אותה אהבה ישנה-פרק (19)

הוא התקרב אליה ותפס בלחייה,מנשק אותה נשיקה ארוכה.
הסתובבתי חזרה אל רועי,שאפילו לא שם לב למתרחש והמשיך לצחקק עם מור.
״בואו נרקוד״משכה אותנו מור,
רועי משך אותי בידי ואז החל לרקוד סביבי,הוא גרם לי לצחוק ולחייך,ולהשתחרר מהמחשבה על דור.
אני חושבת שזה היה הדבר החשוב והעיקרי,אדם שמצליח לשכוח ממישהו אהבת,סימן שהוא בשבילך.
״אתה יודע״אמרתי כשמוסיקה שקטה ונעימה,לא ציפיתי שנזרום עם זה,ודי ציפיתי שנשב בצד.
אבל הוא בכלל לא דיבר,רק עטף את זרעותיו על גבי,וראשי שהגיע לחזהו פשוט נח עליו.
״אני חשבתי שיהיה לי קשה היום,אפילו ציפיתי למשחק היאבקות ביני לבינו.
אתה פשוט גורם לי להפסיק לחשוב על זה״
אמרתי.
הוא הביט בי וחיוך עדין עלה על פניו,הוא ליטף את שיערי.
״נויה,רואים שאתם מאוהבים.״אמר גורם לי להיות מופתעת,
״אבל אני מבין את זה״.
התנתקתי מגופו,
״אני אומרת לך שאתה גורם לי לשכוח ממנו ואתה אומר שרואים שאני והוא מאוהבים?״
הרגשתי איך האכזבה מתחילה להדהד בי.
״נויה…״
״מה נויה?״צרחתי,נעצרנו מהריקודים באמצע הרחבה,גורמים לאנשים לפזול לכיוונינו.
״בואי נלך לצד״אמר.
״אתה עד כדי כך חסר בטחון?״צעקתי כשנעמדנו בפינת הגינה,ראיתי את דור מזווית העין,מרוצה מעצמו.
״אני ההפך מזה,אבל אני רואה את האהבה שלך בעיניים,אני רואה שאת מחפשת אותו כל שניה כל הערב הזה,והוא גם אותך.
החברה הזו שלו כמו אוויר בשבילו,זה כאילו שרק שניכם פה״.
״חבל רועי,חבל״אמרתי מכווצת את עיניי
״יש לי רק דברים טובים בראש עלייך״.
הוא הביט בי,בשתיקה,ואני הרגשתי כמו בלון שיורד ממנו האוויר.
התיישבתי על אחד מכסאות שעל שפת הבריכה,טוחבת את ראשי בין ידיי.
הוא לא צודק,אני מאמינה ביכולת שלי לשכוח ממנו,ורועי באמת גרם לי להבין כמה שהעולם שלי יכול להיות שונה,יכול להפסיק להסתובב סביב דור.
הוא התקרב אלי ואז התיישב מולי בישיבת צפרדע,
״נויה״הוא אחז בלחיי ״זה מה שראיתי,אם את באמת לא מרגישה ככה,אז אני מצטער.״
״לא,אני לא מרגישה ככה!״אמרתי בקול תוקפני,
״אל תעשה לי את זה,אל תגרום לי לגבש דעה על כל הבחורים״הנמכתי כבר את הטון.
״חס וחלילה,את לא תרגישי ככה איתי.אני באמת חושב שאת מדהימה.״אמר,והמבט שלו היה כל כך שקט ותמים.
״אתה מדהים״אמרתי מלטפת את עורפו,ומשחקת בתלתליו.
״אבל נויה״הוא גרם לי להישיר מבט ״את רוצה להקשיב לי?״
הנהנתי לחיוב,
״תלכי ותסגרי איתו את זה,תגידו לו שזה לא מכבד את שניכם ובמיוחד לא אותו.
הוא זה שתפס מרחק,הוא הבוגר מבניכם,שיפסיק להיות אגואיסט מסריח.
תראי לו שאת טובה מזה״אמר.
החלתי להרהר בכך,אם אלך לדור ואדבר איתו ברצינות ואגיד לו שאין שום סיבה להתנהג ככה,אולי הוא באמת ירפה.
קמתי ממקומי מתקדמת אל דור שחייך,ככל שהתקרבתי בצעדיי.
הוא עמד ליד בר מאולתר שמור ארגנה,
״בעיות עם החבר?״הוא שאל.
״מה קורה לך?״שאלתי,
״מה?״הוא כיווץ את גבותיו.
״אתה לא כזה עוקצני,אתה הרבה יותר טוב מאיך שאתה מתנהג עכשיו.״אמרתי בטון רך,ראיתי את המבט המופתע שעל פניו.
הוא הוריד את ראשו,
״אני עשיתי טעות נויה״הוא אמר,חשבתי שהוא התכוון כבר אליי.
היתה שתיקה,הבטתי בסובב לי,המוסיקה הפריעה לי לחשוב,והמבט של רועי מעבר השני של הגינה גם הסיח את דעתי.
אבל לא ציפיתי למה שיקרה.
״טעות מבצעית,חייל שלי נפצע״הוא התחיל להתייפח בבכי,בכי גברי,דמעות ללא קול.