אותה אהבה ישנה-פרק(5)

״יסמין?״הוא כיווץ את גבותיו ״סתם ידידה״.
הוא שוב התקרב אל פני מושך אותי אליו,מור התחילה לזוז בספה והסתובבה חזרה כשהיא עדיין ישנה.
״טוב לך לשטוף פנים ולישון!״צעקתי בלחישה.
״בואי איתי!״הוא לחש בפנים מתחננות,מצחקק.
״אתה לא באמת שיכור״חייכתי.
״למה שאני אהיה שיכור מכמה כוסות וודקה,מה אני כוסית?״הוא צעק,גורם לי לי להניח את אצבעתי על פי מסמנת לו שינמיך את קולו ״סתם שיגעתי את יסמין,אבל אני בראש טוב״.
״מעניין מה החיילים שלך היו חושבים כשהיו רואים את הקצין שלהם מתנהג בצורה כל כך טיפשית״אמרתי יודעת שזה ירגיז אותו.
הוא מחק את החיוך הטיפשי שהיה מרוח על פניי,שותק לכמה שניות כאילו מהרהר בדבריי.
ידעתי שהוא יקח את דבריי ברצינות,הוא כל כך ערכי ואידאליסטי,לא פלא שיצא לקורס קצינות…
״צבא לחוד ואזרחות לחוד״הוא אמר לבסוף בפנים רציניות.
״ואת זה אמרת בטון של קצין״אמרתי מגלגלת את עיני,ומפנה לו את גבי.האמת היא שהצד השובב שלו,הצד שלפני שנכנס לצבא אהוב עליי.
הוא לפתע הניף אותי מעל גופו על כתפו,מתחיל להתרוצץ בכל הבית.
״תוריד אותי!תוריד אותי״התחלתי לבעוט עם רגלי בגבו,אך הוא המשיך לנתר מעל רהיטים,ממלמל מושגים צבאיים.
״אתה כל כך מורעל שזה כבר קיטשי!״לחשתי לו.
״אין בעיה״הוא אמר,הוא החל לעלות במעלה המדרגות במהירות נכנס לחדרו ומשליך אותי על מיטתו הגדולה.
הוא הביט בי בעיני המנטה שלו שזהרו בחושך,מתחיל במתקפת דגדוגים רצחנית.
״את עדיין רגישה לזה״הוא סינן תוך כדי.
״ואתה עדיין ממשיך בזה למרו שאתה יודע שאני רגישה״אמרתי,מושכת אותו בחולצתו בחוזקה על המיטה ואז עולה מעליו.
התחלתי לדגדג אותו גם,מצפה לכך שיתקפל ויתחנן כמוני להפסקה,אבל הוא רק חייך חיוכים קטנים ונשך את שפתיו.
״נראה לך שהאצבעות הקטנטנות שלך מזיזות לי?״הוא אמר ופתח את כפתורי החולצה שלו,מוריד אותה וחושף את שרירי גופו.
הוא הביט בי כשעיני נלכדו על החזה שלו,זרעותיו שריריות,וחזהו חלק ושזוף,אך מה שגרם לבלבול שלי מגופו החשוף היתה הצלקת הארוכה מתחת לבית החזה שלו.
״מה זה?״שאלתי ועיני ננעצו בה.
״נויה…״הוא סינן ״זה שטויות״.
בלעתי רוק יודעת שהוא מסתיר משהו ״מה זה?״.
הוא נאנח קם מהמיטה ומפנה אלי את גבו השרירי מתמתח מול הארון,ושרירי גבו בולטים מבעד לעור השזוף שלו.
הוא נראה כל כך טוב,שהלב שלי פועם בחוזקה,אבל הצלקת היא הדבר היחיד שמעניין אותי כרגע.
הוא מוציא מהארון טי שרט גזורה עם הדפס ״קורס קצינים״.
הוא נאנח,ומסתובב אלי.
״את זוכרת את החיסול של המחבל מהחמאס לפני חצי שנה?״הוא שאל.
״כן״אני אומרת ועיני נפקחות לאט לאט בציפיה להמשך,
״אז בואי נגיד שהכפריניקים היו בשטח בעימותים עם הפלסטינים שהתפרעו״הוא אמר ״ובואי נגיד שאיזה ילד בן 17 החליט שהוא רוצה להיות שהיד״.
הבטתי בו בהלם,הקלילות שבה הוא מספר את זה הורגת אותי.
״הןא רצה להרוג…אותך?״סיננתי מביטה בו.
״לא,הוא זינק לכיוון חייל שלי שהיה עם הגב אליו,זה היה עיניין של שניה שקלטתי אותו…״הוא אמר.
״מה…״סיננתי ועיניי נצצו,הוא כל כך משוגע ומדהים בו זמנית.
״הבן זונה קיבל כדור ברגל והוא עכשיו בכלא״הוא אמר והתקרב אליי.
אבל זה כבר לא היה משנה לי,הוא סיכן את החיים שלו בשביל חייל שלו,הוא נאבק בילד מטורף עם סכין.
״נויה״הוא לחש אלי ונשימותיו בצווארי ״אני בסדר,זה היה מזמן,וזה סתם צלקת…לא יותר מזה״.
אני מעבירה את ידי על חזהו,ומעלה עם כף ידי את חולצתו ומביטה שוב בצלקת.
העברתי את אצבעותי על בית החזה שלו,והן עולות יחד איתו ועם נשימותיו.
״אני עייף״הוא סינן ״בואי נלך לישון״.
״ומור?״שאלתי בולעת רוק.
״אני אעלה אותה למיטה שלה,ואפתח אותה,ובבוקר תחזרי לחדר שלה״.
הנהנתי לחיוב,מתקשה לסרב,הגעגועים לישון איתו יחד בלילה כמו לפני שנתיים הכו בי.
הוא הרים את מור כמו נסיכה למיטתה,ופתח את מיטתה מסדר כרית ושמיכה כאילו שאני ישנה לידה.
אני בינתיים התכרבלתי במיטתו מדליקה את הטלוויזיה,אבל הראש עדיין בתגלית החדשה על דור.
ואני מרגישה איך כל חלק בי שנרדם,חוזר להתעורר ולהתאהב בו.
הוא נכנס לחדרו,סוגר את הדלת ומכבה את האור,הוא מקפץ על המיטה ונכנס אל המיטה,הוא שוכב לידי מבלי לגעת בי לרגע.
״תחבק אותי״ביקשתי.
הוא מביט בי בעיני המנטה שלו,בשתיקה.
״זה מוזר לי״הוא מחייך ומביט בתקרה כשעוד לא מחבק.
״שנתיים שלא ישנתי ליד אישה״הוא אומר.
״אתה רוצה לומר לי ששנתיים שהיית בצבא לא היתה לך מישהי?״אני שואלת בספק.
״פחות ישנתי נויה״הוא מגחך ואני טופחת ע כתפו בחוזקה.
ואז עוברת לשכב על הצד,וידו הכבדה והשרירית נוחתת מסביב למותניי,ותחושת הביטחון הישנה אבל המוכרת גורמת לי לחייך.
״אל תשכח להעיר אותי בבוקר״אני אומרת,אבל הנחירה הקטנה והמתוקה של דור מאשרת את כך שנרדם.