"אחרי הכל זה אנחנו"- פרק 2

קוראים לו סיימון, אני חושבת לעצמי מה זה השם הזה סיימון? מה חשבו לעצמם כשההורים שלו בחרו בשם הזה … התחלתי לצחוק עד כדי שאפילו דריה לא יכלה לעצור אותי.
מרוב שדריה התביישה בי כי הגזמתי , הלכנו הביתה.
נכנסנו הביתה ודריה החלה לצעוק עליי, ואני המומה.
דריה:" תגידי מה את צוחקת ככה במסעדה ? את רצינית? אף פעם לא ראיתי אותך במצב הזה, את לא היית את כאילו שטן נכנס בך!"
ג'יין:" את קראת לי כרגע שטן? מה אני יעשה שאת אמרת שקוראים לו ריף והשם שלו מצחיק"
דריה:" קודם כל לאבא שלי שנהרג בצבא קוראים סיימון ודבר שני זה לא מצחיק בכלל!"
ג'יין:"אני לא ידעתי שאבא שלך נהרג , את אמרת שהוא נטש אותך ולא ידעתי שקוראים לו סיימון"
הלכתי לחדר שלי לסדר את הדברים אפילו לא החלפתי בגדים , בזמן זה מצאתי את המראה שאמא שלי נתנה לי בתור מתנה עבור הבית בחדש שלי.
התיישבתי על המזרון שזרוק על הרצפה ,הסתכלתי על עצמי והתביישתי בעצמי עד כדי כך שנזלו עיניי.
ראיתי פתק שמקופל מאחורי המראה אבל החלטתי לא לראות בנתיים.
יצאתי מהחדר וראיתי את דריה עם תיק מוכנה ושאלתי לעצמי מה בגלל זה היא עוזבת ?
ג'יין: "דריוש את לא באמת עוזבת בגלל זה נכון? רק עברנו."
דריה:" אל תדאגי בסך הכל נוסעת להורים אחזור מחר בבוקר , אמא שלי ביקשה שאשמור על אח שלי ."
ג'יין:"טוב, לפני שאת יוצאת אני חשבתי קצת על מה שקרה ואני רוצה להגיד שאני מצטערת מאוד!"
דריה:" ג'יין אני ממהרת נדבר על זה מחר טוב ? מארק אוסף אותי."
ג'יין:" מארק האקס שלך? מה אתם עדיין בקשר?"
דריה:" כן, טוב ביי"
כאשר דריה יצאה מהתיק שלה נפל פתק שדומה לפתק שהיה מאחורי המראה.
מרוב שזה היה מוזר החלטתי להסתכל בפתק , ראיתי שרשום בוא:
"תאריך: 12.8.2017
ג'יין היקרה שלי האהובה שלי האישתי לעתיד אני נורא מתגעגע אלייך!
אני יודע שאת עדיין כועסת עליי על זה שאני בגדתי בך ,בצדק.
ואני אפילו לא מוכן להגיד את השם שלה כי אני יודע שאת לעולם לא תסלחי לי גם אם אגיד את השם.
אני לא מצפה ממך מענה אך, אני בכל זאת ארשום לך; עד כמה שאני אוהב אותך , אני מוכן למות למענך והייתי עושה הכל כדי לתקן את מה שקרה אבל רק שתדעי , זה לא בא ממני אלה בא ממנה ואני הייתי שיכור גמור!
אומנם זה לא תירוץ אבל זו האמת.
אני רק מבקש ממך דבר אחד!
תשמרי על עצמך ושתביני עד כמה שאני מאוהב בך.
שלך לתמיד בלב : עומר"
סיימתי לקרוא את הפתק וכולי רועדת מרוב פחד כי הוא הראי מת , לפני שנתיים לפחות ככה אמרו לי שהוא נדרס אני גם ראיתי את זה מול עיניי אז איך זה הגיוני ?
אני לא מבינה מה דריה מסתירה ממני ,אבל אני יודעת דבר אחד שמשהו מסריח כאן ואני לא אשתוק על זה.
לקחתי את הפתק הזה ועשיתי צילום של זה כדי שלא תחשוד שקראתי את הפתק.
נכנסתי לחדר ולקחתי את הפתק שמאחורי המראה והתחלתי לקרוא גם אותו.
"תאריך: 1.5.2017
חברה שלי, ג'יין שלי, אני יודעת שאחרי שתקראי את זה תרצי להרוג אותי ושכל התוכניות שלנו לעתיד ילכו לפח.
אני רוצה להגיד לך שאני פיתיתי את עומר בעצם עשיתי הכל כדי שזה יקרה בכוונה ועכשיו? אני נורא מצטערת על זה ומתחרטת מאוד !
אבל אז עד אז אני מבינה אותך מאוד מצטערת!
דריה"
איבדתי את עצמי ואני לא יודעת מה לעשות כולי רועדת ואני כל שתי דקות שותה כדי להגיד לעצמי שהכל חלום , אבל לא זה לא חלום.