אחד עשר חוקי ידידות – פרק 18

אביטל נשמה עמוק ואמרה: " אני חושבת שאני שונאת אותה!" קבעה אביטל , פניו של גבריאל החווירו.
ליאור כמעט התעלפה מרוב הלם.
" מה היא אמרה?" שאלה כדי להיות בטוחה יותר.
" אני חושב שאביטל אמרה הרגע שהיא שונאת אותך, אם כן זה מה שהיא התכוונה לומר." חזר נדב על מה שאביטל אמרה.
" מעולם לא פגעו בי ככה. " קראה ליאור בבכי ופרשה לנוח בתוך האוהל.
אביטל רצתה לקפוץ מרוב שמחה. אז מבטו של גבריאל כיבה את ניצוץ האושר שנצץ בעיניה.
" אביטל , לכי להתנצל בפני ליאור. אולי את שונאת אותה , אבל את חייבת לבקש ממנה סליחה!" פקד עליה גבריאל.
אני רוצה אבל אני לא סובלת אותה, רצתה אביטל לומר. אבל היא המשיכה לשתוק.
אבל אביטל התיישבה במקומה ולא התכוונה להתנצל בפני ליאור , להפך – ליאור צריכה להתבייש במה שהיא עשתה ולבקש סליחה ממנה.
" אני מסכים עם אביטל! ליאור צריכה לבקש סליחה ממנה. " הסכים נדב עם אביטל.
" אני לא קמה כדי לבקש מליאור סליחה , לא עשיתי לה כלום אז לכן אין סיבה שאתנצל בפניה על משהו שלא עשיתי. סליחה שאני אומרת לך את האמת , גבריאל אבל זה מה שאני מרגישה כאשר אני רואה את הארוסה שלך." הוסיפה אביטל בכנות.
אביטל קמה ממקומה והלכה בוכה לתוך האוהל.
גבריאל הלך בעקבותיה , הוא כל כך רותח מזעם. הוא שאל את עצמו , מה קורה לאביטל בזמן האחרון????
הוא הגיע עד לפתח האוהל , תפס אותה בזרועה. הביט בה בעיניו הכחולות שנצצו.
" תעני לי , אביטל! למה העלבת את ליאור?" שאל שוב , מביט בה במבט נוקב.
" אמרתי לך כבר למה. כי אני באמת שונאת את הארוסה שלך. היא פשוט מגעילה אותי!" הוסיפה אביטל בעצבנות.
" למה שלא תנסי להסתדר איתה? " שאל גבריאל ואביטל הנידה בראשה לשלילה.
" אני לא יכולה להסתדר איתה כי אני כבר ראיתי איך היא מתנהגת. " אמרה אביטל בהחלטיות.
" טוב , אם את לא מסתדרת איתה , אז אני לא יכול להכריח אותך כי בכוח זה לא יילך." התייאש גבריאל ונתן לה נשיקה על הלחי.
" מה זה?" שאלה אביטל בסקרנות.
עיניו הכחולות נצצו והוא שלח יד כדי ללטף קלות את שערה.
" נשיקה על הלחי. למה את מופתעת?" קרא גבריאל בחיוך.
" כי אתה עכשיו כבר מאורס, ויש לך אישה." אמרה אביטל וחייכה אליו חיוך עצוב.
" אז מה אם יש לי אישה? אז זה אומר שהידידות שלנו לא חשובה יותר?" הוסיף גבריאל בחיוך מקסים.
" אתה אומר זאת ברצינות?" שאלה אביטל בבלבול.
" כן , יותר מזה . אני חושב ששבעת הימים הללו חשובים גם בשבילי ובשבילך." קרא גבריאל בעידוד ולאחר מכן הלך משם לתוך האוהל.
" ליאור , אביטל לא התכוונה לפגוע בך. היא רק ניסתה לצחוק. מה את לא מבינה צחוק? כדאי שתבואי , אחרת אביטל תחשוב שנעלבת ממנה, את באה?" שאל אותה גבריאל.
" עד שהיא לא תבוא לבקש ממני סליחה , אני לא יוצאת מהאוהל." הוסיפה ליאור בעלבון.
" תבואי , היא לא עשתה לך שום דבר רע . אז למה את סתם מתעקשת?" שאל אותה שוב , ליאור שהבחינה שגבריאל ניסה וניסה לשכנע אותה עוד ועוד.
" נו , בסדר! אז אתן לידידה הזאת שלך עוד הזדמנות." הוסיפה ליאור בחיוך והדביקה נשיקה על שפתיו.