איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 13

"מה?" שאל יהלי
"באמת..די דיי…." אמר והלך הלוך ושוב בכיתה,ואז היה צילצול….
"טוב נדבר בסוף היום בפיצה!" אמר ורץ לכיתה
"יש לו מבחן" השיבה הילה
"טוב" לחשתי לה והתיישבתי במקומי
"אל תשכחי..כל חיוך שלך זה עוד צביטה בלב שלו" אמרה לי הילה וחייכה
"תודה יפה שלי"
"אין בעד מה נסיכה" השיבה
"נא לשבת" הכריזה המורה שניכנסה לכיתה,כל השיעור הייתי במחשבות,לא שמתי לב למה שקורה בחוץ או מסביבי..הייתי כל כך שקועה שאפילו לא שמתי לב שהשיעור נגמר וגם השיעור שאחריו
"אלינור.." קראה לי הילה
"השיעור נגמר" אמרה לי
"אה כן?" שאלתי אותה
"כן בואי הולכים לבית" אמרה לי ועזרה לי לאסוף את הספרים,הלכנו אל הלוקר בשביל להכניס כמה ספרים
פתחתי את הלוקר ומצאתי מעטפה,באותה הצבע שהמעטפה הראשונה הייתה…
הייתי חיוורת,מפוחדת
"..היי..ל..ה.." קראתי לה
"מה קרה?"שאלה
"עוד אחד…" אמרתי לה
"מהה…תני לראות" אמרה ולקחה את המכתב וקראה אותו בקול 'לא התכוונתי להפחיד אותך,רק אני רוצה שתדעי שאני מאוד מחבב אותך את ילדה מהממת ביופיה,והפגישה של הערב כניראה לא תיהיה הערב,סידורים!'
"אממאא….לאא..זה לא קורה לי..לא לי…למה לי..?" שאלתי את הילה והתחלתי להיות יותר חיוורת..הסתכלתי במראה הקטנה שהייתה דבוקה ללוקר וקראיתי שאני ממש לבנה
"בואי…" אמרה הילה וסובבה את פני שאסתכל עליה
"נשים לך טיפה סומק שההורים שלך לא ידאגו " אמרה ושמה לי טיפה..
"אני..אני.." ניסיתי להשלים משפט
"אני נורא מצטערת..כל הצרות שלי..נופלות עליכם" אמרתי לה
"את רצינית..את זאת אני ואני זאת את..הצרות שלך הם הצרות שלי.." ניסתה להרגיע אותי…
"אווף" אמרתי וחיבקתי אותה חזק…
"בחיים לא ראיתי אותך ככה" לחשה לי
"בטוחה,את לא זוכרת את הפעם שבטיול השנתי של כיתה ה' הקאתי על המדריכה?" שאלתי אותה וציחקקתי
"חחח…אני עדיין מנסה לשכוח את זה" אמרה ולי וצחקה
"או..ככה אני אוהב לראות אותכם..עים חיוך" אמר יהלי והתקרב אלינו
"תראה" הושטתי את ידי להראות לו את המכתב
"..א..נ..י…"
"זה בסדר כבר לא אכפת לי" אמרתי לו
"בטוחה?" שאל אותי
"לא" אמרתי וצחקתי
"חח…יהיה טוב" אמרה הילה
"נקווה" הוסיף יהלי
"יאללה בואו חבורה של מוגבלים" אמרתי וצחקתי…
כל הדרך הם ניסו להרגיע אותי אבל עדיין המחשבות לא עזבו אותי
הגעתי אל הבית לא אכלתי לא דיברתי ועליתי לחדר…שכבתי על המיטה ואחרי חמש דקות ככה נשמעה דפיקה בדלת של החדר..