"אחרי הכל זה אנחנו"- פרק 1

עברתי לדירה חדשה , שכונה חדשה ,מקום חדש בנוי על ישן, כולם מכירים את כולם ורק אני וחברתי הטובה דריה, באנו משכונה אחרת שהכל שקט וכאן ? כולם מדברים ורעשנים.
אני ודריה התחלנו לסדר את החפצים שלנו לכל אחת היתה חדר משלה , החדר שלי הוא יותר אופנתי בגלל שאני מעצבת אופנה בחירה , ודריה היא רופא מומחית בבית החולים
אנחנו הפכים גמורים, חוץ מתחום יש לנו גם טעם שונה באוכל ובבנים ,בגדים, אך יש לנו חשיבה אחת משותפת והיא קבלת החלטות נכונות וחוץ מי זה היא החברה הכי טובה שלי.
דריה: "ג'יין בא לך נצא להסתובב לראות קצת את המקום?"
ג'יין: "אולי אחר כך ? קצת בלחץ רק עברנו"..
דריה: "ובגלל זה צריך לצאת לבחוץ ולהכיר את המקום, מה אני שואלת אותך בכלל .. יאללה אנחנו הולכים, יש לך עשר דקות להתכונן."
ג'יין: "אמרתי לך כבר שאת קרציה"?
דריה: "זה בסדר גם אני אוהבת אותך."
הלכתי להתארגן ולבשתי שמלה אדומה חופשית עם נעלים שטוחות, וחיכיתי עד ש דריה תסיים בעצמה להתארגן.
לוקח לה "אלף שנה" להתארגן העיקר היא אמרה לי שיש לי עשר דקות להתארגן.
אחרי זמן רב דריה יצאה מחדר שלה , ואני יושבת בכיסא ללא אורך רוח מביטה בה ונעמדת ליד דריה ופותחת את הדלת.
ג'יין: "יוצאים?"
דריה: "כן… הכל טוב?"
ג'יין: "כן הכל טוב חוץ מי זה שאת שעה וחצי מתארגנת."
דריה: "אופסי , אני מצטערת איבדתי את התחושת הזמן שלי."
ג'יין: "את יודעת מה עוד בקרוב תאבדי? את הראש שלך .. בואי כבר."
דריה: "טוב עצבן…"
אני ודריה המעופפת הזאת יצאנו מהבית להיכרות עם המקום; כאשר ירדנו במדרגות פגשתי מישהו נאה, אני כמובן נעצתי מבט ואותו המישהו שם לב לזה ונוצר כך שנתקעתי בו מרוב שהייתי שקועה בו … למרות הפדיחה המוזרה הזאת אני ודריה המשכנו לרדת במדרגות ויצאנו מהבניין.
ראינו מסעדה לא רחוקה מהשכונה, שהתקרבו ראינו שהשם של המסעדה הוא:" ג'ייןלונג" למה לכל הרוחות השם לי מופיע שם ?
דריה כל הזמן מסתכלת עליי ומסתלבטת עליי בגלל השם של המסעדה …. מעניין למה…
ג'יין: "אולי תפסיקי כבר!"
דריה: "טוב נו מה אני אעשה ? בואי פשוט נשב בשולחן מספר 6 וזהו."
הבטתי אליה בחוסר יאוש מוחלט בהמתנה למלצר או למלצרית שיבואו.
ג'יין: "אז מה תספרי מה תעשה עכשיו עם הרפואה ?"
דריה: "מה כבר אעשה ? אלך לעשות מבחן קבלה בעוד כ שלוש שבועות.. נקווה לטוב כי … ג'יין הלו את מקשיבה לי?"
איך יכולתי להקשיב לה כשאני רואה את הבחור שפגשתי בחדר מדרגות ועוד הוא ניגש אלינו אוייש הוא המלצר שלנו להיום!!!
דריה:" זה לא ההוא ?"
ג'יין:" לצערי כן"
המלצר :" איזה צירוף מקרים שאנחנו ניפגשים אה?"
ג'יין:" איך הגעת כלכך מהר?"
המלצר:" יש לי את הסודות שלי , מה הבנות היפות שיושבות כאן רוצות להזמין?"
הייתי בהלם מה הוא קשור עכשיו?
דריה:" יש לכם מנה בשרית ?"
המלצר :"אכן"
דריה:" אז תביאו לי בבקשה בקר ברוטב צ'ילי ופסטה"
אני מרוב בושה השפלתי את עיניי ושתקתי.
המלצר הלך מבלי לשאול אותי מה אני רוצה ואני התחרפנתי, דריה חייכה אליי כאילו יש לה מה לספר לי…
ג'יין:" מה יש למה את מחייכת כלכך מטריד?"
דריה:" אני גיליתי את השם שלו…"
ג'יין:" מה? ואיך קוראים?"
עברה דממה רב זמן.