אחיות או לא להיות פרק 3.

"אםם.." לחשתי לא ידעתי מה לעשות. הסתכלתי על הילה היא הייתה כל כך עצבנית. בכל חמש עשרה השנים שאני מכירה את אחותי לא ראיתי אותה כל כך עצבנית. "מה אמרת?!" אמרה בקשט עוד שנייה היא התפוצצה. "חחחחח תשמעו קטע מצחיק!" שירן התפרצה "חשבתם שדיברנו עליכם? מצחיקים.. אנחנו מתאמנות לקטע במגמת תאטרון" אמרה שירן "כדאי לך.. שזה באמת זה.." סיננה הילה ועוד שנייה חתכה לי את הצוואר עם הסכין שהיה בידה. "זה זה.." חייכתי. הילה עשתה לי פרצוף תפסה את דניאל ושניהם הלכו מ'קפה קפה'. הסתכלתי על שירן בהלם "בואי.. יש לנו מסיבה לתכנן!".
—————
נקודת מבט הילה:
"מסיבת בריכה ספיר.. מה את לא מבינה במסיבת בריכה?!" צרחתי לתוך הטלפון. "אני במחזור.." יללה לי "לא אכפת לי! שימי טמפון!" צרחתי "איזה בגד ים את לובשת?" שאלה אותי "הורוד עם האבנים, החדש שלי" חייכתי "יש לי משהו להגיד לך!" צרחה לי בטלפון פתאום "מה?" שאלתי והתיישבתי על המיטה שלי "אני חושבת שדניאל רוצה לשכב איתך" מלמלה "אני יודעת שדניאל רוצה לשכב איתי" צחקתי "את.. הולכת לשכב איתו? לא! את תהפכי להיות זונה כמו טופז.. הילה אל תעשי את זה" אמרה לי "ספירי תרגעי" אמרתי לה. ספיר היא כמוני, חכמה וילדה טובה. פשוט התדמית שלנו זה שאנחנו זונות. זה ממש לא נכון. "אם את יודעת שהוא רוצה להשכיב אותך, למה את איתו?" שאלה אותי "בגלל אחותי" אמרתי לה "מה?" היא שאלה "אחותי מאוהבת בו ואני לא הולכת לתת לה את הסוטה הזו. לצערי הוא הסוטה שלי. אל תדאגי אם המצב יחמיר אני יעזוב אותו." אמרתי לה "הילה.. תתכונני.. היום את תיהי כל היום בבגד ים.. את יודעת מה קורה לסוטים ש.." "אני יודעת!" קטעתי אותה "ואני גם יודעת שאני יכולה לשמור על עצמי טוב מאוד." "הילה.. אל תיהי בטוחה.. הוא יכול לאנוס אותך זה יכול להיות מסוכן" אמרה לי "טוב.. ספיר אני חייבת לזוז" אמרתי לה וניתקתי. אני יודעת שהיא צודקת. אני פשוט מעדיפה לא לשמוע את זה, לפחות לא בינתיים.
—————
נקודת מבט עדי:
"הייייי!!" צרחתי וקפצתי על שירן בחיבוק ענקי "איך הגעתם הנה?" שאלתי "תובל.." אמרה שירן וחייכתי למראה תובל מחנה את המכונית. "הוא בן 16 איך הוא?" "אבא שלו.. את יודעת שיש לו כל מני קשרים. אחד מהם זה בקטע של הנהיגה. תובל לומד נהיגה מגיל 15" הסבירה לי "אהה.." מלמלתי "שלום לחתיך עם הרשיון!" קפצתי על תובל "שלום לכוסית !" הוא חיבק אותי "איפה..?" "הילה לא כאן" אמרתי לו "היא אמורה להגיע מאודישן או משהו כזה. "היי עומר!" חייכתי וחיבקתי אותו. "אהאהאהאההאאההאהאהאה!!" שמעתי צרחה "כפרה עלייךךך!!!" טופז עמדה בשער והילה רצה אליה לבושה בשמלה קצרצרה ומשקפיי שמש שכיסו חצי פרצוף. תובל עוד שנייה התעלף. "מה.." מלמלתי ואז ראיתי שגם ספיר הגיעה "את ידעת שהם באים?!" שאלה אותי שירן "לא.." מלמלתי "או..מיי…גאד!!" מלמלנו אני ושירן ביחד. אסף ודניאל נכנסו , הם היו שניהם בלי חולצות. "אתם חיים?" שאל עומר אותי ואת שירן ותובל. "כן.." מלמלנו אני ושירן "תובי.." מלמלתי והעברתי לו יד ליד הפנים. "עזוב את הילה… אנחנו נהיה במרפסת הם בבריכה וזהו" אמרתי וארבעתינו פנינו לעבר הבריכה.
נקודת מבט הילה:
"מה הם עושים כאן?" שאלה אותי טופז "אחותי הסתומה הזמינה אותם בטח. סתם חננות. ממש לא מעניין אותי.." אמרתי לספיר וטופז "חבל.. תובל ממש חתיך" טופז מלמלה "ובתול!" צחקה ספיר "די לא יפה. אנחנו לא צוחקות על אנשים מאחורי הגב!" אמרתי להן "כן… רק בפנים!" אמרה טופז ושלושתינו צחקנו "היי נסיכה!" דניאל נישק אותי ובו זמנית ניסה לפתוח לי את הקשר שבחלק העליון שבבגד ים. "דניאל!" צרחתי והעפתי אותו ממני ספיר הסתכלה עליי. אני הורדתי את מבטי. "הזמנתם פיצה?" שאל אסף "לא.." מלמל אסף "אהה זה בטח החננות!" אמרה טופז. "הגיע הפיצה!!" שמענו את אחותי השמנה צורחת והיא רצה לכיוון הכניסה. הזמינו שלוש פיצות השמנים. והם רק 4 אנשים. 8 כולל החברים הדמיוניים שיש לכל אחד מהתינוקות האלו. "איזה חננות ! הזמינו פיצות, מה אנחנו בכיתה ג'?" אמר דניאל תוך כמה שניות תובל ודניאל כבר הרביצו אחד לשני. "תובל עזוב אותו!" צעקה שירן לעברו "עזוב את החנונים האלו דניאל, חבל על המאמץ שלך" אמרה ספיר "לך תעזור לו!" צעקה טופז המטומטמת לאסף. הוא רץ והתחיל גם לריב מכות איתם עומר קפץ כדי להגן על תובל. "תעשי משהו!!" צרחתי לאחותי המטומטמת "תעשי את משהו! זה החבר שלך!" צרחה "זה החברים שלך!" צרחתי עליה "טוב די!" צרחה שירן וניסתה להפריד זה לא הלך לה. "מה קורה כאן?!" שמענו צעקה. זה היה דקל.