איך אתה מצפה ממני לאהוב אותך? – פרק 6

"ג'ולייט" אמר זאיין, "כן" היא אמרה בחיוך, סוף סוף פיסת האושר שלה חזרה אליה. היא התגעגעה אליו, כל יום היא חשבה מה הם יכלו לעשות ביחד. עכשיו שהם שוב יחד היא שמחה, היא קרנה מאושר אמיתי. אושר אמיתי שלא יחזיק מעמד. "ג'ייק, הוא עורך היום מסיבה. אני רוצה שתבואי איתי" אמר זאיין, היא חזרה אליו, היא עדיין אוהבת אותו. בזמן שהיה בטוח שהיא בטח תעזוב אותו, בשביל מישהו כמו ניק. שיותר חכם ממנו, חזק ממנו, פשוט יותר ממנו. הוא היה כל כך מאושר, כי ג'ולייט, ג'ולייט היא הכול בשבילו. היא השמש בבוקר, והירח בלילה. הוא לא צריך שום דבר רק אותה. "אני אשמח לבוא איתך" אמרה ג'ולייט, ואחזה בידו של זאיין. הם יצאו מן החדר כאשר הם יד ביד לזאיין כבר לא היה אכפת מהתגובות, כאשר הוא יודע שליבה של ג'ולייט שייך לו.הם התיישבו באחת הפינות והחלו לדבר על הכול, ממה הם הכי אוהבים עד ליום בו הם הבינו שהם אוהבים אחד את השני יותר מקודם. "אני חייבת ללכת לשירותים" אמרה ג'ולייט וקטעה את השיחה. היא החלה ללכת לכיוון השירותים בכניסה יש שתי פניות אחת לשירותי הבנים ואחת לשירותי הבנות. היא באה להיכנס לשירותי הבנות ואז נתקלה בניק. "ניק מה אתה עושה בשירותי בנות?" שאלה ג'ולייט את ניק, "ג'ולייט אלא שירותי הבנים" אמר ניק. והצביע על השלט שנמצא על הקיר. ג'ולייט שחררה אנחה, יש לה מזל שניק היה שם אחרת היא הייתה נכנסת לשירותי הבנים. היא שיחררה מהפה שלה צחוק קטן, ואמרה "תודה" לניק. היא נכנסה לשירותי הבנות, ויצאה אחרי מספר דקות. ניק עדיין עמד שם "אממ… ג'ולייט, ג'ייק הזמין את כולם למסיבה בבית שלו. חשבתי שאולי כדאי שנלך ביחד, רק אם את רוצה" אמר ניק, ג'ולייט נמלאה צער שהייתה צריכה לדחות את בקשתו של ניק. "ניק אני כל כך מצטערת, אני הולכת עם זאיין" אמרה ג'ולייט, "אבל אני אשמח לראות אותך שם" אמרה ג'ולייט בניסיון לרכך את המכה. "את וזאיין יוצאים?" שאל ניק, "כן" ענתה ג'ולייט בקצרה. "ממתי?" שאל ניק, "זה סיפור די ארוך אני אספר לך בהזדמנות" אמרה ג'ולייט והלכה אל זאיין. ניק היה מופתע, המחשבה היחידה שעברה בראשו הייתה 'מה היא מצאה בו?'. ג'ולייט חזרה להתיישב לצד זאיין, "היית שם הרבה זמן הכול טוב?" שאל זאיין את ג'ולייט. "סתם פגשתי את ניק ודיברתי איתו"אמרה ג'ולייט, "אוקיי" אמר זאיין הוא אולי הראה חוסר עניין בתשובתו. אבל ידע שיש קשר דק בין ג'ולייט לבין ניק, שאולי יום אחד ייגדל. הוא ידע שאם ג'ולייט תעזוב אותו בשביל מישהו, זה יהיה ניק. הוא כל כך הרבה יותר טוב ממנו, וגם הוא לעולם לא ייתן לה לסבול כמו שהוא נתן לה. "זאיין תגיד יש סיכוי שרובין באה איתנו?" שאלה ג'ולייט את זאיין, היא ידעה שברגע שרגלה תחצה את הכניסה בביתו של ג'ייק, היא תרגיש בגן חיות. וזאיין יהיה הפרצוף היחיד שבאמת תרצה לראות, היא צריכה את רובין גלגל ההצלה שלה. היא תמיד הייתה שם בשבילה, רובין עזרה לה כל כך הרבה פעמים. "אין לי שום בעיה" אמר זאיין. ג'ולייט קמה וניגשה לרובין, כאשר הגיעה לרובין "היי" אמרה ג'ולייט. "היי" אמרה רובין, "רובין אני רוצה להודות, על הכול ממש תודה. ורציתי לשאול אותך את רוצה לבוא איתי ועם זאיין למסיבה של ג'ייק?" שאלה ג'ולייט. "שאני יפספס את ההידמנות לראות אותך עושה פדיחות, בחיים לא ברור שאני באה" אמרה רובין וצחקה צחוק גדול. ג'ולייט הצטרפה אלייה וצחקה גם היא. זאיין שמע את צחוקה של ג'ולייט והבין כי רובין הסכימה.

"טוב אז אני ורובין נלך לבית שלי ונתארגן, ואתה תבוא לאסוף אותנו" אמרה ג'ולייט, כאשר היא רובין וזאיין יוצאים מהבית ספר. "אני יעשה זאת רק אם, אתם לא תמרחו שעות בהכנות" אמר זאיין שניסה להשיג עסקה מוצלחת. "יש לך דיל" אמרה ג'ולייט, ולחצה את ידו של זאיין. היא נתנה לו נשיקה על הלחי, והלכה עם רובין. רובין וג'ולייט התחילו ללכת לביתה של ג'ולייט. "וואו, זאת הולכת להיות המסיבה הראשונה שלכם כזוג" אמרה רובין. "אני יודעת, ניסיתי שלא להתרגש כאשר הוא הזמין אותי. אבל מאז שהוא הזמין אותי, אני לא יכולה להפסיק לחייך. אני פשוט מלאת שמחה" אמרה ג'ולייט, שהייתה נראית כאילו היא תחת כישוף. "את באמת חושבת שכדאי שאני יסתובב איתכם ביציאה הראשונה שלכם" אמרה רובין, והרכינה את ראשה. בזמן שג'ולייט פותחת את דלת ביתה, "מה פתאום רובין, זאת מסיבה. אני מפחדת להיות שם לבד, נכון יש לי את זאיין. אבל אז אני יראה כמו החברה הכי תלותית, וגם נראה כאילו את וג'ייק ממש מתאימים" אמרה ג'ולייט. "יש לו אגו בגודל של כדור פורח, והוא ממש שחצן" אמרה רובין, תוך כדי שהיא עושה תנועות ידיים מוגזמות. "וואו, איפה ראיתי את התכונות האלה לפני זה?. אהה עכשיו אני זוכרת אצלך" אמרה ג'ולייט וצחקה. "זה ממש לא מצחיק" אמרה רובין, "זה יותר מידי מצחיק" אמרה ג'ולייט. והמשיכה לצחוק בקולי קולות "זה מצחיק באותה מידה שטביעה בים מצחיקה" אמרה רובין, "אבל טביעה בים היא לא מצחיקה" אמרה ג'ולייט. "נכון, וככה גם האפשרות שאני וג'ייק נהיה ביחד" אמרה רובין, "מה שתגידי" אמרה ג'ולייט, ופתחה את דלת חדרה. "טוב, בואי נעזוב את הנושא הזה ונעבור לאיפור בגדים ונעליים" אמרה רובין וחיוך עלה על פניה. רובין וג'ולייט היו ממש דומות בהתנהגות, והיה להם אותו מבנה גוף בדיוק. רובין וג'ולייט פשטו על הארון, והוציאו כמעט כל פריט לבוש. עינייה של רובין ננעלו על שמלה בגוון טורקיז, שהייתה מושלמת בעיינה. "אלוהים זה פשוט מושלם" אמרה רובין, כאשר פיה פעור. "את רוצה אותה?" שאלה ג'ולייט, רובין הייתה בהלם שג'ולייט לא משכה את הבגד מידייה, שהיא רוצה ללבוש את השמלה בעצמה. אך ג'ולייט הייתה כל כך בוגרת, ג'ולייט מצאה שמלה אדומה שהייתה מושלמת בעיניה. שניהם הלכו ללבוש את השמלות, והחלו לצרוח משמחה כאשר ראו אחת את השניה עם השמלות. הם מצאו נעליים מתאימות, ותיקים החליטו על צורת האיפור. רובין הלכה להתקלח במקלחת של חדר האורחים, וג'ולייט התקלחה בחדרה. הן יצאו והחלו להתארגן מספר שניות אחרי שסיימו, זאיין הגיע לאסוף אותן. "ג'ולייט את נראת…" אמר, אך נשמתו נעתקה. "גם אתה נראה ממש נאה" אמרה ג'ולייט, וחייכה. כשראה את ג'ולייט, לא האמין שהיא שלו, שהיא העזה להפקיד את ליבה השברירי בידיו הגסות. הוא רק קיווה שלא יעשה שום טעויות במסיבה.

-המסיבה-

זאיין, ג'ולייט ורובין נכנסו לביתו של ג'ייק, המקום היה נראה לג'ולייט בדיוק כמו שחשבה גן חיות. מוזיקה רועשת, מלמולים בלתי פוסקים של אנשים, שתייה, וכוסות בכל מקום. ג'ייק ניגש אליהם, עם שלוש כוסות. "קחו" אמר וחייך, "היי אחי מה קורה?" אמר ג'ייק. "ג'ולייט, רובין" אמר ג'ייק, הוא הסתכל על רובין. הוא נדהם מהמראה שלה, היא הייתה נראית מושלמת. איך ששיערה הזהוב, מונח על גוון הטורקיז של שמלתה. ג'ולייט לגמה מן הכוס והשתעלה, "מה זה לעזאזל? יש לזה טעם מוזר" אמרה ג'ולייט. "ג'ולייט את רצינית? את בת 18 ואת לא יודעת מה הטעם של אלכוהול" אמר ג'ייק, שניסה לא להראות מופתע. "לא אני לא יודעת" אמרה ג'ולייט. ולגמה שוב מן הכוס. וניסתה שלא להשתעל. תחת מאמץ גדול היא הצליחה להימנע משיעול. "טוב, רובין בואי איתי שלא נפריע לשניים האלה" אמר ג'ייק. זה היה תירוץ להיות במחיצתה של רובין, מאז שניסו לעזור לג'ולייט וזאיין הוא לא מפסיק לחשוב עליה. "אוקי" אמרה רובין, והחזיקה את ידו של ג'ייק. כדי לא להיעלם אחד לשני תוך כדי שהם חוצים את הרחבה. כאשר היה מגע בין הידיים שלהם, רובין הרגישה כאילו ליבה מחסיר פעימה. "ככל שהזמן עובר המשקה הזה הופך טעים יותר" אמרה ג'ולייט, היא וזאיין רקדו כבר במשך שעתיים. והיא הספיקה לשתות מספר כוסות של משקה אלכוהולי. היא הלכה לשולחן בו הייתה השתייה, וראתה את זאיין שוב לפחות ככה היא חשבה. זה היה ניק, היא החלה לדבר איתו. "אני ממש שמחה שהזמנת אותי, ואני לא מאמינה שמסיבה זאת היציאה הראשונה שלנו ביחד כזוג" אמרה ג'ולייט. ניק רצה להגיד לג'ולייט שזה הוא ולא זאיין, אך ג'ולייט נישקה אותו. זאיין ניגש לעמדת השתייה, בניסיון להבין למה ג'ולייט מתעכבת. באותו רגע שראה שהיא מתנשקת עם ניק, הרגיש כאילו סיוטו מתגשם. הוא הרגיש גם כאילו האגו שלו נפגע, הוא רצה שהיא תרגיש מה שהוא מרגיש עכשיו. זאיין ראה את דבון על הרחבה, והחל לדבר איתה. לבינתיים ניק וג'ולייט התנתקו. "ג'ולייט, אני לא זאיין" אמר ניק. "אז מי אתה?" אמרה ג'ולייט בפחד, "זה אני ניק" אמר ניק. ג'ולייט חיפשה את זאיין, אך מצאה את רובין ואת ג'ייק. "תגידו, אתם יודעים במיקרה איפה זאיין?"שאלה ג'ולייט בעצבנות. "מישהו אמר שהוא נמצא באחד החדרים" אמר ג'ייק. ג'ולייט החלה לעבור על כל החדרים במהירות, ואז היא ראתה אותו הוא בדיוק שם את חולצתו. "זאיין, אני כול כך מצטערת. לא התכוונתי, הייתי בטוחה שזה אתה. ואתה יודע שאני לא רגילה לזה, זה פעם ראשונה שאני שותה. אני כל כך מצטערת" אמרה ג'ולייט, והתחננה לקבל את סליחתו של זאיין. במוחו של זאיין החלו לרוץ כל מיני מחשבות, הוא לא חשב שהיא התבלבלה, הוא חשב שהיא עשתה זאת בכוונה תחילה, הוא חשב שהיא בגדה בו. 'לעזאזל למה אני עושה הכל לא בסדר?' זאיין צעק על עצמו מבפנים. טריקת דלת קטעה את תחנוניה של ג'ולייט, ואת המחשבות של זאיין. דבון יצאה מן השירותים של החדר. "מה היא עושה פה?, יודע מה עזוב אין לי כוח לשמוע. אני מתחננת בפניך שתיסלח לי, וזה מה שעשית" אמרה ג'ולייט בזעם. היא הייתה חייבת להיות זועמת, כי אם לא היא תבכה. היא יצאה מן החדר במהירות, היא נדחסה בין מלא אנשים שלא הכירה. היא ניסתה להגיע ליציאה, ובטעות הגיעה לעמדת הקריוקי. לפני ששמה לב, מישהו דחף מיקרופון לידיה. והמנגינה התחילה לפעול היא זיהתה את המנגינה. היה עצוב עד כמה שהשיר היה מתאים למצב שלה, היא החלה לשיר. השיר היה we are never ever getting back together של taylor swift. בין כל האנשים שעמדו מולה היא יכלה לראות את זאיין, היא קיוותה שהוא יבין שהוא שהשיר מכוון אליו. ברגע שנגמרה המנגינה ג'ולייט ברחה החוצה.

-המשך בקרוב ♥-