איך התאהבתי בך?! – פרק 2/3

פרק 2:
~כעבור שבוע~
אני ורון נשארנו חברים הכי טובים! רון ואמילי חברים והם מאושרים יחד ואני מאושרת בשבילהם! אבל מאור? טוב הוא מצא במסיבה בלונדינית פאקצה! ועוד מי? הילדה שאני הכי שונאת! קוראים לה נופר. היא איתנו בכיתה והיא כל היום נמרחת עליו. היא עושה את זה כדי שאני יקנא כי היא יודעת שאני אוהבת אותו… אווח אני שונאת אותה. ״גברת כהן? הלו?! את מקשיבה לי בכלל? אבייייייה!!״ צעקת המורה העירה אותי ממחשבותיי. ״מה? אה… סליחה״ מלמלתי. ״למה את לא מקשיבה לי?!״ צעקה/שאלה אותי. ״כי את משעממת״ מלמלתי בשקט אבל היא שמעה אותי. ״סליחה גברתי?!״ צרחה עלי וכל הכיתה התפוצצה מצחוק. ״כן כן, מה ששמעת השיעור שלך משעמם!״ אמרתי וחייכתי. ״חצוופה! מייד לחדר המנהל״ צרחה עלי. ״טוב, טוב מה את צועקת..״ מלמלתי וקמתי ממקומי לאט לאט. ״עכשיוווווווווווו!!״ צרחה עלי. ״מה את צועקת? נראלי שברת את כל החלונות עם הקול הצווחני שלך!!!״ צעקתי וטרקתי את הדלת. שמעתי אותה ממשיכה לצעוק אבל התעלמתי ויצאתי לבחוץ. ישבתי על אחד הספסלים ונשמתי עמוק ועצמתי את עיניי. ״מי שזה לא יהיה אתה מסתיר לי תשמש״ אמרתי ברוגע. אבל הבנאדם הזה לא זז. ״נו מה?״ צעקתי ופקחתי את עיניי. וממולי ראיתי את נופר והשפוטות שלה. ״אה את… מה?״ שאלתי חסרת סבלנות. ״טוב בואי נתחיל בזה שכולם יודעים שאת אוהבת את מאור, אבל הוא שלי הבנת?! תזהרי להתקרב אליו״ אמרה בקול הפאקצי שלה. ״טוב סיימת את מסתירה לי תנוף…״ מלמלתי. ״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, אני לא אוהבת אותו ואת יודעת אתזה. אני לא שמה עליו ואת יודעת אתזה. אז בואי נגיד לך את זה ברור מתוקה! אני יוצאת איתו כדי שתקנאי וכנראה שזה עובד״ אמרה והתחילה לצחוק בקול חזק. חייכתי חיוך ענקי. ״מה את מחייכת?״ שאלה. ״תסתובבי״ מלמלתי וקמתי לעבר הכניסה, לחזור לכיתה. עברתי ליד מאור וחייכצי חיוך מנצח. ואז התחילו הצעקות… ״מה נראלך?!״ ״אבל זה היה בצחוק״ ״שמעתי טוב מאוד מה שאמרת״ ״אני נשבעת לך, זה בצחו…״ ״אל תשקרי לי חתיכת כלבה, פרחה מסריחה!״ ״אב..בל״ ומפה לא שמעתי כלום…