוון הבית של דניאל..יהיה בסדר, יהיה בסדר…אמרתי בליבי,למרות שכולי רעדתי ופחדתי…