אחד עשר חוקי ידידות – פרק 17

אחרי שבועיים שבמהלכם אביטל וגבריאל לא נפגשו , ליאור, גבריאל , נדב , ירמיהו ואביטל יצאו לשבעה ימים של חופשה בכינרת.
ליאור לא כ"כ אהבה את הרעיון שגבריאל צירף לטיול גם את אביטל וירמיהו.
" למה זה מפריע לך כל כך?" שאל גבריאל בסקרנות.
" חשבתי שזה אמור להיות טיול שזה רק אנחנו נוסעים אליו , אתה ואני . ואף אחד אחר מלבדנו. למה צירפת את הידידה המעצבנת שלך ואת החבר הנוראי שלה. והכי גרוע , גם את החבר הכי טוב שלך, נדב פה." הוסיפה ליאור בעצבנות.
" זה לא כל כך נורא כמו שאת חושבת , ליאורי, יהיה לנו כיף ביחד!" ניסה לעודד את ליאור , שהפכה זה עתה להיות הארוסה שלו. ליאור הייתה בטוחה שיהיה אסון של חופשה.
אביטל התבוננה בהם בשקט, בזמן שנדב נהג לכיוון הכינרת. היא הביטה על ירמיהו ואחר כך על נדב , היא חשבה איך תיראה החופשה שלהם עם ליאור.
" מה יש , אביטלי? את מתחרטת ? כי אנחנו יכולים עוד לחזור חזרה ,אם את לא רוצה , מה הבעיה?" פנה אליה ירמיהו בחיוך חמים . " זאת ליאור הזאת מפריעה לך?" שאל בסקרנות.
אביטל הנידה בראשה לשלילה , לקחה נשימה עמוקה ואז אמרה : " למה שיהיה לי בעיה איתה? הולך להיות לנו מאוד כיף ביחד." הוסיפה אביטל בקול עדין.
" זה לא כל כך נראה כמו שאת אומרת , את עדיין חושבת על הידיד שלך?" שאל אותה ברצינות.
פניה של אביטל האדימו . " כן , אני עדיין חושבת עליו , אבל מה זה קשור אלייך?" קראה אביטל בהחלטיות.
" סתם שאלתי. הייתי סקרן לדעת אם את עדיין מאוהבת בו." ניסה ירמיהו להסביר את עצמו.
" כי ידוע ששתיכן לא מסתדרות כל כך טוב, את כמו חתול ועכבר. הו, אתן כל כך שונות אחת מהשנייה." צחק ירמיהו לעצמו ואז הוא נפנה להביט בחזרה לעבר אביטל .

איזו שתיקה מעיקה , שידברו קצת חשבה אביטל לעצמה. ברגע שהם הגיעו לכינרת , הם התקדמו לעבר השהייה בחוף כדי להרכיב את האוהל.
אביטל לא החליפה מילה עם גבריאל מאז שהם הגיעו לחוף. הרי מה היא תגיד? היא רק תגרום לכך שהיא תיראה מובכת לידו.
אם רק היא יכלה למצוא את המילים הנכונות ולומר לו כבר את מה שהיא הרגישה אליו.
רק שקל יותר לדבר וקשה מאוד לעשות.
היא הבחינה בליאור ובגבריאל , היא התיישבה על שרפרף ליד שפת הכינרת , משתדלת להביט רק על המיים , הציפורים וכל נפלאות הבריאה האחרים.
מאוחר יותר נדב הצטרף לשבת לידה , היא לא הפסיקה לחשוב על גבריאל. כי איך היא יכלה להכחיש שהיא הייתה כל כולה מאוהבת בו.
" אם באת להגיד לי שאני טועה , זה אני שאומרת לך עכשיו , הם נראים מאוד מאושרים ביחד ואני לא רוצה להיות זאת שתגרום לפצצה הזאת ביניהם." אמרה אביטל בקול שקט ושתקה.
" את לא תגרמי לכלום , אני רואה כבר איך ליאור עומדת להתפוצץ כל פעם שהיא רואה אותך ואת ירמיהו, היא שואלת את עצמה למה באנו איתם. אביטל , תתעוררי . את חייבת לעשות בנוגע לרגשות שלך כלפיו. את לא צריכה כל הזמן לשתוק כשהוא לידך , " העיר נדב בעדינות.
גבריאל הבחין שאביטל ונדב שוחחו ביניהם , מעניין על מה הם משוחחים כל כך המון.
" אז מה אתה מציע לעשות בנוגע לכך ?" שאלה אביטל בקול סקרני וכשגבריאל התקרב אליהם , היא העדיפה להיות שקטה.
" היי , חברים. מה קורה? אני יכול לשאול על מה אתם משוחחים." שאל גבריאל בסקרנות.
" סתם על איך שיהיה כיף ביחד, למה אתה שואל?" הוסיף נדב ונעץ בו עיניים שואלות.
" כן , יאללה חבר'ה אל תעבדו עליי , אביטל על מה דיברתם?" פנה גבריאל אל אביטל ואביטל הביטה בו מובכת.
" אתה רוצה באמת לדעת?" אמרה אביטל בשובבות.
כן , יא שובבה אחת . תגידי לי כבר על דיברתם?" אמר גבריאל , שניכר בו שהוא היה סקרן יותר מתמיד.
" טוב.." לרגע אביטל היססה , פחדה ממה שהוא יגיד. " דיברנו על חברה שלך , ליאור!" הוסיפה אביטל בחדות. היא תנסה עכשיו להגיד מה שהיא הרגישה לגבריאל.
" מה קורה עם החברה שלי , ליאור? יותר נכון להגיד, עם הארוסה שלי." קרא גבריאל בהרהור.
" גבריאל.. אני מזמן ניסיתי להגיד לך את זה אבל.." קראה אביטל בביישנות כי הרגישה איך הבכי חנק את גרונה כמעט.
" אבל.." ניסה להמשיך את מה שאביטל אמרה , " מה ניסית להגיד לי?" שאל גבריאל בסקרנות ואז באמצע השיחה ליאור הופיעה.
" עליי דיברתם?" נעצה בהם ליאור עיניים סקרניות , " מה קורה איתי?" דרשה ליאור לדעת.