איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 54 עונה2

עבר יום והשעון המעורר צילצל.
שטפתי פנים ושמתי חולצה בית ספר אפורה עם גינס לבן,אספתי את השיער לקוקו גבוה,הוצאתי את נעלי אדידס שלי והדלת נפתחה.
"ואים הייתי ערומה?" אמרתי לליאור שעמד בכניסה לחדר
"שעה אני דופק,לא ענית אז פתחתי" אמר,הוא דפק בכלל?
"טוב..מה רצית? שאלתי אותו ושמתי את הנעל השנייה
"אמא אמרה שתבואי דקה לסלון" אמר וסגר את הדלת
"אוקיי מה עכשיו" מילמלתי לעצמי
ירדתי במדרגות ואז אני רואה את אמא מחזיקה בידה מתנה?
"אמא,כבר היה לי יום הולדת לא?" אמרתי לה בציחקוקים
"זה לא ממני" אמרה לי וחייכה
"ממי?" שאלתי
"מג'ון" אמרה,רק שמעתי את השם שלו וחייכתי כמו מטורפת.
~סטופ~
ג'ון הוא בן דוד שלי שגר בבריטניה,היינו ממש קרובים אבל ההורים שלו החליטו לעבור לבריטניה בגלל העבודה של אבא שלו,הוא ילד הכי חמוד שיש! בלונדיני עניים חומות,כמה שאני מגעגעת אליו.
~חזרה לסיפור~
פתחתי את המתנה הקטנה והיה שם ברכה פתחתי אותי והיה רשום כך:
"אלי,יפה שלי..אני כל כך מתגעגע חבל שאני לא איתך ביום הולדת שלך את מוזמנת להתקשר אלי בכל זמן שתירצי" ולמטה היה שם את המספר שלו ולב קטן ואדום. אחר כך ראיתי צמיד זהב מהמם וחרוט עליו ממני אלייך אלינור ולצמיד היה לב קטן שצץ ממנו,זה היה כל כך יפה עדין כל כך כמו שאני אוהבת.
"נחמד מג'ון לשלוח לך מתנה" אמרה אמא
"מאוד נחמדד" אמרתי בחיוך ושמתי את הצמיד. מיד עליתי למעלה לקחת את הפאלפון שלי וראיתי שקיבלתי הודעה מאלכס "אני בא אלייך,לישראל" הוא באאאא צעקתי…."יאאאא הוא בא" אמרתי בצעקות.
שלחתי לו בחזרה "סמיילי,אני מחכה לך יאללה בוא" ככה אני קוראת לו כי הוא לא מפסיק לחייך!!
ואז..