אחיות או לא להיות פרק 8

פרק 8-
**נקודת מבט עדי:
"מה?" מלמלתי.
"מה מה??" הילה התעצבנה "את שלחת לי את ההודעה! איך את יודעת??" היא התחילה לצרוח,כמעט ערפה לי את הראש.
"ראיתי.." מלמלתי.
"מה ראית?" היא צעקה.
"מה קורה בנות?" דקל נכנס.
"שום דבר זה בנינו" הילה אמרה,העיפה אותו מהחדר,סגרה את הדלת והתיישבה לי על המיטה.
"נו אני מקשיבה.." היא אמרה בטון רגוע יותר.
"היום בצפר..כשהשפוטות.. אמ סליחה חברות שלך חילקו לנו את הפליירים הסתובבנו בחצר וראינו את דניאל עם איזה שביעיסטית…" מלמלתי.
"ראינו?" היא לא הבינה.
"אני ושירן.." אמרתי.
"ולמה לא סיפרת לי?" היא התעצבנה.
"בדיוק באתי לספר לך בצהרים ואז הוא הגיע ולא יכולתי לעמוד מולך ולספר לך את זה… כמה שאני שנאת אותך זה קשה מידי אז ביקשתי מעומר עזרה ושלחתי לך אסמס אנונימי."
"אני נמצטערת" הוספתי.
"אני ידעתי את זה כבר" היא אמרה.
"מה?!" צעקתי מהלם.
"שמעתי אותו עם מידהי בטלפון.. פשוט רציתי לדעת מי עוד יודע.. לא רציתי שזה יתפשט לכל בצפר." היא אמרה והיו לה דמעות בעיניי.
"אני מצטערת" אמרתי וחיבקתי אותה.
"אני מבטיחה אני ושירן ולא מספרות לאף אחד.. כאילו ועומר"
"ותובל" היא הוסיפה.
"מה?" לא הבנתי.. היא רוצה שנספר לתובל?
"הוא עזר לי לגלות שאת שלחת לי את האסמס אז הוא גם יודע.." היא מלמלה.
"אווו" אמרתי וצחקתי
"מפגרת סתמי אני אוהבת את דניאל" היא אמרה וכבר נהיה לי מחנק בגרון.
"כן.." מלמלתי.
"טוב זהו?" שאלתי בעצבים.
"כן.. " היא אמרה וקמה מהמטיה שלי.
"תגידי. את רוצה ארוחת ערב?" היא שאלה.
"האמת שכן לא אכלתי מהצהרים" אמרתי "ממתי את מזמינה אותי לארוחה ועוד מכינה?" שאלתי וצחקתי.
"טכנית.. אני לא מכינה זאת קלאריס " היא אמרה וצחקו.
ירדנו לחדר האוכל,אכלנו דיברנו צחקנו.. באמת שהיה לי כייף עם הילה אחרי הרבה זמן שאנחנו בריב.
"אז מה איתך?" היא שאלה.
"מה איתי??" לא הבנתי מה פשר השאלה.
"יש לך מישהו?" היא שאלה.
"מה? לי? מה פתאום" אמרתי וצחקתי "ממתי לי יש חבר.." מלמלתי.
"לא חייב חבר.. יכול להיות סתם מישהו שאת דלוקה עליו.. או שהוא עלייך.." היא אמרה והרגשתי שהיא מדברת על מישהו ספציפי.
"על מי את מדברת?" שאלתי.
"תנחשי" היא אמרה
"לא יודעת… מי כבר יכול להיות בקטע שלי?או אני בקטע שלו?" אמרתי ולא הבנתי.
"דיי נוו.." אמרתי "עומר?" שאלתי בתמימות.
"דה!!" היא אמרה ומחקה.
"אני ממש לא בקטע שלו… " מלמלתי.
"אולי את לא אבל הוא כן" היא אמרה.
"מה פתאום.." מלמלתי "וזה לא משנה כי אני בכלל בקטע של.." התחלתי להגיד ועצרתי את עצמי.. אסור שהיא תדע שאני בקטע של דניאל..
"בקטע של מיי?" היא העיצה בי.
"בקטע של.." מלמלת וניסיתי לחשוב מה אני יכולה להגיד.
"גברת עדי יש לך אורח" אחת המשרתות נכנסה ואמרה.
"אורח?בשבילי? בשעה כזאת?" מלמלתי.. לא הבנתי מי זה יכול להיות.
הוא נכנס ולא הבנתי מה הוא עושה כאן.