איך התאהבתי? פרק 17♥

מנקודת המבט של אסי :
"מה אתה רוצה יא בן זונה" אמרתי והסתכלתי על האייפון…חשכו עיניי…עדי הופיעה שם….רק עם חזייה ותחתונים…אז היא באמת ראתה צל… הסתכלתי עליו הוא המשיך לצחוק בקול, מה הוא רוצה ?!
"מה אתה רוצה?!" התעצבנתי והתיישבתי ליד עדי חיבקתי אותה, "לא יודע…לא חשבתי על זה" הוא צחק בקול רם, "חתיכת מפגרר!!" צעקתי ובאתי להרביץ לו, "לא הייתי עושה את זה במקומך, " הוא אמר ועוד שנייה שלח את התמונה לכולם, "שלא תעז.. "
"מה אתה חבר של הזונה הזאת עכשיו…?"
"חתיכת מפגר!" עדי צעקה עליו, הם מכירים? "תיזהר לקרוא לה ככה" אמרתי, "מה לא סיפרת לחבר שלך?"
"מה ברחת מהמוסד לחולי נפש?!" שאלה אותו עדי בכעס, "אף פעם לא הייתי בו…" הוא צחק, "מה הולך פהה?!" התבלבלתי, "אני העבר של החברה היפה שלך"
"טוב אמרת…העבר.. " אמרה עדי, "והעתיד" הוא קרץ לה ורציתי להעיף לו בוקס, אבל התמונה…
"המפגר הזה הטריד אותי כל הזמן…ובגלל שלא הסכמתי לצאת איתו הוא השתגע ו…כמעט…" היא אמרה ועצרה בבכי,הבנתי את ההמשך למה אני לא יודע על זה ?! טוב למה שאני ידע….די אני לא יכול לראות אותה בוכה, "את סיפרת את הסיפור לא נכון," אמר המפגר הזה וטייל בחדר, "מה אתה רוצה?!"
"המ….מיליון שקל ?"
"מה?!" צעקתי, "סתם צוחק….הממ לילה איתה" הוא הצביע על עדי, שהסתכלה עליו בכעס, "לא ניראלי,"
"אז לי ניראה שהתמונה הז…"
"שלא תעזז!!" העפתי לו את האייפון לרצפה, לקחתי אותו במהרה ומחקתי את התמונה, הוא פשוט צחק בקול רם, "אל תדאג ישלי כמה עותקים מהתמונה הזאת, "חתיכת בן זונה הוא מת נודרר!
"שתחליטו תודיעו לי…" הוא אמר ורשם את המספר שלו, "ישלכם 24 שעות" צחק והלך משם, עדי פשוט בכתה בלי הפסקה, חיבקתי אותה חזק, "תפסיקי אני איתך…הוא לא יגע בך" הרגעתי אותה, ואחרי כמה דקות לירן נזכר לבוא, "מה קרה?!" הוא נבהל, "הוא חזר…" מילמלה עדי, "מי ….דניאל, דניאל חזר?!" לירן נבהל ועדי הינהנה בראשה, אז דניאל קוראים להומו הזה!
"אני עכשיו קורא למשטרה!" אמר לירן, "לא…לא… "לחשה עדי, "ישלו תמונה שלה המ…" התחלתי להגיד ולירן הבין לבד, "אני רוצח אותוו"
"אתם אולי לא תאמינו אבל ניראלי ראיתי את דניאל בדרך לכאן.. " אמרה אור שנכנסה, "מאמינים" אמר לירן בעצב, אני חייב לדעת עוד על הבן זונה הזה… כולם פה כבר יודעים שהוא איזה פסיכופט, "מה…קרה…" אמרה אור מחשש לתשובה , וסיפרנו לה… :\

מנקודת המבט של עדי :
אני לא מאמינה שהוא חזר! זה לא יכול להיות פשוט….אין מצב אני שונאת אותו..זה קרה לפני שנתיים…הייתי בת 14 רק, הוא היה סוג של ידיד שלי כזה היה בביהס וזה, ולאט לאט הוא התקרב והתקרב…ולא רציתי הוא נהיה אובסיסבי לגביי וברגע שלא הסכמתי לצאת איתו הוא פשוט השתגע, עצרנו את זה בזמן והוא הלך למוסד ולמד במקום אחר…אני לא מבינה איך הוא חזר ולמה פתאום…אבל עד שהייתי בטוחה שהסיוט הזה מאחוריי… "מה עושים?"שאלה אור, "הולכים אליו הביתה….ורוצחים אותו מי איתי?" שאל אסי, איזה נסיך הוא…כמה הוא דואג לי…אני מתחילה באמת…להתאהב בו…ממש אבל… רק שהבעיה הזאת תיפתר עכשיו… "אני בעד" אמר לירן, "תהיו רצינים" אמרה אור והתיישבה לידי, "נגיד למשטרה…הכי הגיוני,"
"עד שנגיד והכל…הוא ישלח! זה אצלוו"
"אז מה אפשר לעשות ?!"
"התכנית שלי עדיין בתוקף…." אמר אסי, "כן זה מה שצריך לעשות" הסכמתי, "טוב בואו נישן….נחשוב על זה מחר לא עדיף?" שאל לירן, "כן…" אמרתי בלחש, באמת כדאי שנישן…מחר יש ביהס :\
דיברתי עם אור רוב הלילה…ואז שהיא נרדמה אני לא יכלתי לישון…פחדתי שדניאל שוב פה… צופה בי מסתכל…כמו פעם…כמו היום…עד שעצמתי עיניי….