איך הייתי כל כך טיפשה?-פרק61

"את צריכה לשתות והרבה לנוח כן?" אמר הרופא
"כן" אמרתי בחיוך רחב
~עבר שבוע~
"עוד משהו?" שאלה האחות
"תודה איריס אבל באמת שאני לא צריכה כלום" אמרתי לה. התידדתי אם הרופאים,כמה שזה נשמע מצחיק זה נכון,רוב הזמן באים לבקר אותי אבל כשאני לבד אז כמה רופאים באים לחדר שלי ויושבים איתי.
למשל לאיריס יש מלא סיפורים וחוויות שהיא מספרת,לדוקטור שמטפל בי אני קוראת דוקטור רן, הוא תמיד מצחיק אותי,ויש עוד רופא בשם איציק..הוא שמנמן ופעם הוא היה קוסם ולפעמים הוא מעלים את הפרחים שאני מקבלת ומוציא יונה מין המכונת שתייה אין עליהם
"רק את יכולה לוודא שזה בטוח שהיום אני משתחררת" ביקשתי ממנה
"כן מותק זה היום" אמרה וסגרה את הדלת. יאוו סוף סוף,ללכת לבית..טוב לא ממש ללכת,אלה ללכת על קביים! :( הרופאים אמרו שהם בחיים לא ראו דבר כזה,באמצע הניתוח הייתי חסרת הכרה (כיאילו מתה) לא היה לי דופק והרופאים ניסו להציל אותי ואז אחרי כמה זמן הדופק עלה..מפחיד!!
המשכתי לקרוא את הסיפור שאיציק הביא לי,זה ממש מותח
"עסוקה?" שמעתי קול מוכר הרמתי את מבטי מין הספר אל הדלת וראיתי את שי מחייך ובידיו סלסה של שוקולדים
"אני יודע כמה את אוהבת לקרוא אבל עדיף שתעשי הפסקה לא?" חייך אלי ולקח ממני את את הספר ושם אותו בצד.
"חחחח,איך התגעגתי אלייך" אמרתי
"אבל לא הלכתי לשום מקום,את זאת שהלכה" אמר
"אבל אתה טסת,עם רן ו…"
"אלינור,-אני-לגמרי-בסדר-את-מדמיינת" אמר מילה מילה
"טוב" אמרתי
"יאללה תפתח" אמרתי,והוא פתח את הסלסלה,אכלנו ביחד והיינו מרוחים בשוקולד
"את כל כך יפה כשאת מלוכלכת בשוקולד" אמר בחיוך רחב,וראו את הגומות שלו..
"הלוואי והייתי יכולה להגיד אותו דבר לגבייך" אמרתי בצחוק מתגלגל
"סליחההה" אמר והרים גבה,אחרי שנייה הוא לא הפסיק לדגדג אותי
"חחח…דד….י…..בב….ק…ש….ה…" אמרתי מגמגמת
"איך אני אוהב את הצחוק שלך" אמר ולאט לאט הפסיק לדגדג,המבטים שלנו הצטלבו, שקעתי בעניים שלו
לאט לאט התקרבנו ואז..
"לא" אמר בשקט
"מה לא?" אמרתי מבולבלת
"אני לא יכול לעשות את זה לרן" אמר ויצא מין החדר!