אחות של- פרק 18-

פרק 18-
מנקודת המבט של נתנאל-
ישבתי במחששה, עם סויסה ופרג׳ון. הסתכלתי על רוני, יושבת עם החברות שלה וצוחקת, כולם מסביבה בוהים בה כאילו היא פסל ומריירים תחיים בגללה. מיום שישי אני לא מפסיק לרצות לנשק אותה, אבל היא מתחמקת. מה אני כזה גרוע?
״היוש״ רוני והחברות שלה אמרו לנו והתיישבו לידנו. הסתכלתי על רוני שהסתכלה עליי, ואז העברתי את המבט לחברה שלה.
״אהלן״ אמרתי בחיוך לאיזה אחת בלונדינית מהחברות של רוני. אני חייב זיון לאגו.
״היי״ היא אמרה לי בחיוך. אחלה, זורמת.
״סיגריה?״ שאלתי אותה בחיוך, מתעלם מהעיניים שמסתכלים עלינו. בעיקר מתעלם מרוני.
״לא מעשנת״
״ילדה טובה״ אמרתי בחיוך. הצלצול המכוער של הבית ספר הרס לי את האוזניים.
״נופר, יש מתמטיקה נכון?״ רוני שאלה את הבלונדה.
״אז קוראים לך נופר״ אמרתי בחיוך.
״תשובה נכונה אדון בוסקילה״ היא אמרה.
״את באה?״ רוני שאלה.
״היא תבוא עוד.. עשרים דקות ככה״ עניתי בשבילה, הבלונדינית כבר מהופנטת אליי.
״סבבה״ רוני מלמלה והלכה משם.
״בואי״ אמרתי בחיוך והלכתי לפינה שלי.

״דנינו״
״דנינו״
״דנינו כוסאמאמק שלך תענה!״ צעקתי.
״מה אתה רוצה בן של זונה מה?!״ הוא צעק.
״חצי שעה שאתה סותם תפה שלך, אפילו סיגריה לא עישנת, מה נסגר?״ שאלתי
״האשכנזיה מחרפנת אותי״ הוא אמר והוריד את הראש.
״כוסאמאמא שלה..״ הוא מלמל.
״אחות של רוני?״ שאלתי בחיוך.
״דיר באלאק אתה אומר מילה לרוני״
״מה קרה עם האחות של?״
״כלום לא קורה, וזה מחרפן לי תנשמה״ הוא אמר והדליק סיגריה. צחקתי, הנה אח שלי חזר לעצמו.
״מה אתה רוצה? לזיין אותה?״ שאלתי. הוא הסתכל עליי בעצבנות.
״אין אחי, בחיים שלי לא הייתי במצב שבחורה, כוסית כמה שהיא תהיה, לא מחפשת ממני דברים שקשורים לאתה יודע מה. עד שהיא באה״
״אז אתה רוצה אותה כי היא לא רוצה אותך?״
״אני לא רוצה אותה״
״בטח, כי היא מכוערת לאללה ולא מושכת בכלללל״ אמרתי וצחקתי
״היא לא מכוערת, אבל לא רוצה אותה״
״דנינו״ אמרתי ברצינות. ״בחיים שלי לא שמעתי אותך מדבר על בחורה יותר מעשר דקות, חוץ מעל רוני״ אמרתי.
״אז מה אתה אומר לי יא טמבל? לזיין את האחות של חברה שלי?״
״זה עצר אותך מקודם?״
״אהה תירגע, לא ידעתי שהן אחיות״ הוא אמר. צחקתי.
״ורק שתדע, הן היו איתי ביחד. יענו, באותו זמן, שלושתנו״ הוא אמר וקרץ לי.
״בן של זונה״ אמרתי בחיוך.
״אתה מת עליי״ הוא אמר והכניס את הסיגריה. צחקתי.

מנקודת המבט של ענבר-
דפקתי בדלת של הדירה של המשפחה של איתי. הייתי כל כך לחוצה.. הוא הולך להגיד לי איפה אבא שלי גר. לא יכולתי לשמוע את זה בפלאפון, פחדתי שמרוב לחץ אני לא אשמע ואתעלף ולא יהיה מישהו שיחזיק אותי. הוא היחיד שיודע, כרגע.
״היי״ אמרתי כשהוא פתח את הדלת.
״אהלן״ הוא מלמל. הוא היה בלי חולצה ועם טרנינג. הערתי אותו עכשיו? ארבע בצהריים!!
״כנסי״ הוא אמר בשקט והלך. נכנסתי וסגרתי אחריי את הדלת.
״אני לא רוצה להפריע.. רק תגיד לי איפה הוא גר או מספר פלאפון או משהו.. אני כבר אסתדר״
״את לא הולכת לבד, את תתעלפי לי שם״. תתעלפי ׳לי׳ שם? גיחכתי.
״אני לא הולכת לבד, אני הולכת עם עמית״
״הוא יודע על כל זה?״
״לא.. אבל אני אספר לו היום, אני צריכה אותו איתי״ אמרתי. הוא הסתכל עליי במבט העצבני שלו. המבט הזה מלחיץ אותי כל פעם, הוא נראה כמו איזה מאפיונר ככה.
הוא נשם עמוק ונשען על הקיר, כשהראש מופנה אל הקיר, והגב אליי. שרירים טובים. מאוד טובים.
״עדיף שאני אבוא איתך״ הוא אמר והסתובב אליי
״איתי, באמת תודה על הכל, אבל עזוב, לא צריך״
״מישהו אמר ׳צריך׳?״ הוא שאל בעצבנות.
״רבינוב לא הבן אדם בשביל דברים כאלה, מכיר אותו״ הוא אמר והתקדם אליי.
״תביאי את הפלאפון״ הוא אמר בשקט כשעמד קרוב אליי. קרוב מדי. הרמתי את ראשי קצת. הוא גבוה ממני בכמה סנטימטרים.
״ל..למה?״ גמגמתי.
״לרשום לך את המספר ואת הכתובת ״ הוא אמר בחיוך.
״אה״ מלמלתי והושטתי לו את הפלאפון. הוא רשם במהירות את המספר והושיט לי אותו בחזרה.
״אתה מהיר״ אמרתי בחיוך.
״שנים על גבי שנים של בחורות שנותנות לי מספרים וכתובות״ הוא אמר בחיוך שחצן. גלגלתי עיניים והתרחקתי ממנו. הוא תפס ביד שלי. הלב שלי החסיר פעימה לרגע, לא יודעת למה.
״מה?״ שאלתי.
״תתקשרי״
״א..אני לא אתקשר״
״למה?״
״אני אבוא אליו הביתה, ו..״
״ומה?״ הוא שאל. נשמתי עמוק.
״לא יודעת״ מלמלתי. הפלאפון שלי צלצל, זה היה עמית.
״אני חייבת לזוז״ אמרתי והסתכלתי עליו.
״ביי״ הוא אמר והתיישב על הספה.
״ביי״ מלמלתי והלכתי משם. שמעתי אותו ממלמל ׳כוסאמק׳. ואני הרגשתי עיקצוץ בלב. ענבר תירגעי, כולן נמשכות אליו, זה לא משהו מיוחד. הוא נראה טוב, זה הכל. מותר לך לחשוב שהוא נראה טוב. הבעיה שאני חושבת קצת יותר מזה.