אז ככה הכל התחיל… הקדמה+פרק 1(:

אני גל אזולאי בת 16 כתה י',הרבה אומרים לי שאני ממש יפה, אבל אני לא כי חושבת, אני חושבת שאני די רגילה. שיער שטני עד חצי גב ועיניים ירוקות, יש לי שפתיים מלאות ויפות אני ממש אוהבת אותם, אף סולד וקטן עם נזם חמוד, שלקח הרבה מאוד זמן לשכנע את אמא שלי לעשות אותו!!
אני 1.65 קצת נמוכה יחסית לכל הבנות שאני מכירה, לא שמנה ולא רזה, באמצע כזה יש לי גוף יפה בכללי. הייתי רוקדת בעבר אבל כבר לא, זה ירד לי.
אבא שלי מנהל אולם אירועים,מצליח מאוד ואמא שלי עורכת דין, ככה שבעצם ההורים לא הרבה בבית אבל בזמן שהם בבית הם מתייחסים אלי ונותנים לי את חום ואהבה שצריך.
אני לומדת בבית ספר רבין, בראשון לציון, ילדה לא מקובלת ולא חננה כזאת, רגילה, יש לי את החבורה שאני מסתובבת איתה בדרך כלל, ויש לי חברה הכי טובה דניאל אדרי, חיים שלי היא!! הכל אנחנו עושות ביחד הכל, מכתה א' ועד עכשיו, אני רוצה לראות את הראשון שיפריד בינינו.
מעיין ורוני הבנות השנואות עלי וכל החבורה שלהם, לי אישית הם לא עשו כלום אבל הם מעצבנות עם הדיבור שלהם, ההליכה שלהם והכל!!! שונאת אותם. יש את חבורת הבנים,אביאל דנינו,עמית בן זקן, יונתן חסין ובן מלכה. הם הערסים שמזדיינים כל דבר שזז. הם עובדים אצל אבא שלי באולם, אף פעם הוא לא הרחיב במילים, אבא שלי תמיד אומר שהבנים האלה לא לרמה שלי ומגיע לי יותר..

אני דניאל אדרי בת 16 כתה י', שיער חום עיניים חומות, 1.64 יחסית רזה.
יש לי חבר! עמית בן זקן, הוא פשוט מושלם! שהכרתי אותו היה חתיכת סטוציונר מניאק, אבל הוא השתנה בשבילי. אני גרה עם אחותי הגדולה, ההורים שלי בשליחות בחו"ל. אחותי ליז בת עשרים ושתיים היא רוב הזמן בלימודים לעורכות דין, שמחה בשבילה שלפחות מישהו אחד מהמשפחה יצליח, לא קוראת לעצמי סתומה, אבל אני לא ממש חכמה. אני יותר בקטע של לבלות, לצחוק, להשתגע.

אני עמית בן זקן בן 16 כתה י', חברה מושלמת דניאל אדרי נסיכה אמיתית.
שיער שחור ועיניים חומות, תספורת מויהקן מושלמת, אני אחד כזה שעף על עצמי מה נעשה.
חברים טובים, אביאל דנינו,יונתן חסין, עמית בן זקן ובן מלכה, אין עליהם אחים בדם הבני זונות אלה.
חולה בילויים, חולה על אמא אישה צדיקה, תראו לי מישהי מדהימה יותר מימנה!!!
אבא נפטר, תאונת דרכים, אבל אני יודע שהסיבה האמיתית היא משהו אחר…

מי קרא לי?! כפרה עלי.
אביאל דנינו בן 16 כתה י', שונא תלימודים בגלל זה אני מבריז כל יום, מזדיין, זורק, שותה מעשן, לא מעניין אותי שום דבר אחר חוץ מזה. לא צריך שטויות על הראש כמו בן זקן הזה שמצא חברה! דניאל אדרי הזאת.. לא אותה לא זיינתי, אבל כוסעמק יש לה חברה מושלמת שאת השם שלה אין לי מושג, אבל אני עוד ידע אותו. עובד באולם אירועים מלצר,ברמן מה שתרצו אני עושה. ועם לא הזכרתי אני מושלם, אז כפיים לי על זה שאני מושלם…
אז נשתמע כפרה?

יונתן חסין, תשננו את השם כי תשמעו אותו הרבה בסדר היום שלכם.
בן 16 בית ספר רבין כמו כולם, חברים,משפחה שתיה ועישון בסדר ראש.
חברה אין ולא רוצה, בינתיים מזיין זורק, ולא מעניין אותי מה קורה אחר כך, ערס אוריגינל! מבריז מהבית ספר, יוצא כל יום, חיים רק פעם אחת אז לא ננצל?

בן מלכה בן 16 בית ספר רבין, עובד במלצרות, חתיך הורס, מי לא רוצה אותי!!!
אלכוהול, עישון חברים אעש עלי!!! אבא נפטר ואמא נשארה סומך עליה ולא מאכזב אותה למרות שהיא הייתה רוצה שאני יצא חכם ולא כמו שיצאתי.. לובש מותגים כמו כל חברי היקרים.
בבית ספר? רק מחששה וטיולים ופעם ב.. נכנס לכתה.
אז שמעתם מספיק עלי וכדי לדעת עוד תצטרכו לקרוא יאאלה ביי כפרות.

פרק 1:
"בוקר טוב" צעקה אמא בחדר שלי, התעוררתי והתמתחתי.
"בוקר.." אמרתי והסתכלתי על עצמי במראה " רע.. בוקר רע!" צעקתי
"חס וחלילה מה קרה?" צעקה אמא
"תראי את השיער שלי רק תראי" אמרתי!
"קומי גל.." צחקה ויצאה מהחדר.
הלכתי לשירותים, שטפתי פנים, חזרתי לחדר לבשי מכנס טומבוי וחולצה שחורה של בית ספר, נעלי בובה שחורות, עשיתי מחליק לשיער לקחתי את התיק צד של אדידס וירדתי למטה.
"להכין לך כריך או שאת רוצה כסף?" שאלה אותי אמא
"כסף" חייכתי
"קחי" חייכה ונתנה לי ישירות, מכירה אותי חחח
"בוקר טוב" חייך אבא וירד למטה
"יש לך היום אירוע?" שאלתי
"כן" אמר "חתונה אני יהיה עד מאוחר כנראה" אמר
"אה אוקי" אמרתי
דניאל התקשרה אלי.
–
אני:"אל תצעקי עלי אני יוצאת"
דניאל:"או תודה באמת"
אני:"ביי דניאל ביי"
–
"יאאלה ביי" אמרתי
"ביי" אמרו
יצאתי מהבית וראיתי את דניאל, מהממת כהרגלה ועם עמית כהרגלה
"אהבה שלי!" צעקתי וחיבקתי אותה
"מה איתי?" צחק עמית
"לא מגיע לך מגעיל אחד" אמרתי
"מה את אומרת" צחק וחיבק אותי בכוח
התחלנו ללכת לבית ספר, ושנכנסנו עמית הלך למחששה שלו ואני ודניאל הלכנו לכתה.
"בוקר טוב" חיבקתי את החברות שלי
"שמעתם מה קרה" אמרה ליאור
"מה קרה?" שאלתי ליאור היא הילדה ששומעת כל דבר שקורה בבית ספר הזה
"אביאל זרק את מעיין כמו כלבה מול כל בית ספר" אמרה
"לא מעניין, הילדים האלה פשוט לא מעניינים" אמרתי
"מה את אומרת!!" אמרה דניאל וישבה ליד ליאור כדי לשמוע פרטים, צחקתי.
היה צלצול וחזרתי להתישב בשולחן שלי, המורה נכנסה והתחילה ללמד.
"היום נלמד על פונקציות" אמרה המורה
"נו באמת, אין לך משהו אחר ללמד למדנו את זה איזה מיליון פעמים לא נמאס כבר?" שאלתי
"לא לא נמאס כבר חמודה שלי, את תצטרכי את זה הרבה עוד בחייך" אמרה
"אני לא רואה איך דבר מטומטם כזה יעזור לי בחיים" נאנחתי
"אני לא מחזיקה אותך פה" אמרה
"טוב" אמרתי ושמתי את הראש על השולחן

******
הלימודים נגמרו סוף סוף, בשעה חמש מה נראה להם בכלל?!
"יאאלה את באה?" שאלתי את דניאל
"כן יאאלה" אמרה ויצאנו
"מה בית ריק היום?" שאלה
"כן"
"יא כיף לך"
"מה כיף לי מה?! לך תמיד יש בית ריק" צחקתי
"טוב בזה את צודקת" צחקה
המשכנו ללכת ודניאל הגיעה לפניה שהיא פונה.
"יאאלה יפה שלי דברי איתי" חייכתי
"ביי חצוש" אמרה וחיבקה אותי
המשכתי ללכת והגעתי לבית שלי, פתחת את התא בתיק שלי שיש לי את המפתח והמפתח לא היה שמה!! "שיט שיט" מילמלתי לעצמי
דפקתי על הדלת אולי מישהו בבית, צילצלתי בפעמון וכלום!!!
התקשרתי לאמא שלי.
–
אני:"אמא נתקעתי בלי מפתח"
אמא:"גל אני לא יכולה לדבר, מקסימום תלכי לעבודה של אבא"
אני:"מה אני ילך לעבודה שלו נו אמא!"
אמא:"ביי מתוקה שלי"
–
ישבתי כמה דקות על המדרגות בבית, ואז קמתי הסתכלתי על השעה ראיתי שש וחצי.
התחלתי ללכת לאולם של אבא שלי, נכנסתי לאולם.
"אין כניסה ללא מוזמנים" אמר השומר בכניסה
"הייתי צוחקת איתך ביום אחר אבל היום? אין לי מצב רוח" אמרתי ונכנסתי לבפנים
המלצרים התחילו לסדר את האולם, ואני לבושה בבגדי בית ספר ותיק בית ספר, פאדיחה או כן?
התחלתי ללכת לכיוון המשרד.
"מה אתה עושה!!!!" צעקתי, מישהו נתקע בי והעיף עלי את כל המגש עם הסלטים, אוכל ושתייה שלו הרמתי את הראש וראיתי שזה היה אביאל.