אחד עשר חוקי ידידות – פרק 20

אביטל נכנסה חזרה לתוך האוהל וסגרה את הריץ' – רץ. מה היא תעשה עכשיו? היא אמרה לגבריאל את כל מה שהיא הרגישה אליו כי היא כבר לא יכלה להסתיר ממנו את האמת.
כמה זמן הוא ביקש? ומה קרה לו שהוא התחמק ממנה ככה?
אולי הוא נבהל מהודאת האהבה הפתאומית הזאת שנחתה עליו לפתע כשגבריאל לא היה מוכן.
גבריאל ישב במקום מרוחק מהאוהל , הוא ניסה לחשוב מה עבר על אביטל שהיא הנחיתה עליו את ההודעה הפתאומית : שהם יפסיקו להיות ידידים כי היא מתחילה להרגיש משהו כלפיו.
אביטל בכתה חרש כי היא פחדה להעיר את ליאור שישנה במקביל אליה.
פשוט היא התנתקה ממחשבותיה על גבריאל.
גבריאל ישב במקומו וחשב על אביטל . אולי גם הוא צריך להתוודות על אהבתו אליה.
נדב הבחין בגבריאל העצוב וניגש לשבת לידו " מה קורה , גבר?" שאל נדב בעניין.
" לך אני לא יכול לשקר, אתה החבר הכי טוב שלי. אני מאוד מבובל מכל הדברים שאביטל אמרה לי . היא אמרה שהיא אוהבת אותי.. זה אומר שידעת על הסוד הקטן שאביטל מסתירה ולא חשבת בכלל לספר לי?" שאל גבריאל באכזבה. נדב הביט בו בפליאה.
" כן , אתה צודק. ידעתי שאביטל אוהבת אותך ויעצתי לה להגיד לך את מה שהיא מרגישה." הודה נדב לבסוף.
עיניו הכחולות נצצו. גבריאל היה קרוב מתמיד לבכות אבל כמו תמיד , הוא עצר את עצמו ברגע.
" אתה יודע מה? בתור החבר הכי טוב שלי , אני סולח לך . אבל לאביטל – לא!" הוסיף גבריאל באכזבה וכבר הוא לא היה יכול לעצור את עצמו מלבכות.
גבריאל קם ממקומו ופנה לדרכו. הוא הסתובב סחור סחור , הוא אהב את אביטל , אבל מצד אחד הוא היה מאורס למישהי שבעבר הייתה החברה שלו.
מצד שני הוא רצה שהוא ואביטל יישארו ידידים.
הוא כבר מרגיש שהוא משתגע!!! מה הוא יעשה עם הליאור הזאת?
אבל השאלה הכי חשובה בשבילו , מה הוא יעשה עם אביטל?
הוא החליט להיכנס אל האוהל. עיניו הכחולות נצצו. הוא הבחין שאביטל הייתה ישנה . היא הייתה כל כך יפה.
הוא התקרב אליה ושלח יד כדי ללטף את שערה. לאחר מכן , הוא הפנה את מבטו אל ליאור , לו ידעה שהוא באמת לא אהב אותה.
המחשבות התרוצצו במוחו, וכבר הוא לא היה מוכן לשאת את המחשבה שהוא אכן יתחתן עם ליאור ושההחלטה הזאת שגויה בשבילו.
גבריאל לא ידע מה לעשות עם עצמו.
תלך כבר ותגיד לאביטל שאתה אוהב אותה , למה אתה מחכה? נזף גבריאל בעצמו.
אבל הוא נותר נטוע במקומו , מבולבל ונבוך לחלוטין.
נדב צדק במה שהוא אמר , אבל הוא פחד להגיד את מה שהוא הרגיש אליה.
הוא התיישב ליד שפת הכינרת , הביט על האנשים ועל הנוף.
לו הייתה דרך להגיד לה שהוא אהב אותה , אהב אותה כל כך.
אביטל התעוררה משנתה. היא יצאה מן האוהל מחויכת ושמחה יותר ממה שהייתה קודם.
היא הבחינה בגבריאל שהתיישב על שפת הכינרת והצטרפה אף היא להתיישב לצידו.
" כיף , מה?" אמרה אביטל בחיוך רחב שנמרח על פניה.
גבריאל לא שמע בהתחלה , הוא היה מרוכז בלהתבונן על הנוף . " אמרת משהו?" שאל אותה שוב כי לא שמע את מה שהיא אמרה.
" כיף פה." צחקה אביטל בעליזות.