אז ככה זה התחיל פרק 3

הלב שלי היה על 200,השפתיים שלי ס"מ מימנו ופתאום באה מישהי,התרחקנו לפני שהיא שמה לב,הוא אמר לה "שני ? מה את עושה פה ?"
"רז שלי,הצלחתי,הצלחתי לשכנע את ההורים שלי לעבור לכאן,הצלחתי ! "היא אמרה חייכה ונישקה אותו,עוד שנייה התחלתי לבכות,אם היא לא היתה באה ההינו מתנשקים,אני יודעת את זה.
היא כול כך יפה,מה חשבתי לעצמי ?
חשבתי שהוא ישים עלי,הוא מושלם ואני ?אני סתם אני.
היה צלצול,ואו זה הציל אותי.
שני אמרה שאמא שלה מחכה לה והיא רצה לכיוון שער היציאה.
רצתי לכיון הכיתה, חיפשתי את מישל לספר לה מה קרה,היא לא היתה בכיתה.
ברחתי לשירותים והתחלתי לבכות,פתאום רז נכנס ונעל את הדלת,"שרון אני יודע שאת כאן,אני ראיתי,רצתי אחרייך !"
התקרבתי לדלת ואמרתי "מה אתה רוצה ? מה ? יש לך חברה וכמעט התנשקנו.אני מכירה אותך דקה וחצי מה חשבתי לעצמי ?"
"שרון בבקשה תצאי,אני איתה כי אני חייב.אני לא אוהב אותה."
הלב שלי דפק שוב,"אז למה אתה איתה ?"
:את באמת רוצה לדעת "הוא אמר ?
עניתי "כן."
"תצאי ואני אספר לך,אני מבטיח."
יצאתי וראו עליי שבכיתי,הוא התקרב ונגב לי את הדמעה.
"את בכית בגללי?" הוא אמר
"עניתי בכיתי בגללי שנתתי לעצמי להתקרב אלייך."
הוא השפיל את מבטו והיתה שתיקה,שברתי את השקט ואמרתי "אתה מתכנן לספר לי או שזה לא יקרה ?"
הוא נעל את הדלת עם המפתח ונשען על הקיר והשפיל מבט.
הוא אמר לי "טוב,אני עם שני בגלל ההורים שלנו."
אמרתי "מה ?"
"שני דיי עשירה אפשר לומר,אפילו יותר מיזה,לי חסר כסף,המצב הכלכלי שלנו גרוע,הכול הושקע בטיפולים של אחי."
טיפולים ?
הוא חלה בסרטן
השפלתי מבט "משתתפת בצערך" אמרתי
הוא ענה "זה בסדר,הוא ניצח והוא ימשיך."
חייכתי ואמרתי מה זה קשור אחד לשני,אתה ושני ?
ההורים שלי עובדים אצל שני ומשפחתה,יצא שאנחנו גרנו אצלם,שני התאהבה בי.
אבא שלי פחד שאם לא יהיה איתה,הם יפטרו אותם ולא רציתי בזה.
חיבקתי אותו חזק כול כך,עמדו לו הדמעות.
אמרתי עכשיו תורך לבכות ?
בחיים לא סיפרתי את זה לאף אחד הוא אמר.
תמיד יש פעם ראשונה וחייכתי
הוא חייך חזרה
אבל אתם גרים איתם עכשיו ?
לא,אבא שלי ראה שלא טוב לי,עברנו עיר והוא חיפש עבודה חדשה ועדין מחפש.
מה שני עושה כאן ?
אני לא יודע,באמת שלא,אני רוצה להפרד מימנה כבר המון זמן.
אז תעשה את זה אם זה מה שמרגיש לך.
היה צלצול, לא האמנתי שכבר עבר שיעור שלם זה הרגיש לי שנייה.
יצאנו מהשירותים לפני שכולם יצאו להפסקה,אמרנו למורה שרז איבד את הטלפון ועזרתי לו למצוא.
היא האמינה.
נגמר היום הלכנו הביתה ואז..