איך הייתי כל כך טיפשה?-פרק58 עונה2
~מנקודת המבט של אלינור~
אני עדיין לא מאמינה שזה בכלל קרה! בשנייה ראיתי הכל שחור..
הייתי נותנת הכל בשביל עוד דקה אחת,קטנה איתם,רק האפשרות שלא אראה אותם יותר..למה?
למה התנהגתי באנוכיות?למה לא הקשבתי?למה לא האמנתי?למה?..
באותו רגע רציתי רק להגיד סליחה!
סליחה ששפטתי אותם ולא הקשבתי להם
סליחה,אני לא אמורה להגיד לך,אבא שבשמיים סליחה,אני הייתי צריכה להגיד להם..נזכרתי בברזיה הקבועה שלנו..נזכרתי בצחוק שלהם,בחיוך נזכרתי בהם!
עכשיו צריך לכתוב הספד..אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל?
מתודה-שהכרתי אותכם שהתנהגתם אליי יפה וכיבדתם אותי בכל צורה שהיא.תודה על הבדיחות המצחיקות על הבוקר ששכחתי את כל הדברים הרעים
או אולי מסליחה-שהתנהגתי מגעיל,ולא הקשבתי,לא הייתי חברה.אני לא מאמינה שזה קורה בכלל.
עכשיו אני לובשת שחור,חולצה שחורה,גינס שחור,נעליים שחורות,ועליונית שחורה..אני יושבת מול המראה,מסכלת בראי וזכרת בכם,פורצת בבכי…..
רק אחרי שמאבדים משהו יודעים כמו הוא יקר לליבנו!
אני מתגעגעת,משתגעת בליעדכם..אני לא חושבת שאפשר להמשיך לחיות בלי החיוך המתוק על הבוקר שלכם..רן,שי..נתראה בעולם הבא!
תגובות (4)
שהם חוזרים
מדהיםםםםםםם
מכורה לסיפורר הזה תמשיכייי <3
רוני תמשיכי יש לי צמרמורת תמשיכי כבר!!!!!