איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 20 (ספיישל ארוך)

"טוב בואו ניכנס" אמרתי להם ומשכתי אותם,התקדמנו אל תוךך המבנה עדיין המומים מכל מה שהולך כאן אני עשיתי סדר במחשבות:
*יש בחור שאוהב אותי ושולח לי מכתבי אהבה
*אני מחבבת את רן שאוהב את עינבל
*יהלי מת על עינבל שאוהבת את רן
*עוד שבוע יש לי יומהולדת…מההההההההה!?!?!? מכל הבלאגן שחכתי את היום הולדת שלי….
"שמעו דקה" אמרתי ונעצרתי
"מה קרה?" שאלה אותי הילה
"מכל הסיבוכים והעיניינים המוזרים שכחנו את היומהולדת שלי שהוא עוד שבוע" אמרתי טיפה בעצב
"אויי..מהממת…סליחה" אמרה הילה וחיבקה אותי
"לא התכוונתי לשכוח,פשוט מהעניינים לא שמנו לב אני מה זה מצטער,שחכתי את היומהולדת של הידידה הכי טובה שלי" אמר יהלי וחיבק אותי
"חיבוק קבוצתי" אמרתי ומחצתי אותם
"אני סולחת על תדאגו,אני בעצמי שחכתי…אוי כמה שאני אוהבת אותכם" אמרתי ונתתי חיבוק גדול
"יאללה בואו לכיתה" אמרנו כאשר היה צילצול.
נכנסנו אל הכיתה והמורה בידיוק מאחורינו
"ילדים נא לשבת יש מבחן" אמרה המורה,מזל שהתכוננתי
"התכוננת?" שאלה אותי הילה
"כן ואת?" שאלתי
"גם,זה מבחן גדול וחשוב" אמרה לי וקרצה
"חח..יאללה בהצלחה לשתינו" לחשתי לה..
עשיתי את המבחן והוא היה די בסדר היו חלקים שטיפה היו קשים אך עשיתי אותם,בדקתי שוב את המבחן לראות אם שחכתי שאלה כולשהי ונתתי את המבחן למורה
"את יכולה לצאת עוד חמש דקות הפסקה" אמרה לי המורה ועשיתי לה טוב עם הראש,יצאתי לבחוץ וראיתי שלא הרבה סיימו מהשכבה,מרחוק אני קולטת את הפרחות של השכבה מדברות שם הסתובבתי והמשכתי ללכת במסדרון הארוך וחשבתי מה לעשות ביומהולדת שלי או מסיבה או לצאת לקניון עם חברות חשבתי וחשבתי..חשבתי…חשבתי…חשבתי..עד שנתקלתי במעיין (חברה מהשכבה)
"מה קורה?" שאלתי אותה
"מצויין,אה ומזל טוב עוד שבוע יומהולדת אה?" אמרה לי וצחקה
"כן.." אמרתי לה בחיוך מאולץ
"מה את מתחננת? כל שנה את מפתיעה מחדש" וקרצה לי
"את האמת אין לי רעיון פשוט כל החודש עסקתי בדברים שונים ומוזרים שעדיף שלא תדעי" אמרתי לה וצחקתי
"אהה…אבל..עם את עושה מסיבה..או את יוצאת לקניון…את מזמינה אותי?" שאלה
"מה ניראלך?" שאלתי אותה
"ברור….שאת מוזמנת"
"חחח כבר חשבתי כל מני מחשבות" אמרה לי וצחקה
"אוי תוציאי את זה מהראש שלך" אמרתי וקרצתי לה..המשכתי בדרכי בחזרה אל הכיתה וחיכיתי שהילה תסיים את המבחן,הצצתי מין הדלת וחיפשתי בעניים את הילה אך היא לא הייתה שם,איפה היא..פתאום אני שומעת בווו קפצתי ממקומי ואני רואה את יהלי והילה צוחקים להם
"חה חה חה ממש מצחיק" אמרתי וצחקתי… זה היה די מצחיק
"חחחח…נו איך היה המבחן" אמר יהלי וניסה להירגע
"בסדר,טיפה קשה אבל סביר" אמרתי
"ואיתך הילה?" שאלתי
"היה די בסדר מה עשיתם בשאלה תישע לא ידעתי אז הקפתי ב'" אמרה ולא ידעה מה לעשות
"זה היה ד',לא?" שאלתי
"מה פתאום זה א'.." אמר יהלי
"בטוחים?" שאלה הילה
"לא" אמרנו ביחד…
היום נגמר והלכתי אל הלוקר פתחתי אותו ושמתי את הספרים והמחברות,ולהפתעתי הרבה אני מוצאת פתק בתיק באותה צבע של מעטפה,אותו ריח,הכל אותו דבר,ידעתי שזה ממנו,פחדתי לפתוח…
"עוד אחד" אמרתי בחשש
"מה?" אמרה הילה
"כן..להקריא?" שאלתי
"כן" אמרו
"בסדר,אלינור אני מצטער על ההטרדה אני לא מתכוון לעשות לך שום דבר שאת לא רוצה אני פשוט רוצה שתדעי שאני אוהב אותך ולא משנה מה יקרה לי אני ימשיך לאהוב אותך גם אחרי החיים"
נבהלתי..אולי קרה לו משהו,המכתב היה שונה במילים..
"אתם חושבים ש.." אמרה הילה
"את חושבת?" שאלתי אותה
"על מה אתם חושבים?" שאל יהלי
"אולי קרה לו משהו?" שאלתי
"את חושבת?" שאל יהלי
"אני מפחדת" אמרה הילה
"מאוד" הוספתי
"טוב,מה עושים..חייבים להגיד לאחים שלי" אמרתי "אז יאללה הביתה" אמר יהלי וכולם רצו לבית
הגעתי אל הבית והפעם שמתי את ליד הספא ורצתי אל החדר של ליאור,פתחתי את החדר ו..
4 תגובות וממשיכה את הסיפור :)