איך הייתי כל כך טיפשה פרק 41 (יאווו 41)
-מנקודת המבט של שי-
אני כבר לא יודע מה לחשוב.אני לא יכול לשקר.במיוחד לאלינור.
שתקתי,לא ידעתי מה להגיד או מה לעשות.אני יודע שהיא תיכעס,תתעצבן אבל אין לי ברירה אני כל כך אוהב אותה שזה הדבר הכי נכון לאכשיו! הרי זה לא דבר רע נכון?
בתוך שניות אחדות הגעתי להחלטה..אני פשוט..
-מנקודת המבט של אלינור-
"הוא ניתק"אמרתי בשקט
"אין לי כוח"אמרתי וישבתי על המיטה,מה אני עושה,אין כבר על מי לסמוך בעולם הזה!!
אני כל כך עצבנית,פגועה,כועסת על כולם על כל העולם!
הדלת נפתחה באיטיות ומהר ניגבתי את הדמעות שלי שרק איימו לפרוף החוצה!
"חומד?"קולה של אמא נשמע,היא פתחה את הדלת ועמדה לידה
"אמא"אמרתי וצתי אליה,פשוט לא יכולתי עים זה,פרצתי בבכי!
אחרי כמה דקות שאני מבקת את אמא שלי והיא אותי היא הרימה את ראשי וניגבה את הדמעות שירדו.
"את רוצה לספר לי?"שאלה בקולה הרך
-כעבור שעתיים-
"יש'ך הודעה פתח ת'תטלפון ותראה מי הקרציה,יש'ך הודעה…"קיבלתי הודעה מהילה 'מצטערת על הכל,באמת..בחיים לא חשבתי על לפגוע בך אבל……זה למען מטרה טובה,למענך'
לא כל כך הבנתי למה היא מתכוונת,כיביתי את הטלפון וירדתי למטה,ראיתי שאמא בסלון עם אבא והאחים מדברים בניהם במטבח,הלכתי למטבח וישבתי על הכיסא הלבן והגדול
"אז..?"שאלתי
"אזז?"חזר אחריי תומר והביא לי קוביית שוקולד
"למה אתה נראה כיאילו דרסו אותך?"שאלתי את ליאור
"היא עזבה אותי"השיב בשקט,לליאור יש חברה כבר שנתיים וחצי והם תמיד רבים ומשלימים,תמיד!היא יפיפיה,יש לה עניים ירוקות ושיער שחור וארוך,די גבוה חמודה ורזה,היא מצחיקה ואנחנו לפעמים הולכות ביחד לקניון וליאור מחזיק את השקיות:))
"אוי"אמרתי וליטפתי את היד שלו (היד הענקית שלו)
"אני ידבר איתה בישבילך"אמרתי וחייכתי חיוך קטן
"באמת?"שאל והחיוך שלו היה מרוח מאוזן לאוזן
"אני רואה שהיא באמת חשובה לך,והיא חשובה לך,אני מכירה אותה,היא כמו האחות שלעלום לא הייתה לי"אמרתי
"אל תדאג,באמת"הוספתי ולקחתי עוד קוביית שוקולד
"ילדים,בואו דקה"אבא קרא לנו לסלון,הלכתי ביחד איתם וישבנו בספה הגדולה,אמא ישבה על השולחן מעץ ואבא עמד מולינו
"אני רואה שאתם מתסדרים יותר וחשבנו"אמרה אמא
"שאולי,נביא לכם איזה משהו קטן שתמיד רציתם"המשיך אותה אבא
"טלוויזיה חדשה?"אמר ליאור
"שוקולדים?"שאל יואב
"אתם נותנים את אלינור לאימוץ?"שאל תומר וצחק
"האאא"אמרתי לו וצחקתי טיפה
"לא,לא,ולא חחח,תבטלו את כל התוכניות שלכם למחר,אנחנו נוסעים"אמרה אמא וחייכה
"מה,לאן?"שאלתי כשעני פתוחות לרווחה
"ללאס וגאס בייבי"אמרה אמא וחיבקה אותי
"מההההההה"צעקתי
"אין מצב"אמר תומר עם חיוך
"כן,יש מצב..יפים שלי"אמר אבא עם חיוך של מטר על מטר
"יאוווו,אין מצב"אמרתי וחיפשתי את הפאלפון שלי.הסתכלתי הצידה וראיתי את ליאור יושב על הספה שותק.
"ליאור?"ניגשתי אליו
"אני לא יכול"אמר לי
"לא יכול מה?"שאלתי בדאגה
"אני לא יכול לטוס"ענה לי
תגובות (1)
תמשייייכייי!
אני במתח! *~*