אחד מחמש – סיפור על וואן דיירקשן המווושלמים – פרק 1

הערה : לילדה שכותבת את היומן קוראים נועה
*הסיפור אינו אמיתי*
—
אחח .. איזה יום יפה, לא ?!
רק חבל שבגלל חמש בנים כל כך מושלמים אני צריכה לסבול . למה הם לא מתחתנים איתי!
חח סתם, אבל ברור שהם לא יבחרו אותי מכל המעריצות שלהם.
יש לנו בכיתה מחשב וכל בוקר אני באה ב-06:30 לבית ספר (ממש אבל ממש מוקדם) ואז נכנסת למחשב כיתה שלנו, פותחת פייסבוק מפעילה וואן דיירקשן על מלא ווליום.
היה צלצול והמורה קצת התעקבה ואני התחלתי לצרוח בכיתה 'LWWY' משהשיעמום.
בוום. המורה נכנסת תופסת אותי בפוזה כאילו יש לי מיקרופון ביד ונתנה לי מכתב לתיק האישי.
ואז שהמורה שאלה אותי למה עשיתי את זה, שרתי לה את הפזמון של 'LWWY' ותבינו לבד -,- .
—
חזרתי הביתה וראיתי בדף הרשמי של הבנים שהם עונים להודעות, אז שלחתי להם את מה שקרה לי בבוקר וזאין ענה לי !! הוא רשם לי : 'this is so funni. love, Zayan'
אני כמעט מתתי, לא ברצינות! ואז רשמתי שיבואו לישראל. ונחשו מה?! נייל הפעם ענה לי ואמר שהם באים בעוד חצי שנה. אני כ"כ בהיכון. שאלתי אותם מאיפה משיגים כרטיסים והם לא ידעו :(
—
הייתי צריכה לעשות טלפון קצר לעמית- ה-BFF הכי אחי דיירקשנית שיש. <3
אני: 'אעאעאעאעאעאע'
עמית: 'מה קרה?! הצמידים שלהם בסגול ורוד כחול הגיעו אלייך מהאייביי?'
אני: 'עוד לא.. אבל וואן דיירקשן עונים להודעות עד 18:00 !!'
עמית: 'אעאעאע מה שלחת להם?'
אני: סיפרתי להם את מה שקרה בבוקר עם ציפי, ושאלתי מתי הם באים לישראל והם אמרו שהם באים בעוד חצי שנה!'
עמית: 'יואוו אני כ"כ מתה פה נוועה'
אני: 'אעאע יודעת !! :O טוב מאמווש, נדבר : – ) יאללה'
עמית: 'מממממממממממ..ביי:)'
—
רצתי למטבח לראות אם אמא או אבא שמה, הם בדיוק אכלו.
'אמא, אבא, בעווד חצי שנה וואן דיירקשן מופיעים בישראל בבקשה אתם מבטיחים שאתם קונים לי כרטיס?!'
אמא: 'אמ.. כמה כרטיס אחד עולה?'
אני: 'בסביבות ה-500 …'
אבא: 500 ?! הוו לא חמודה.'
אני: 'מ – ה – ! אמא זאת תהיהיה הזדמנות שלי ! את יודעת כמה שאני אוהבת אותם!! החדר שלי מפוצץ בהםם. פעם התעוררתי עם הפה שלי על הפוסטר של נייל -,- !!'
אמא: 'תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב חמוודה. את?! תשיגי את הכסף בעצמך!'
אני: 'אווף .'
אמא: 'אווף שמוף. לכי תמצאי עבודה את כבר בת 15 וחצי !'
—
כנראה אמא צודקת. אני באמת צריכה להשיג את הכסף בעצמי.. אולי אם הם ייתנו לי הלוואה של 200 שקל זה יספיק. ._.
עמית התקשרה אליי ואמרה לי:
עמית:'נועה. תקשיבי. אני לא מאמינה. בטח גמלך אמרו להשיג את הכסף בעצמך?'
אני:'מה ? הלוואי כרטיס היה עולה 10 ש"ח'
עמית: 'כן אבל אז היו חוטפים את הכרטיסים כמו לחמניות ולאף אחד לא ישאר מקום -,-'
אני: 'יש לך אולי רעיון לעבודה לילדים בני 15?'
'עמית:לכי תעבדי כמלצרית , קופאית במקדולנס ?! לא יודעת.. מה שטוב טוב ..'

-וואן די פוראבר<3- דיירקשנית לנצח עד הרצח:* <$