איבדתי אותך-פרק 8- תגידי מה שאת מרגישה –

מנקודת המבט של יולי:

"טוב אז עומר… תקשיב, אתה לא יכול.." אמרתי ועצרתי.
"נוו מה אני לא יכול ?!" הוא שאל.
"אתה לא יכול ללכת עם בנות אחרות, ושאני הולכת עם בנים אחרים זה מפריע לך…"
"מה…?!… את ודור… ?" הוא שאל אותי.
"נוו אתה רואה בדיוק לזה אני מתכוונת !.. תראה, עומר, אני ממש אוהבת אותך, ואני חושבת שאולי ההרגשה הזאת שלי אליך לא תעבור לעולם, אבל נפרדנו, ושנינו יודעים שלא נחזור להיות ביחד, אז שכל אחד פשוט ימשיך בחיים שלו, אתה לא צריך לדעת עם מי אני יוצאת, ואני לא צריכה לדעת עם מי אתה יוצא, זה יהיה פשוט כואב לשנינו ! כדאי שנתפוס מרחק אחד מהשני.." אמרתי לו פשוט את כל מה שאני מרגישה, כל מה שאני כבר המון זמן מנסה לחשוב איך להגיד לו…
"יולי אני.."
"נוו אתה בא ?!" דור שאל את עומר.
עומר ענה לו, הם דיברו קצת מרחוק ואז דור תפס את עומר וגרר אותי ממני. עומר אמר לי עם השפתיים "היום בשמונה בפארק שליד הבית שלך" לפני שהוא הלך.
ברגע שהם הלכו, התקשרתי לעינבר.
"הייושש" היא אמרה.
"דיברתי עם עומר !" אמרתי לה.
"שוב פעם הוא ?!"
"כע, דיברתי איתו ואמרתי לו את כל מה שאני מרגישה !" אמרתי לה, לא חשבתי שאני ממש אשמח מיזה.
"ומה הוא אמר ?!" היא שאלה.
"לא הספקנו לדבר, הוא אמר שנדבר היום בפארק שליד הבית שלי בשמונה…" אמרתי.
"טוב עוד שעה אני אצלך" היא אמרה .
נסעתי באוטובוס, הגעתי הביתה ואחרי חצי שעה עינבר הייתה אצלי.
"עאעאעאעאעא אני לא מאמייינה !! אני כלכך שמחה בשבילך שסופסווף אמרת לו את האמת !!" עינבר אמרה.
"כן.. והים נדבר… נראה לי שהפריע לו כל הקטע עם דור.." אמרתי לה. לא יודעת למה אמרתי "קטע" כי אין ביננו כלום, טוב אולי אני קצת מחבבת אותו, אבל אני אפעם לא אוהב מישו כמו שאני אוהבת את עומר.. ואני גם רוצה שזה יהיה אמיתי, שעומר ירצה לחזור אלי..
"סוריי שאני הורסת לך את הרגע, אבל תזכרי מה עומר עשה לך .. אל תשלי את עצמך.." עינבר אמרה לי. וכרגיל, היא גם צודקת.
"כן טוב בואי נבחר בגדים." אמרתי לה. עשינו באלגן בכל הארון, עד שמצאנו. לבשתי סקיני ג'ינס עם חולצת קשירה, כך אני מתלבשת ביומיום, זה יפה אבל לא רציתי יותר מידי יפה כדי לא להראות בכוונה כך…

-בשמונה-

"היי" אמרתי לעומר שכבר חיכה שם.
"היי" הוא אמר לי, והסתכל עלי, על מה שאני לובשת…
"את ממש יפה" הוא אמר לי.
"תודה, אבל עומר, בוא נמשיך את מה שדיברנו עליו .. "
"בינך לבין דור יש משו ? " הוא שאל.
"אפילו שזה לא עניינך אני עונה לך, ולא אין ביננו כלום .
"יופי" הוא אמר ונראה כאילו הוא נרגע.
"למה יופי? " שאלתי.
"כי_________