תמיד תהיה שם-פרק 3

-ישראל-

~נקודת מבט של לילך~
הגענו לקפטריה את דניאל פגשנו בדרך,הוא הביא נשיקה לעדן ולי בלחי ולסער חיבוק של גברים.
"קוראים לי דניאל"הוא אמר .
"סער" הוא ענה וחייך אוף איתי 'מה זה החיוך הזה לילך תפסיקי'. "אז, אתה סער המפורסם אם אתה צריך עזרה תבוא אליי" דניאל אמר הוא אוהב לעזור, גם אני התקדמנו לאוכל" "איך שאני גוועת" אמרתי להם שמתי לב שלעדן ודניאל יש אוכל בצלחות והתקדמנו במקום הרגיל סער שם בצלחת שניצל עוף דק, צי'פס ופתיתים ועוד כמה דברים "ואו כמה אתה אוכל" שאלתי אותו והוא רק צחק יש לו צחוק מדבר "אני גבר אני יכול לאכול הרבה ולהרגיש כאילו זה היה משולש פיצה "הוא אמר ,חמוד.
כשהסתובבתי לראות את עדן ראיתי אותה ועדן בולעים אחד את השני "אחמ …אמממ אני חושבת שאתם צריכים להפסיק או לקחת חדר" .
"הורסת שמחות" עדן אמרה .והמשיכה עם דניאל.
התחלתי להרגיש לא קשורה ואז ראיתי את סער מדבר עם הדס ,מפלרטט.
הרגשתי צביטה בלב כשהם החליפו מספרי פלאפון אולי זו קנאה או משהו אחר.
'לילך מה יש לך לקנא הוא לא חבר שלך'
הרגשתי כאילו אני אוויר אז קמתי ללכת עד ששמעתי את סער אומר"לאן את הולכת?" הוא שאל לבסוף הוא קם ובא איתי.
"לחדר מוזיקה ,מרגישה לא קשורה שם אז פרשתי"אמרתי לו.
הוצאתי את המפתחות שלך החדר ונכנסנו .
החדר הוא ענק ויש מקום לנגן ולשיר.
"איך יש לך את המפתחות…אל תגידי לי שגנבת אותם" הוא אמר ,קצת נעלבתי כי אני הדבר אחרון שיגנוב גם אם היו מציעים לי מיליון שקל.
כניראה שסער ראה "לא התכוונתי להעליב סליחה …אז איך השגת את המפתחות?" הוא שאל
"הם שלי" עניתי לו
"איך שלך?" סער אמר
"שלי כמו שהחולצה שלך היא שלך כך המפתחות " עניתי
"אא לא הבנתי" הוא אמר עם מבט מבולבל
"ההורים והבית ספר לאות הצטיינות וליום הולדת ה-14 הביאו לי את החדר הזה והכלים הם בעיקר מתנות של חברים ודודים …כי כולם יודעים שאני ומוזיקה זה ביחד" עניתי לו בלי להשוויץ
"איזה כיף לך "הוא אמר בהלם
"אני באה לכאן כשאין לי מה לעשות ושעדן עסוקה עם חבר שלה" עניתי לו
"יפה" הוא ענה
"אתה יודע לנגן"שאלתי אותו
"אממ כן על זה"הוא אמר והלך לתופים והתחיל לתופף.
הוא מתופף טוב דווקא רק חבל שהכלי עושה המון המון רעש .
אני לעומתו הלכתי לגיטרות יש פינה מיוחדת לגיטרות בכל הסוגים: גיטרות חשמליות ,קלאסיות, בס ועוד.
לקחתי גיטרה קלאסית והתחלתי לנגן שיר כלשהו השיר של עידן רייכל 'עכשיו קרוב'
סער הפסיק לתופף ואמר"את מנגנת יפה "
"תודה גם,אתה" החמאתי לו
הוא קם ופסע לכיוון הגיטרות הוא לקח גיטרת בס בצבע אדום .הסתכלתי עליו וראיתי שהוא לא שם את הגיטרה נכון.
"אתה יודע לנגן על גיטרות?" שאלתי אותו
"האמת לא ואת?"הוא ענה
"כן, אם אתה רוצה אני יכולה ללמד אותך" אמרתי
"ברור אם את מסכימה"

-אמריקה-
~נקודת מבט של אור~
נכנסתי לשיעור מדעים השיעור דווקא היה בסדר למדנו על החלקיקים על איך שכל דבר בנוי מחלקיקים על כל הסוגים סכמתי את כל השיעור והיה הצלצול הגואל .
התחלתי לאסוף את הדברים השלי "אור"שמעתי מישהו קורא לי הסתובבתי ליראות מיזה "כן,טילור" אמרתי .
טיילור הוא ילד מהכיתה שלי חתיך מקובל שיער בלונדיני, עינים כחולות שרירים בקיצר חתיך אש אבל לא כמו סימון והכי חשוב הוא עושה מסיבות שוות "יש היום מסיבה אצלי בתשע את מוזמנת"הוא אמר
"תודה"וחיבקתי אותו "אני יכולה להביא את ריין וסימון" שאלתי אותו כשהתנתקתי ממנו "ברור את יכולה"
"אני יחזיר לך מתישהו על זה"אמרתי למרות שלא הייתי חייבת "את לא צריכה אבל אם את אומרת את יכולה ללימוד איתי למבחן במדעים לא הבנתי מה שהמורה אמר " טיילור אמר לי
"בטח כמה שאתה צריך "החזרתי לו
"ביי"הוא אמר
"ביוש" עניתי
סימון אלי וניראה מוטרד., מוזר.
"מה יש בעלי?"אמרתי לסימון וחייכתי אבל הוא לא החזיר לי חיוך "נווו מה יש "לחצתי עליו.
"מה היה כאן עם טיילור" קנאי
"אני אוהבת שאתה מקנא ולא קרה כלום כולה הזמין אותי למסיבה אצלו בתשע ועל הדרך אותך ואת ריין" אמרתי לו כדי שירגע.
"וזהו?"עדיין חשדן.
"אאמ אם אתה מחשיב שהוא אליי לילמוד למדעים כן זהו" אמרתי לו
"נו מה יש לך "אמרתי
"כלום רק שגבר אחר הולך לחברה שלי ואת רוצה שאני ירגע"הוא זעק "מה הבעיה כולה חבר שצריך עזרה במצוקה ואם אתה לא סומך עליי חבל"אני לא מאמינה שאמרתי את זה "אני סומך אבל עדיין" הוא אמר איזה נשמה הוא סומך עליי
"אני אוהב אותך"הוא אמר.
"כאילו שאני לא"אמרתי ונישקתי אותו.
התחלנו ללכת עד שלפתע הרגשתי..

המשך יבוא:)