אח שלה. -פרק ב

היא ישבה על אדן החלון, נסתה להבין מה קורה.
היא חזרה היום לבית, אחרי שישנה אצל מוריה. אחרי שאחיה של מוריה, גיא, נסה לנשק אותה.
היא חשבה על הכל. היא חשבה לעצמה שהיא רצה מהר מידי. מבחור לבחור שאחריו ישירות. לא מחכה רגע קטן, לחשוב, אולי, הכל בעצם חארטה.
היא חיבבה את גיא. היא כן רצתה קשר איתו. היא רצתה ופחדה. פחדה אולי מהמצב הזה, שהרגע היא נפרדה מחבר, והנה יהיה לה כבר חדש.
היא קמה למחרת בבוקר, לבוקר חדש, ליום האחרון של כיתה ט.
היום התחיל סיוט.
היא נזכרה בכל מה שהיה ביום באחרון של שנה שעברה, בכל מה שקרה לה. בכמה החופש הקודם שלה היה גרוע, כמה השנה הזו התחילה ברגל שמאל.
היא דחפה את האוזניות השחורות לאוזניה ושמה שירים. היא אפילו לא שמה לב איזה שיר מתנגן.
זכרונות הציפו אותה.
***
שנה שעברה בזמן כזה. ביום האחרון של השנה.
היא תכננה לראות אותו בבית הספר, לומר לו ביי אחרון. לומר לו אוליי מה היא מרגישה, כמה היאמצטערת, על כל השנה הזו.
הוא אפילו לא הגיע.
היא הסתכלה עליה, על שילת, על ה"חברה הטובה" שלה. זו שמנסה לגנוב לה אותו מתחת לאף.היא, שילת, הייתה מאושרת. איך היא לא תהיה מאושרת? מה חסר לה, יש לה חיים, חברות, בן מושלם שמאוהב בה, מה חסר לה?
היא הגיעה הביתה ושמחה כל כך שסוף כל סוך השנה הזו נגמרה. זו הייתה שנה גרועה.
עבר לה החופש כמו בחלום,
ואז הגיע כיתה ט
***
היום הראשון של כיתה ט, היה היום הגרוע ביותר בחייה.
היא שנאה את כל חברותיה לכיתה, היא רצתה רק לברוח מהם. הסיבה היחידה שהיא עדיין באה לכיתה הזו, זה רק בגלל 'חוק חינוך חובה'.
היא לא שמה לב, איך הזמן עבר בכלל. היא כל כך התגעגעה אליו, אל יונתן, הבן המושלם, משנה שעברה.
היא כל הזמן דמיינה אותו ואותה.
באמצע השנה, היא גילתה ששילת ויונתן היו חברים, חודשיים. ושיקרו לה. בפנים.
היא נשברה. בפעם הראשונה, אחרי לפחות שנה. היא נשברה.
היא לא הגיע לכיתה, לא רצתה לראות אף אחד. אף אחד.
לקראת סוף השנה, היה החלק הכי טוב בשנה שלה.
היא ויונתן, חזרו להיות בקשר.