אותה אהבה ישנה-פרק (17)

״את יכולה לדבר איתי?״
הורדתי את המגבת משיערי,ריח השמפו התפזר בחדר,והטיפות משיערי נזלו על הרצפה.
״לא״עניתי ולקחתי את מברשת השיער.
״אז לפחות להסתכל עליי?״הוא לא הרפה.
״לא״והתחלתי להעביר את המברשת מלמעלה עד לקצוות בעדינות.
״נויה…״הוא אמר וקם ממיטתי.
״דור״.
הוא נעמד מאחוריי,יכלתי להבחין בעיניי המנטה שלו ננעצות בעיניי מבעד למראה.
״תסתכלי עליי״הוא אמר.
״אל תעשה לי את הטון הזה עם המבט הקשוח״אמרתי גורמת לו לגחך,
״זה לא עובד עליי יותר״.
״את מצחיקה״הוא המשיך בגיחוכיו.
״מצחיק אותך?״הרמתי גבות,הוא הרתיח אותי.
עכשיו הוא מתחיל להתנהג בהשתחצנות והתנשאות?
הנחתי את המברשת בבת אחת על השולחן,ואז הסתובבתי אליו.
״אתה יודע משהו?״הבטתי בעיניו מכווצת את אישוני ״אני כל כך שמחה שהתאהבת בקצינה הזו״.
״עם מי היית?״הוא התקרב אלי במרחק נשימה,ועיניו המהפנטות חדרו אל עיניי עד שהרגשתי שהן מפשיטות אותי.
״לא״השבתי בטון איטי ״עניינך״.
״מאוד בוגר״הוא חייך חיוך שחצני ואז התרחק צעד לאחור.
״למה באת לפה?״הבטתי בו,הוא לא באמת הבין כמה הוא מעצבן אותי בכל חיוך שלו או מבט.
״לבקר את אמא שלך״הוא ענה בחיוך והתיישב במיטתי.
״אה באמת?״הרמתי את גבותיי.
״ורציתי לשאול למה חסמת אותי מהוואטסאפ״אמר.
״כדי שלא יהיה לך פרץ לשיחות כמו שהיתה לנו בשעה 12 בלילה״אמרתי.
״את ילדה,את כל כך ילדה״הוא אמר והעביר יד בשיערו,והפעם אני גיחכתי,כי קראתי את שפת גופו וידעתי שזה עצבן אותו.
״רועי לא חושב ככה״זה נפלט לי בבת אחת,עיניו שנחו על הרצפה ננעצו הישר בי.
הצטערתי על המשפט הזה,לא רציתי שהוא ידע מזה,בטח שלא עכשיו.
זה חפוז מדי,וזה עדיין טרי מדי ולא מבוסס כדי להוציא את זה.
למה אני כל כך מטומטמת לפעמים?
״מי זה?״הוא קם מהמיטה והתקדם אליי.
שתקתי,מביטה בפלאפון,איך אני בורחת מזה עכשיו.
״מי זה רועי?״הוא היה במרחק נגיעה ממני,יכלתי להרגיש את החזה שלו עולה ויורד.
״אני לא מעוניינת לספר לך״בקושי הבטתי בו.
״את תספרי לי עכשיו מי זה!״הטון שלו היה עדיין נמוך אבל הרבה יותר קשוח ונוקשה.
״דור,אני חושבת שאתה צריך ללכת״אמרתי מעזה סוף סוף להביט בו.
הוא נעמד מולי והתעסק בפלאפון שלו,לוכד את מבטי התוהה והמבולבל.
״הלו״הוא הניח את הפלאפון על אוזנו
״מור,תגידי לי עכשיו מי זה רועי״.
הבטתי בו בעיניי עגל,ואוו,הוא ממש עצבני.
״הבנתי״הוא ניתק.
״מה הבנת?״שאלתי.
״הייתי טיפש מדי שבאתי לפה להגיד לך שאני אוהב אותך ומתגעגע אלייך״הוא אמר
״את יודעת בדיוק כמוני שהרועי הזה בחיים לא יהיה מה שאני הייתי בחיים שלך,אבל תאלצי להסתפק במי שזה לא יהיה״.
״אתה כזה אפס דור״אמרתי והרגשתי את המחנק בגרוני.
״האפס הזה הוא היחיד שיגרום לך להרגיש משהו,ד״ש לרועי״הוא גיחך גיחוך מריר,אבל ידעתי כמה הוא מתאמץ כדי להיראות כל כך עצבני.
הוא יצא בטריקת דלת מותיר אותי מאחורי הדלת,נמרחת אט אט על הרצפה וראשי קבור בין ידיי.