איך הייתי כל כך טיפשה-40 ספיישל ארוך:)

…פתאום מכונית צפרה ואני כמעט נפלתי(נפלתי) סובבתי את פני אל המכונית וראיתי נהג ולידו יושב בחור
-סטופ-
הנהג נראה צעיר לגילו אני חושבת בסביבות ה-17.5 לחיו,יש לו עניים ירוקות ושיער שחור.
הנער שישב ליד הנהג ניראה בגיל שלי,אולי,לא בטוחה,יש לו עניים שחוות וגדולות,שיער שחור כמו של הנהג הם ניראים אחים.
עם אפשר לקרוא לו ככה אומר לי
"ילדה את בסדר?"שאלו
"אפשר להגיד"וניהרתי את גופי עם היידים.
"אנחנו באמת מצטערים,לא התכוונו להבהיל אותך".
"זה בסדר"אמרתי והתקדמתי לבית הספר,מזווית העין אני רואה את המכונית של אותם הבחורים בקצב שלי,נעמדתי במקומי
"צריכים משהו?"שאלתי אותם בציניות
"אותך"ענה לי הצעיר,שונאת ת'בנים האלו
"יפה לך שאת מסמיקה"אמר לי וקרץ,מה אני מסמיקה??
"תודה לך וביי"אמרתי והלכתי הליכה מהירה,אך הם לא עצרו לרגע והתקדמו בקצב שלי.
"מה יש?"שאלתי בעצבנות אבל לא הסתכלתי והמשכתי ללכת
הגעתי לשער הבית ספר וכניראה גם הבנים לומדים פה,הם היו מאחורי מנסים להדביק את קצב הליכתי(בזמן שהם ירדו מהמכונית,אני התקדמתי)הם הצליחו סוף סוף להגיע אליי (אוווף) והרגשתי יד נוגעת לי בכתף ומסובבת אותי,הסתובבתי וזה היה הנער
"מה עכשיו"אמרתי בייאוש
"רק רציתי לשאול,מה השם שלך?"אמר וחייך אלי
"אלינור,שלך?" עניתי לו וסוף סוף נרגעתי מעט!
"עידו"וחייך לי שוב (מה יש לו)
-מנקודת המבט של עידו-
אחי רז צפר כי היה פקק
"ינעל—-"התעצבן
"תירגע,זה רק פקק קטן"אמרתי לו
"יש לי בגרות על הראש,אז אל תגיד לי להירגע,שמעת?"התעצבן עלי
"שונא לבוא איתך לבית הספר"לחשתי (שלא יצא עליי שוב) והסתכלתי אל החלון ואני קולט את אלינור,אני עברתי לגור לידיה ואנחנו לומדים באותו הבית ספר…היא כזאת חמודה..
"מה יש לך?"שאל רז שתקע את מחשבותי
"כלום"אמרתי ואז הוא צפר
":אחחח דיי" אמרתי לו,ואז בכוונה הוא צפר שוב אבל הרבה זמן,וראיתי שאלינור נבהלה ונפלה
"תראה מה עשית"אמרתי לו והצבעתי עליה ורז צחק..
פתחתי מעט את החלון ואמרנו אני ורז ביחד
"ילדה,את בסדר?" (כיאילו לא ידעתי איך קוראים לה)
"אפשר להגיד"אמרה וסידרה את ביגדיה
"אנחנו באמת מצטרים,לא התכוונו להבהיל אותך"אמר רז ונגע בי במרפק
"זה בסדר"אמרה והתקדמה לבית הספר אך אני ורז עקבנו אחריה,היא כזאת יפה,למה?
היא נעצרה ואמרה "צריכים משהו?" אוי אני לא יכול להתאפק אני פשוט לא יכול…
"אותך"השבתי ומייד הרגשתי איך אני ניהיה אדום מרגע לרגע,ראיתי שגם היא מסמיקה
"יפה לך שאת מסמיקה"אמרתי וקרצתי לה,ניסיתי להצחיק אותה אבל היא הייתה רצינית
"תודה לך,וביי"אמרה והמשיכה להתקדם,אוי איך היא לא מבינה רמזים?!?!?
לא עצרנו וסימנתי לרז שימשיך להתקדם (הוא יודע שאני מחבב אותה,אני שיכבה מעליה אבל יהלי חבר מאוד טוב שלי,מאוד) אלינור נעצרה ואמרה "מה יש?" אמרה והמשיכה ללכת,היא אפילו לא הסתכלה עלי.הגענו אל בית הספר
"תמשיך ללכת אני כבר בא"אמרתי לרז
"טוב,ביי"אמר לי
"בהצלחה"אמרתי לו והלכתי אל אלינור להסביר לה הכל!לא הכל אבל את הרוב
תפסתי את הכתף שלה וסובבתי אותה אלי,הייה כל כך באלי לנשק אותה :)
"מה אכשיו?"אמרה בקרירות
"רק רציתי לשאול אותך,מה השם שלך? (למרות שידעתי)"ניסיתי להיות נחמד אליה
"אלינור,שלך?"אמרה טיפה יותר ברוגע
"עידו"וחייכתי אליה
-חזרה לנקודת המבט של אלינור-
המשכתי ללכת עם עידו ובינתיים דיברנו בינניו וגיליתי שהוא עבר לגור לידי והוא בשכבה שלי(איך לא ידעתי)דרך אגב הוא ממש סבבה היה צילצול אמרתי לעידו ביי והלכתי לכיתה ראיתי את רן בכיתה ,התיישבתי במקומי הקבוע וכול השעתיים הוא לא הוציא מילה ,מוזר אפשר להגיד מוזר מאוד! בדרך כלל או שהוא מנהל שיחה או שהוא מציק לי.
היה צילצול להפסקה וראיתי שרן מנסה לברוח אבל תפסתי אותו ושאלתי אותו:" למה התנתקת מהסקייפ אתמול בערב אחרי ששאלתי אותך אם אתה יודע למה הילה ויהלי לא הגיעו?"אך הוא לא ענה וישר יצא מהכיתה.
-בהפסקה-
חיפשתי את יהלי והילה וגילתי שהם לא באו גם היום ובנוסף גם שי לא הגיע. התקשרתי להילה שבע שיחות והיא לא ענתה גם יהלי לא ענה לי,התחלתי לדאוג הם תמיד עונים לי. לא היה לי בררה והיתי חחיבת להתקשר לשי ובשיחה השנייה הוא ענה לי.ישר בלי לומר שלום שאלתי "למה לא הגעת היום"
"אני לא יכול לספר לך"השיב לי
"למה",שאלתי בעצבנות
"בגלל ש……"