איך הייתי כל כך טיפשה-פרק31 "שאלה פשוטה"

"עד ש..שמעתי את שמי בשיחה!
כבר לא חשבתי יותר וניסיתי לשמוע
"לא יודע..מה אני עושה?" שאל שי את רן
"אתה שואל אותי..לך תגיד לה" השיב לו
"מה להגיד לה?" שאל אותו בחזרה
"שאתה אוהב אותה" קפאתי במקומי….את מי הוא כבר אוהב! בטוח לא אותי..הרי רק שלושה ימים אנחנו מכירים! בשלושה ימים אפשר להתאהב בבנאדם? אני לא חושבת
הלכתי כמה צעדים אחורה ואז נכנסתי לכיתה (שהם בפתח הכיתה) כיאילו לא שמעתי כלום!
הם מייד השטתקו…בסדר ישבתי במקומי ושמעתי שירים באוזניות
וראיתי שרן מתקרב אל המקום שלו (מאחורי)
"עיחכללגדעשלן" ראיתי את רן מדבר איתי בפנטומיה לא שמעתי כלום ממה שהוא אומר!
הוצאתי את האוזניות באיטיות ואמרתי לו "תחזור שנית על דיברייך" וציחקקתי
"אוחחח….שאלתי מה שמעת?" אמר בכעס
"מה שמעתי" עשיתי את עצמי תמימה
"נו…תעני לי" התעצבן
"תרגע" אמרתי והחזרתי את האוזניות לאוזניים שלי
הוא משך לי את האוזניות באגרסיביות…
"מה יש לך" נעמדתי מולו
"מה יש לך..שאלתי אותך שאלה אחת פשוטה" אמר לי
"שאלה פשוטה…אז למה אתה מתעצבן משאלה פשוטה?" שאלתי והרמתי גבה
"נו תענה" אמרתי ושילבתי את ידיי
הוא לא ענה…הוא הרכין את ראשו…
"אתה רואה…תפסיק! וחוץ מזה לא שמעתי לום ממה שלא הייתי צריכה לשמוע..שמעת אותי?" אני בעצמי לא הבנתי מה אמרתי
החזרתי את האוזניות וראיתי שוב א רן מדבר מוזר ובפנטומיה ציחקקתי לי ועד שהוא שם לב שאני לא שומע כלום הוא הוציא לי א האוזניות וצעק בכיתה "את מוכנה להפסיק…תעני לי…מה שמעת מהשיחה?" שאל
"כלוםם דיי כבר" ניסיתי לשכנע אותו
"תעני" אמר וצעק עלי
"למה השיחה הזאת כל כך חשובה לך?" שאלתי אותו
"אני—"
"אתה מה..אתה צועק עליי בגלל שאלה אחת מסכנה ופשוטה..מה שמעתיי?אתה עולה לי על העצבים..לא נעמס לך" צעקתי עליו בכל כוחי
"אכמ אכמ" שמעתי שיעול מזוייף וראיתי את המורה שלנו כבר בכיתה
"אלינור ורן,פעם רביעית שאני מוציא אותכם מהכיתה בגלל ריבים מטופשים..אכשיו תפתרו את העייניין בחוץ" אמר המורה וסימן לנו לצאת
יצאתי מהכיתה ונשענתי על הקיר שמול הכיתה
"מצטער" לחש לי…הוצאתי את האוזניות מהכיס שהיה בג'ינס שלי ושמעתי שירים..החלקתי למצב ישיבה על הריצפה וככה עברתי את השעה שלי