איימי (סיפור על וואן דיירקשן) 2 פרק כ"ב: בגידה לא צפויה

#מנקודת מבטו של נייל:

עמדנו שם, בחופה הלא-מוכנה עוד, אני ואיימי. הרגשתי איך הברכיים שלי משקשקות וידיי רועדות במקצת- איך אני הולך להתחתן עם כמויות של זיעה על גבי? ראיתי שגם היא מתרגשת.
"אני אומרת שניקח את זה, אתה לא חושב?" איימי לפתע אמרה, מביטה לכל עבר.
"כן, אבל לא אמרנו שנטוס לכמה מדינות? מגיע לך יותר מזה" אמרתי לה.
"אני מקבלת אותך, זה מספיק לי" היא צחקקה.
"ממתי אני מספיק?" הזדקפתי.
"מה זאת אומרת? תמיד היית מספיק לי- אתה זה שרוצה יותר" היא התרברבה.
"לא נכון- את מספיקה לי, זה פשוט ש… מגיע לך יותר ממה שאני עשיתי לך" עניתי לה.
"מה עשית? יש משהו שאתה לא מספר לי?".
"זה לא זה. אני מרגיש כאילו הרסתי לך את החיים עם התאומים, כאילו הרסתי את כל החירות שלך" ישבתי, מחזיק את ראשי בהאשמה.
"זה לא נכון, זו המתנה הכי טובה שאי-פעם יכולת לתת לי. כן, לפעמים הם מונעים ממני לעשות דברים שאני רוצה אך זה בסדר" היא חייכה, מתיישבת עליי ומחבקת את צווארי בידיה. "אז שניקח את המקום?" היא המשיכה.
"אממ… כן" דעתי הוסחה, ריח של אוכל נישא באוויר.
"אוקיי, אנחנו יכולים לחזור אחרי שנאכל לא?" היא קלטה את אפי ששאף את הריח, "אסור לקנות על בטן ריקה".
"אני שמח שהבנו אחד את השני" חייכתי אליה, וריחפנו כמעט עד לאוכל.

#מנקודת מבטה של ג'סי:

"ריקוד או ליאם, ריקוד או ליאם…" חשבתי לעצמי כשיצאתי מהסטודיו, הרי אני צריכה לקבל החלטה ומהר. הוא לא עשה כלום, זה פשוט שיש לי אימונים וחזרות- וגם ליאם לא בדיוק פנוי וחופשי.
החזקתי את הטלפון לאחר שהתקלחתי, תוהה מה להגיד לו. הוא חשוב לי כל-כך, אך הריקוד…
"אנחנו צריכים לדבר" שלחתי לו הודעה.
"ג'סי, עשיתי טעות- לא התכוונתי בכלל…" הוא הגיב.
"מה זאת אומרת?" כתבתי.
"על מה רצית לדבר?" התחמקות מושלמת.
"על מה אתה מדבר ליאם? תהיה אמיתי" השבתי.
"אני צריך שניפגש, זה אכזרי לדבר על זה בהודעות" הוא שלח, הוסיף סימן קריאה המעיד על רצינות.

#מנקודת מבטו של ליאם:

אני לא רוצה לספר לה, אבל אני חייב, חייב להיות אמין ואמיתי איתה. אני פשוט לא מאמין שעשיתי לה את זה, אני מרגיש נוראי. נדמה לי שתמיד אהבתי אותה, אך אף-פעם לא הייתה לנו הזדמנות מחוץ ללוח הזמנים העמוס שלנו- וג'סי הגיעה אחר-כך.
"למי אתה מסמס?" דניאל קמה מאחוריי, מתכסה במיטה ומחבקת אותי.
"סתם, זה כלום" חייכתי אליה, אך שנאתי את עצמי באותו רגע. איך יכולתי לבגוד בג'סי? בג'סי שלי… היא לעולם לא תסלח לי- אך זה מרגיש נכון להיות עם דניאל.