אחר – פרק 1

קריאה ארוכה וקורעת אוזניים הדהדה ברחבי העיר ומאי רצה במורד מדרגות ביתה אל המקלט, סוגרת בטריקה את הדלת. היא הניחה לעצמה ליפול על הכורסה הכחולה ועצמה את עיניה בחוזקה, כאילו מקווה שכשתפתח אותן תגלה שהכל היה חלום בלהות.
כשפתחה את עיניה גילתה שאינו זה חלום. בתנועה חדה היא הדליקה את מסך הטלוויזיה הישן וישבה קשובה.
'רקטה נורתה לכיוון אשקלון, כרגע מצב הפצועים לא ידוע – נודיע בהמשך. ביינתיים נעבור אלייך גיא.'
היא לחצה על כפתור הכיבוי בשלט ושמטה אותו על כיסא העץ שניצב בצד המרוחק שבמקלט. צליל האזעקה המעומעם נחלש ופסק.
דלת המקלט הכבדה נפרצה בבת-אחת והקפיצה את מאי, באותה מהירות שהיא נפרצה היא נטרקה בחזרה למקומה ותוך רגע עמד בחדר בחור בהיר וגבוה עם שיער שחור ועיניים ירוקות נוצצות