איימי (סיפור על וואן דיירקשן) 2 פרק י"ב: הדייט

#מנקודת מבטה של לילי:

כל-כך מתרגשת, יש לי דייט עם זאיין מאליק, זאיין מאליק!. קבענו בשבע בבוקר בבית-הקפה מעבר-לפינה., אך לפני השינה שמתי שעון מעורר על השעה 5 וחצי- ליתר ביטחון.
"ביפ-ביפ, ביפ-ביפ" השעון קרקר, מאלץ אותי לקום ולחפש אותו.
"תשתוק כבר שעון מטומטם!" צעקתי וריסקתי אותו עם ידי, לוחצת על כתפור ההשהיה. קמתי והתלבשתי מהר, בגדים שהכנתי ערב לפני ולקח לי 3 שעות בערך לבחור אותם. שפתון מגרה ואיפור שבא למות, נעלי-עקב שקניתי במיוחד בשבילו.
"אימא, יצאתי לבית-הספר!" צווחתי כשלקחתי את התיק שלי ויצאתי מהדלת בדילוגים של שמחה, חושבת על הדייט המושלם שיש לי הבוקר- הנה אני מגיעה זאיין!.
התיישבתי ליד השולחן שהזמנתי מראש, מצפה לו בקוצר-רוח. ישבתי שם וחיכיתי לו, אני עדיין לא מאמינה שיש לי פגישה איתו- הוא האליל שלי.
"אלוהים אדירים…" מלמלתי כשראיתי אותו מתקרב, כמו בהילוך איטי שיש רק בסרטים הוא התהלך ברחוב ונכנס, מחפש אותי.
"היי לילי" הוא גמגם, לא יכולתי לראות אם זה ייאוש או ביישנות על פניו.
"היי גם לך" חייכתי, התיישבתי והוא הביט לכל עבר.
"אתה מחפש משהו?" שאלתי והתלבטתי מה להזמין.
"פרי, פפראצי…" הוא הסביר.
"פפראצי? איפה?!" קפצתי ממקומי והתמקמתי בפוזה יפה.
"לא פה זה בטוח" הוא נבהל.
"אוי סליחה" השפלתי מבטי וחזרתי לכסאי.
"זה בסדר" הוא אמר ופתח חלון לשתיקה המביכה המפורסמת, נתן לה להיכנס וביקש ממנה לשבת לידנו. אני שונאת שתיקה מביכה.