אחד עשר חוקי ידידות – פרק 19
נדב ניגש אל אביטל ואמר לה: " נו החלטת מה את רוצה לעשות עם גבריאל? אני מציע לך לכתוב לו מכתב ולהבהיר בו את כל מה שאת מרגישה אליו." הציע לה נדב ואביטל פחדה שבגלל חשיפת רגשותיה הוא יתרחק ממנה לתמיד.
פניה של אביטל החווירו . היא הביטה בו במבוכה. " אני לא יודעת , האמת שאני מפחדת." הוסיפה אביטל במבוכה , מנסה לקחת נשימה עמוקה ולהירגע.
" ממה את מפחדת? את צריכה להבהיר לגבריאל מה את באמת מרגישה אליו ולהגיד סופית שאת לא מוכנה שאתם תישארו ידידים." ניסה נדב להסביר את עצמו.
אביטל חייכה אליו בביישנות. יותר מאוחר , גבריאל הצטרף לארח להם לחברה.
" הארוסה שלך נרגעה קצת?" שאל נדב .
" כן , אחרי שניסיתי להסביר לה שאביטל לא עשתה כלום ושהיא ניסתה בסך הכול לצחוק איתה." הוסיף גבריאל , מביט על אביטל בעיניו הכחולות הנוצצות.
הוא התקרב אליה קצת , היא הביטה עליו בלחץ.
" אביטל , הכול בסדר?" הוא שאל אותה בקול עדין.
" ברור , הכול טוב. " ענתה אביטל בקצרה.
" זה לא נראה שהכול טוב." קבע גבריאל , בחן אותה בעיניו הכחולות.
" טוב , אתה צודק . אין לי מה להסתיר. גבריאל אני.. נראה לי שכדאי שנפסיק להיות ידידים." היא הטיחה בפניו ללא הודעה מוקדמת , מחכה לדעת מה תהיה תגובתו לכך.
"מה?? את לא רצינית! את לא יכולה לוותר על הידידות שלנו. אנחנו מכירים מילדות ואני רוצה אותך כמו ידידה שלי , מתי התחלת להרגיש שהידידות שלנו לא חשובה בשבילך? " דרש גבריאל לדעת מהי האמת , לא חשובה לו כמה האמת הכואבת ככל ש היא תהיה קשה.
" מאז שהתחלתי להרגיש שאני מתחילה לפתח כלפייך רגשות , ובהתחלה פחדתי מאוד לאבד אותך כידיד שלי. ואני עדיין מפחדת שאני בסוף לא רק אאבד אותך כידיד, אלא גם חבר. לא רק שיש לי רגשות אלייך , אני מאוהבת בך . כן , גבריאל אני יודעת שאתה קצת בהלם. אני יודעת שיש לך ארוסה ושאנחנו לא יכולים להיות.." אמרה אביטל ובגלל שהיא התרגשה כל כך, היא עצרה באמצע ולקחה נשימה מאוד עמוקה.
" את .. אוהבת .. אותי?" עכשיו גם הגיע תורו לגמגם.
" כן , גבריאל.. אתה משוחרר לדרכך . ואני לא מאשימה אותך. לך לארוסתך ." היא הוסיפה בהשלמה וקמה ממקומה ללכת משם בלב שבור.
אך הוא עצר אותה ותפס אותה בזרועה . " תקשיבי אביטל, אני טיפה מבולבל כרגע .. תני לי כמה ימים כדי לחשוב על הדברים ברצינות. זה באמת מה שאת מרגישה?" שאל אותה בסקרנות והיא הנהנה לאות חיוב.
" זה בסדר. גבריאל. אתה לא צריך לספק לי הסברים!" הוסיפה אביטל בבלבול. היא התרחקה ממנו והתחילה לבכות בבכי תמרורים. על כך שהיא אהבה את גבריאל. על מה הוא צריך כבר לחשוב? אלו הרגשות שלה והיא אמרה לו את מה שהיא הרגישה אליו.
ירמיהו הבחין בה וניגש אליה : " היי , קרה משהו?" שאל בסקרנות.
" אמרתי לו שאני רוצה להפסיק להיות ידידים.." היא אמרה בקול שבור.
" נו , ואיך הוא הגיב?" שאל שוב , והתיישב על ידה.
" איך הוא הגיב? הוא אמר שהוא זקוק לכמה ימים כדי לחשוב על זה.." הוסיפה אביטל בקול שבור.
" את אמרת לו שאת מאוהבת בו?" שאל ירמיהו , מצפה לדעת מהי האמת.
" כן , אמרתי לו." ענתה אביטל בחיוב.
תגובות (0)