אחות של- פרק 10-

פרק 10-
מנקודת המבט של ענבר-
״זה מה שאת לובשת למסיבה?״ שמעתי את הקול של רוני מאחוריי. הרמתי את המבט מהלפטופ אליה.
״איזה מסיבה?״ שאלתי. היא צחקה ונכנסה לחדר.
״עוד שעה הולכים להיות פה.. בערך.. כל מי שחושב את עצמו למשהו. כל מי שהזמנתי, כן?״ היא אמרה בחיוך.
״טוב, אני אזכור לנעול את הדלת״ מלמלתי וחזרתי ללפטופ.
״לא חמודה, את קמה לחדר שלי עכשיו״
״למה?״
״כי כולם יודעים שאת גרה פה, את צריכה להפציץ, לא להסתגר בחדר״. מה זאת ההתקרבות הפתאומית הזאת? מאיפה היא באה?
״אוקיי..״
״עמית רבינוביץ׳ בא, אם זה מה שמלהיב אותך״ היא אמרה בחיוך ונעמדה. חייכתי.
״יש לך..״
״משהו בשבילך? כן, בואי״ היא אמרה בחיוך והלכה, ואני אחריה.

מנקודת המבט של איתי-
הגעתי באחת עשרה ככה לבית של הביטונים. נודר שבמסיבות אין על רוני, בחיי.
נכנסתי לבפנים, כל העולם וזונותיו התנפלו לי על החיים וניסו לדבר איתי. לא היה לי כוח להקשיב. ׳זיינתי את זאת׳ ׳חיששתי עם זה׳ ׳האמא של ההוא מתרחמנת עליי׳ ׳לילה אחד איתי ואתה עוזב את הביטונית׳.
קיצר, חארטות.
מה שטוב אצל הביטונים זה האלכוהול. אבא שלה לא בבית, אז אפשר להתפרע. אצלי בבית זה לא עובד ככה. אמא שלי תרצח אותי.

אחרי שעות של אלכוהול ובחורות מתחלפות שמנשקות לי את הצוואר בשביל לגרור אותי לחדרים, קלטתי את הבלונדי והאשכנטוזה מדברים בצד. ברגע שקלטתי אותם, הם קמו. היא החזיקה ביד שלו והם עלו למעלה. הגוף שלי נעמד לפני שהודיע לשכל שלי.
״דנינו!״
״סתום תפה יא קוקסינל!״ צרחתי לכיוון ששמעתי שקוראים לי, ועליתי למעלה.
שיכור מהחיים, התקדמתי לחדר של האשכנזיה ופתחתי את הדלת.
מתנשקים על המיטה.
משהו בי התפוצץ.

מנקודת המבט של ענבר-
״כמה רעש..״ מלמלתי כשישבנו בספות הצדדיות בבית.
״תתעלמי, זה ככה תמיד״ הוא אמר בחיוך.
״לא כשזה הבית שלי״ אמרתי וקרצתי לו בחיוך. נעמדתי והושטתי לו יד.
״בוא כבר״ אמרתי בחיוך. הוא חייך והלך אחריי.

״ברוך שפטרנו..״ מלמלתי וסגרתי אחריי את הדלת. באתי להתיישב לידו.
״אני אספר לך משהו, אבל אל תחשבי שאני איזה דנינו״ הוא אמר. צחקתי.
״לא ידעתי שדנינו זאת קללה״ אמרתי בחיוך.
״כשבחורות גוררות אותי לחדר נפרד במסיבות זה זורם לסקס״ הוא אמר. שתקתי.
״לא שאני אומר שעכשיו אנחנו..״
״הבנתי, זה בסדר״ אמרתי בחיוך.
״שלא תביני אותי לא..״
״בלונדי, אמרו לך שאתה מדבר הרבה?״ שאלתי בשקט, משכתי בחולצתו כדי לקרב אותו אליי ונישקתי אותו.
אחרי כמה שניות הוא הבין מה קורה, והפך את הנשיקה הפשוטה והנעימה לתשוקתית וחמה. החזקתי בפניו ומשכתי אותו עליי. לשכב איתו אני לא אשכב, אבל כל כך רציתי לנשק אותו כבר.
״אתה זריז רבינוביץ׳״ שמעתי את הקול של איתי שהבהיל אותי. התנתקתי מעמית והתיישבתי.
״איתי, עוף״ אמרתי בעצבנות.
״סתמי תפה שלך״
״דנינו תירגע״ עמית אמר לו.
״הופה, נישקת את הכוסית מצאת תביצים?״
״הוא שיכור תתעלם״ מלמלתי ונעמדתי.
״בואי יותר קרוב״ הוא אמר לי. נאנחתי.
״איפה רוני איתי?״
״אנאערף, מה אכפת לך? תתקרבי״ הוא אמר והתקרב אליי.
״יותר קרוב״ הוא אמר ותפס במותן שלי.
״לא מבין מה אומרים לך? תתרחק ממנה״ עמית אמר והעיף את היד של איתי.
״תתעלמו מהדבע הזה, שיכור״ אחד החברים של איתי הגיע מאחוריו וגרר אותו משם. מה זה היה?