איו חוקים באהבה פרק 2

"צאו החוצה ג'נה וליאם כבר מחכים לנו ליד המכונית" אבא שלי הכריז ויצאנו החוצה, הוצאנו ביחד איתנו את המזוודותו אבא שלי נעל את הדלת מאחוריו. באמת ראינו את ג'נה וליאם עומדים ליד המכונית עם המזוודות. גררנו אני וג'ייק את המזוודות לליד המכונית, המכונית הייתה מספיק גדולה בשביל כולנו כולל המזוודות- כמעט. היינו צריכים חלק מהמזוודות לקשור מעל הגג של האוטו. ליאם וג'ייק קשרואותן למעלה בעזרת אבא שלי שלא עשה כמעט כלום, הוא אוהב יותר לתת הוראות. נכנסנו למכונית. אבא שלי נהג, אמא שלי ישבה במושב שליידו, אני וג'נה ישבנו בשני המושבים היחידים שהיו מאחוריהם, וג'ייק וליאם ישבו במושב הזוגי המחובר שמאחורינו יחד עם כמה מהתיקים שלא היה לנו מקום אליהם.

"כולם פה?" אבא שלי שאל תוך כדי שהתסכל עלינו דרך המראה שמעליו.

"כן.." כולנו אמרנו בהנחה כל אחד בקצב ובגישה משלו.

הוא התניע את המכונית והתחלנו לנסוע. הוצאתי את האוזניות מהכיס וחיברתי לפלאפון, התחלתי לשמוע שירים והסתכלתי על הנוף מהחלון. אני אף פעם לא מצליחה להירדם בנסיעות ובדרכים, לא במטוס, לא ברכבת, לא באוטובוס… זה בגלל שלא נוח לי או שאני פשוט לא נרדמת, אין לי הסבר מדויק.

"When i see her face' there's not a thing that i would change' ’cause girl your amazing' just the way you are…"

ככה התנגנו לי כמה שירים באוזן, לפחות איזה עשר שירים עד שהרגשתי דפיקות בכתף מאחוריי. הורדתי את האוזנייה והסתובבתי.

"היי אממ אלה, יש מצב שאת מתחלפת איתי במקום, אני רוצה להירדם וממש צפוף לי פה עם התיקים ואת קטנה יותר לא יהיה לך צפוף" ג'ייק לחש לי בשקט כדי לא להעיר את ג'נה ואמא שלי שכבר נרדמו. היה שקט באוטו, שמענו רק את הרעש היציב של הגלגלים שנוסעות על הכביש והרעש שמהיר והשקט של המכוניות שחולפות ליידו בדרך.

"אוקיי" לחשתי לו בשקט
הזדחלנו אחד לכיוון השנייה כמו שני מוזרים תוך כדי הנסיעה כדי להחליף במקום מבלי לעצור בדרך. אני וג'ייק סוף סוף התיישבנו כל אחד במקום של השני בשקט.

קלטתי שליאם מסתכל עלי ומחייך, החיוך שלו תמיד גורם לי לחייך, בעצם כל חיוך גורם לי לחייך, קשה לי להישאר רצינית כשאני רוצה, בעיקר שמישהו מסתכל עלי ומחייך.

החיוך שלו הצחיק אותי וגרם לי לגחך בשקט "מה אתה מחייך??" לחשתי בלחץ ובעצבים אליו תוך כדי שגיחכתי.

"את תוכלי להיות נינג'ה ממש טובה את יודעת?" הוא אמר והתחלנו לצחוק בשקט.

"אולי יום אחד" אמרתי והמשכנו לצחוק בשקט, ניסינו להשתיק את עצמנו כדי לא להעיר את האחרים.

היה שקט לכמה דקות והסתכלתי דרך החלון, ניסיתי להירדם, אני תמיד מכריחה את עצמי להירדם למרות שאף פעם זה ללא הצלחה. ניסיתי כל מיני נוחות שונות שלא בדיוק הצליחו להרדים אותי.

"את יכולה לישון עלי אם את רוצה" שמעתי את ליאם לחש לי . הוא נשען על הדלת הקרובה למושב שלו, רגל אחת שלו הייתה על המושב צמודה למשענת של הכיסא והרגל השנייה הייתה מונחת על הקרגע הגבוהה של המכונית.

טוב… הוא היה נראה נוח, ואולי זה יעזור לי להירדם. וזה רק ליאם, הוא כמו אח אז זה לא היה מוזר… כן זה בסדר, זה לא יהיה מוזר, זה רק לשינה.

נשענתי עם הגב על הבטן שלו והראש שלי היה מונח על החזה שלו, ממש מתחת לראש שלו. הוא היה שרירי וקשה אבל מצד שני הוא היה ממש נוח והרגשתי שממש נוח לי, הרגליים שלי שכבו מולי על המושב והרגשתי את היידים של ליאם מתלפפות סביבי, זה היה כל כך נעים. הדרך שבה הוא חיבק אותי, הרגשתי כל כך בטוחה, הרגשתי שאני יכולה להירדם, אבל… זה פשוט מוזר מדי, זתומרת, הוא כמו אח שלי, אבל בסיטואציה הזאת זה הרגיש אחרת לגמרי, לא הצלחתי לחשוב עליו בתור אח לאותו רגע. אהבתי את ההרגשה שהרגשתי פתאום שהסנטר שלו התחכך לי בראש כשהוא הניח את הראש של עצמו על הראש שלי.

"את מאוד נוחה אלה" הוא לחש לי באוזן והרגשתי שהוא מחייך, הנשימות שלו שהיו עלי עשו לי צמרמורת והריח שלו גרם לי להרגע.

חייכתי ועצמתי עיניים, "גם אתה לא רע בעצמך" לחשתי וכבר כמעט נירדמתי.

אחרי חמש דקות שכמעט נרדתי הרגשתי אותי מחבק אותי לשנייה מהירה חזק יותר ומקרב אותי אליו יותר, ברגע שהוא סיים לקרב אותי אליו כבר הייתי צמודה אליו. הרגשתי אותו מלטף אותי, הוא ליטף לי את המותן ואת הזרוע, ללמעלה וללמטה, בעדינות ואיטיות, זה גרם לי לצמרמורת וזה היה כל כך נעים, רציתי להישאר בין הזרועות שלו ולא לקום לעולם, הרגשתי את עצמי נרדמת תוך כדי הליטופים שלא נעלמו לשום מקום.

נרדמתי, ממש נירדמתי, אני לא יודעת כמה זמן ישנתי אבל אני חושבת שזה היה להרבה זמן, וגם יכולתי לישון עוד אלא אם לא הייתי שומעת את ליאם בתוך האוזן שלי בשקט.

"הייי אלה, תתעוררי כמעט הגענו" הוא לחש לי בשקט בשקט ובאיטיות תוך כדי שעדיין ליטף אותי לאט.

התחלתי להתעורר לאט, קמתי מתנוחת השכיבה שלי והתיישבתי במושב שלי, השיער הפריע לי אז עשיתי ממנו גולגול מאולתר ולא מושקע, שיפשתי את העין שלי עם האצבע וחייכתי, חייכתי על השינה הטובה שקיבלתי. אני לא מאמינה שהצלחתי להירדם בנסיעה.

"כמה זמן ישנתי?" אמרתי בשקט תוך כדי שעוד הייתי בתהליכי התעוררות.

"שעתיים בערך, אז… איך זה להירדם בנסיעה פעם ראשונה?" הוא שאל וחייך. אני אוהבת שהוא יודע עלי הכל, אני אוהבת את ההרגשה של להיות מוכרת על ידי אנשים אחרים אפילו בפרטים הקטנים.

"האמת.. שזה היה מדהים, ישנתי ממש טוב" אמרתי בכינות וחייכתי אליו, הוא חייך אלי בחזרה והגומות שלו הופעו וזרחו אלי.

"אני שמח" הוא אמר תוך כדי החיוך והעיניים הירוקות הכהות שלו לכדו אותי.

הסתכלנו מחויכים אחד אל השני עד שאבא שלי אמר "קומו קומו, הגענו" הוא ניסה להעיר את כולם. אני וליאם יצאנו מהמכונית, כל אחד מהדלת שקרובה אליו, האוויר בחוץ היה פשוט מדהים, היה חם ורוח קלילה. בדיוק מזג אוויר שמתאים לחופשה הזאת. התחלנו להוציא מזוודות מהבגאג' ואת התיקים שישבו ליידנו. ג'ייק יצא מהמכונית והוא וליאם התחילו לפרק את המזוודות שהיו מונחות על גג המכונית, לפי הוראותיו של אבא שלי כמובן. הם עלו על הגג והתחילו לפרק את החבלים. לליאם יש כושר מעולה וגם גוף טוב, הוא תמיד היה ספורטיבי והיה ארבע שנים ברציפות הקפטן של נבחרת הפוטבול של התיכון שלנו, אבל השנה הוא פרש, הוא מתמקד בעיקר בטריאתלונים וריצוץ, שזה מה שהוא הכי אוהב לעשות. את שאר הזמן הוא מקדיש ללימודים, אחרי הכל אי אפשר לא ללמוד בכלל, הם צריכים ללכת לאוניברסיטה בקרוב. ליאם ואח שלי תמיד אהבו בעיקר כדורסל, עד היום הם אוהבים. הם שיחקו בזה מעד שהם קטנים מהיום ועד הלילה הלכתי עם המזוודות והנחתי אותן בערך עשרה סנטימטר מהמכונית ונעמדתי ליידן. ראיתי את ג'נה ואמא שלי יוצאות מהמכונית. גקנה הלכה לאזור עם התיקים ואמא שלי לקחה מזוודה והתקרה לכיווני.

"ראיתי שסוף סוף הצלחת להירדם בנסיעה" אמא שלי אמרה לי מאושרת עם חיוך על הפנים, חיוך קצת מוגזם בלהתייחס לגורם שלו.

"כן.. תמיד יש פעם ראשונה" אמרתי קצת מבולבלת וניסיתי לחחיך אליה, בסך הכל נרדמתי בנסיעה, לא כזה סיפור.

"כן, ואת לא חושבת שאולי יש לזה איזשהו קשר להתכרבלות שלך ושל ליאם?" היא חייכה וסוף סוף הסתכלה עלי אחרי שדיברה עם המבט לכיוון המכונית. היא הרימה את הגבות שלה וחיכתה לתשובה ממני. מה אני אמורה להגיד עכשיו.. זה רק ליאם, היא אמורה להבין את זה, זה לא ככה… אני שונאת שאמא שלי עושה סיפור מכל דבר. על מי היא מדברת בכלל?? זה רק ליאם. היה לי נוח אז נרדמתי. מה פתאום היא מפילה עלי את השאלה הזאת??

"מה?? אמא… אין לזה שום קש–….. זה… זה לא ככה ואת יודעת את זה" אמרי לה בהנחה והרמתי גבה. ניסיתי לשכנע אותה שזה כלום ושלא תעשה מהומה עכשיו.

"ואולי הוא לא יודע את זה… אלה.. ראיתי את הדרך שבה הוא הסתכל עלייך בנסיעה. אני יודעת שאת בטח לא רוצה לספר לי, או שאת עדיין לא מוכנה, אבל לא תוכלי להסתיר ממני תשובות. אני רואה הכללללל" היא אמרה מרוצה מעצמה והצביעה עם שתי האצבעות שלה על העיניים שלה. היא חייכה והלכה למשיך לעזור עם המזוודות.
למה היא מתכוונת אולי הוא לא יודע? אני וליאם משפחה, את זה הוא יודע בטוח. ולהסתיר ממנה מה? אין ביננו כלום.

רגע מה היא אמרה שם… הדרך שבה הוא הסתכל עלי, על מה היא מדברת, ליאם בכלל ישן גם… הוא לא הסתכל עלי וליטף אותי כל הנסיעה, זה ברור …. נכון…?