אותך נתן לי האל- פרק 2
ירדתי מהאוטובוס וצעדתי לכיוון ביתה של דודתי ליאה.
תקתקתי על הדלת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית חיכיתי טיפה ופתאום שמעתי קול צרוד שאומר "פתוח" זו הייתה דודתי בטוח חשבתי לעצמי פתחתי את הדלת ונגלה אליי בית מוזנח מלא באבק, ומבולגן נכנסתי וסגרתי אחרי את הדלת התקדמתי לכיוון הסלון וראיתי את דודתי ליאה יושבת על כיסא ומעשנת.
"מי את?" שאלה
"אני מוריה" אמרתי בביישנות
"מוריה.. מה עם המשפחה?" שאלה ראיתי שהיא לא כל כך מתעניינת בזה הרי נטשנו אותה….
"הם בסדר, תודה לאל"
"למה הגעת לפה?"
"הגעתי לעזור לך…" אמרתי בשקט
"אני לא צריכה שום עזרה אני לא מכירה אותך בכלל! חזרי לירושלים" צעקה
"אני לא יכולה" שיקרתי
"למה?" שאלה
"ברחתי מהבית.." שיקרתי שוב
"טוב.. תישארי פה" אמרה
*כעבור שבוע*
"עוד חודש נגמר החופש הגדול" אמרה ליאה
"ו…"
"צריך לרשום אותך לבית ספר" אמרה ושלפה במיומנות סיגריה מתוך החפיסה
"לא!" צעקתי
"מה קרה?"
"תזרקי את הסיגריה הזו" אמרתי
"הצחקת ילדה"
"טוב אני ממשיכה לנקות…" אמרתי
"את צריכה גם בגדים חדשים, נלך לקניון בהמשך היום.." אמרה
"טוב" מלמלתי
*******
"טוב בואי נצא" אמרה ליאה
נכנסנו לאוטו והתחלנו לנסוע לכיוון בית הספר כדי לרשום אותי.
לאחר מכן יצאנו לכיוון הקניון הגדול.
החננו בחניון והתקדמו לקניון.
נכנסנו לזברה, קנינו חמש טייצים שחורים עשרה ג'ינסים ארוכים ושש קצרים אין מצב שאני הולכת ללבוש משהו מזה אני לא יכולה!
נכנסנו לעוד חנות וקנינו שם שמלות ערב (מיני..)
נכנסנו לקרביץ וקנינו כל מיני דברים לבית ספר ואז הלכנו לחנות ספרים וקנינו שם את כל הספרים שאני צריכה לבית ספר.
"דודה ליאה ממש תודה" אבל אני דתייה
"אל תדאגי בסוף את תלבשי את הכל" ענתה
"אני יודעת ששיקרת לי" אמרה ונחנקתי
"מה?!" שאלתי
" אמא שלך התקשרה אליי, היא שלחה כסף" אמרה
"סליחה לא הייתי צריכה לשקר לך.." אמרתי
"לא היית צריכה להגיד, לאמא שלך שהבית שלי מטונף!" ירקה בכעס
"לא אמרתי את זה!" אמרתי
"היא שלחה מפתחות לבית שלכם כאן, היא ביקשה שנעבור לשם"
******
עוד שבוע אני מתחילה בית הספר אני ודודה ליאה עברנו לבית ה"חדש" והכל כבר מסודר זה בית גדול של שתי קומות ובריכה, בקיצור מושלם.
יצאתי החוצה לנשוף אוויר הוצאתי את האייפון מהכיס ונכנסתי לפייסבוק התחלתי ללכת ופתאום נתקלתי במשהו יותר נכון במישהו….
תגובות (0)