איך אני עדיין אוהבת אותך?פרק 3

פתחתי וראיתי….
ראיתי את החברה הזאת של עומר,מה היא עושה פה?
"כן?" שאלתי אותה
"היי,עומר פה?" שאלה בחיוך
"אה…כן הוא בסלון" אמרתי בשקט והיא נכנסה,סגרתי את הדלת והתקדמתי לכיוון הסלון,
ראיתי את הדבר שהכי לא רציתי היא ישבה עליו ונישקה אותו…הרגשתי איך הלב שלי מתפורר
ומתרסק על הרצפה,למה אני עדיין אוהבת אותו כלכך ולא יכולה לשכוח ממנו?
עליתי לחדר שדמעות מציפות אותי…לא אני לא צריכה לבכות בגלל אף אחד ובטח לא בגללו,אני מטומטמת הייתי צריכה לדעת שהוא לא השתנה ולא ישתנה,אחרי כמה דקות של שקט הפלא שלי צלצל 'אהובתי היחידה' נוי…
"הלו" עניתי מנסה להשמע כאילו לא בכיתי
"את בסדר הקול שלך נשמע מוזר" אמרה
"כן אני בסדר מה קורה?" שאלתי וניגבתי את שאריות הדמעות שהיו על פניי
"שמעי יש היום יומולדת לצליל" אמרה
"וואלה איך שחכתי?" שאלתי
"אז את תפצי על זה ותעזרי לי לארגן לה מסיבת הפתעה" אמרה וזה היה ברור שהיא מחייכת
" אל תדאגי" אמרתי וחיוך קטן התפרש על פניי
"טוב אז היום6:00 את אצלי" אמרה
"סבבה" אמרתי
"אוהבת אותך ביי" אמרה וניתקה,
אין עליה בעולם הזה אני פשוט חולה עליהה…ירדתי למטה וראיתי את אח שלי ועומר מעשנים,חברה שלו לא הייתה
"הנסיך התעורר?" שאלתי את מאור בחיוך וחיבקתי אותו
"כן ועכשיו אני עירני" אמר בחיוך ולקח שאיפה מהסיגרייה…אני שונאת שהוא מעשן!
"יש היום לצליל יומולדת אתה בא?" שאלתי אותו
"יש שתייה?" שאל בחיוך המעצבן הזה שיכול לשגע פילים
"מאור" צעקתי עליו והוא צחק
"סתם אני בא" אמר בחיוך
"איפה חברה שלך?" שאלתי את עומר שהסתכל עליי
"אה…ה..י..א הלכה" אמר בשקט
"חבל רציתי להזמין אותה למסיבה" אמרתי…זה רק להראות לו שהמשכתי הלאה ושלא מעניין אותי עם מי הוא יהיה
"באמת?" מאור שאל בהלם
"כן מה היא חדשה פה והיא גם נראת אחלה" אמרתי בחיוך הכי מזוייף שקיים
"אז אני יגיד לה שתבוא היום" מלמל עומר בשקט
"טוב אני הולכת לחדר ביי" אמרתי ועליתי לחדר
איך שיחקתי את עצמי כאילו לא אכפת לי רק אלוהים יודע, אכפת לי ואני הכי מקנאה שיש אבל זאת הייתה טעות להאמין ומטעויות לומדים למדתי שאנשים לא באמת משתנים.
ואז נזכרתי במתן…איזה חמוד הוא רגע למה שאני לא יתקשר להזמין אותו…חיפשתי אותו באנשי קשר ואז עצרתי על 'מתן כפרה שלי' וואי תראו את הילד הזה…
"הלו" הוא ענה בקול הזה שלו
"מתן?זאת ענבר" אמרתי בחיוך
"אה ענבר מה קורה?" שאל
"סבבה,שמע יש היום מסיבה לחברה ורציתי שתבוא איתי" אמרתי
"בכיף באיזה שעה?" שאל ואני חייכתי
"ב8:00 ככה" אמרתי
"טוב אז אני יבוא לאסוף אותך" אמר
"טוב,יאללה נדבר" אמרתי
"ביי" אמר וניתקתי
נכנסתי לפייסבוק וראיתי בקשת חברות 'מתן אבוטבול' נכנסתי לפרופיל וראיתי את התמונות שלו איזה חתיך הוא אבל לא כמו עומר…רגע מה ישלי מעומר אני צריכה לשכוח אותו,אישרתי והתנתקתי.
אחרי כמה דקות נרדמתי…
'את הדבר הכי טוב בעולם הדבר הכי טוב בעולם הזה אהבת חיי הרגש שלי איך הכל השתנה כשפגשתי אותך…' (השיר הכי מתאים שהיה לי) התעוררתי ששמעתי את הפלא שלי מצלצל זאת נוי
"הלו" עניתי בעייפות
"איפה את כבר כמעט 6:30 ולא התחלנו לסדר" צרחה עליי,שיטט
"אני באה" ניתקתי והלכתי להתארגן לבינתיים,
לקחתי חולצה שחורה נופלת ושורט כחול,כפכפים,סידור שיער בזריז,בושם פלא ויצאתי.
"סופסוף בואי" אמרה נוי שפתחה את הדלת
"באה" אמרתי ונכנסתי
התחלנו לארגן את הכל,אני דואגת למוזיקה ונוי לאוכל והשתייה
אחריי שעה סיימנו
"טוב היא צריכה לבוא ב8:00" חייכה
"טוב אני זזה להתארגן יש לי רק חצי שעה ואז מתן בא לקחת אותי" אמרתי וקמתי
"מתן?" צרחה ברגע שהבינה
"כן למה?" שאלתי
"איך לא סיפרת לי?" שאלה
"אז הנה עכשיו את יודעת אני זזה ביי" אמרתי והלכתי הבייתה…גם כן אני סיבכתי הכל רצה מבית לבית
נכנסתי להתקלח זריז…יצאתי ולקחתי ג'ינס ארוך עם קרעים וחולצת בטן לבנה,נעלי עקב לבנות,איפור בזריז ובושם,סירוק שיער והייתי מוכנה.
מתן התקשר בדיוק בזמן
"אני למטה" אמר
"יורדת" אמרתי וניתקתי…מאור כבר הלך ברור כדיי שישאר לו יותר שתייה…
"היי" אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו
הוא לבש חולצה לבנה צמודה שהדגישה לו את השרירים ומכנס שחור…אמאא באלי לקפוץ עליו!
"שלום ליפה" חייך
"בואי" אמר והוביל אותי אחריו לג'יפ שחור גדול…וואוו
"זה שלך?" שאלתי בהלם
"כן" חייך…הילד טחוון
כל הדרך עברה בצחוקים ושירים איזה זייפן הוא חחח…
"רגע חכי" אמר לפני שיצאתי מהאוטו
הוא פתח לי את הדלת ואמר "ברשותך עלמתי" וצחקנו כמו סתומים
ואז קלטתי מולנו את…