אותה אהבה ישנה-פרק (16)

פתחתי את דלת האוטו הפשוט של רועי,ציפיתי למכונית מפוארת אולי,או לפחות מרשימה כבן של מישהו בעל עסק מצליח בעיר.
אבל היא היתה פשוטה וקטנה,עם גלשן במושבים האחורים וריח חזק של ים.
״הכל טוב איתך?״הוא שאל כשנכנסתי מהורהרת.
״כן…״מלמלתי חוגרת את החגורה,
״אז כבר אתה מתכוון להכיר לי חברים?״.
הוא גיחך,לוכד את מבטי התוהה.
״את תכף תביני״הוא אמר בחיוכו האקזוטי.
הוא חנה את רכבו בחניה של הים,הבטתי בעצמי ובלבושי,זה קרה כל כך מהר במיוחד אחרי ההתעסקות בדור.
לבשתי ג׳ינס גבוה וצמוד מאוד וסריג שמגיע עד לכפתור הג׳ינס.
״אז את בטוחה שהכל בסדר?בהתחלה שענית נשמעת קצת מבולבלת״הוא שאל והעביר את ידו על בלורית התלתלים הקצרה שהתעופפה ברוח.
״כן,סתם פגשתי מישהו ששחכתי ממנו כבר ופתאום הוא הופיע״אמרתי וסידרתי את הפוני שלי שהתעופף גם הוא על פניי וכיסה את עיניי לצדדים.
״הסיבה לזה שהשתכרת אותו יום?״
בינגו!
כדור רוק,תתפקסי על עצמך נויה.
הרמתי את מבטי אליו,מקבלת מבט בוחן שממתין לתשובה.
״כן״אמרתי לבסוף מחליטה להיות כנה.
״טוב,שתרגישי בנוח אני מאמין שתפתחי את זה בעצמך״הוא משך בכתפו ואחז בידי מוביל אותי.
הבטתי בכף ידו השזופה שאחזה בשלי,הכל היה אצלו ספונטני לא צפוי ולא מחושב.
הוא חייכן ומשוחרר,אפשר להרגיש עליו שיש לו אופי של גולש.
חבורת ילדים קטנים שנראים בגילאי 8-12 התקדמו אלינו,הוא חייך אליהם עובר בינהם ומחלק כיפים.
״תכירי נויה,אלה החברים שלי״הוא אמר.
״מה?״הבטתי בו,אוקיי.תמשיך להיות חתיך וחמוד באותו הזמן ולא מוזר.
הוא גיחך כאילו קורא את מחשבותיי,
״זאת אומרת,הם החברים לים שלי.הם התלמידים שלי״הוא הסביר וחייך.
ואז נזכרתי שהוא מדריך גלישה,
״אה…״השמעתי נאנחת אנחת רווחה,ואז מקבלת מבטים בוחנים של ילדים מתוקים.
״אהלן״הוספתי.
״מי את?״ ״את חברה שלו?״ ״את יודעת לגלוש?״ ״יאלה בואו למים!״ ״לא…הים לא משהו היום״.
כל המשפטים הצייצנים נשמעו בבת אחת,ואני הבטתי בהם מבוהלת מעט,זה ידוע שילדים יכולים להיות ממש רעים לפעמים.
״חבר׳ה תכירו זו נויה,והיא לא יודעת לגלוש״הוא אמר.
״היא חברה שלך?כי אם כן,שתדעי שרועי הוא המאסטר של הגלישה,אז זכית בגולש שבעתיד יהיה מפורסם״אמר ילד אחד קטן וחמוד שהביט בעיניים גדולות וירוקות בהערצה ברועי.
״אבל הבנתי שענף הגלישה בארץ לא זוכה לפרסום במיוחד״אמרתי.
״את בקיאה,אה?״שאל רועי.
״לא להתלהב מותק,ראיתי פעם כתבה בחדשות״אמרתי לוכדת את חיוכו.
״כן,הגלישה בארץ היא חרא.אבל רועי שלנו יטוס לחו״ל והם יזהו את הכישרון הזה״הופיע מאחורינו לפתע בחור בוגר שנראה בגילו של רועי.
״תכירי נויה,זה מני״אמר רועי.
״שרון?זה מני״אמרתי מתבדחת(המערכון של מה קשור)לוכדת את צחוקם המתגלגל של הילדים.
״אהלן נויה״הוא חייך ״מגניבה״הביט ברועי שהנהן לאישור.
״רוצה לגלוש?״רועי שאל אותי.
״מה?״הבטתי בכל העיניים שבחנו אותי ״אבל אני לא יודעת״.
״אנחנו נלמד אותך״אמרו כולם ביחד.
לקחתי צעד אחורה,יש לי פה עסק עם חבורה של גולשים.
מצאתי את עצמי בשירותי הבנות לובשת חליפת גלישה של רועי שקצת הרבה גדולה עליי.
״איך?״שאל רועי שיצאתי.
״תגיד לי אתה״אמרתי בציניות,מקפלת את שולי השרוולים שהיו ארוכים מדי לרגליי וידיי הקצרות.
״אנחנו נדאג לך לחליפה מתאימה פעם הבאה,זה היה…״
״ספונטני,אני יודעת״קטעתי אותו ״יהיה לי עוד הרבה ימים כאלה אם נמשיך לפני מה שאני רואה״.
״את רוצה שנמשיך?״הוא התקרב אליי אוחז במותניי.
הרגשתי קצת מתוחה מהמגע איתו,לא נתתי לאף גבר לגעת בי מאז שהכרתי את דור.
הוא חייך אלי חצי חיוך שחזהו צמוד לשלי,לבושים בחליפות גלישה.
״אם זה מלחיץ אותך,תגידי.אני לא מאלה שמורחים ומורחים…״אמר ונשימתו על שלי.
״או שאולי לומדים להכיר אחד את השני״אמרתי כמעט בלחישה ״ואז מתנשקים״.
״אהלן נויה,אני רועי״הוא אמר בקול חלש יותר ״עכשיו מתנשקים״.
הוא אחז בלחיי מרים את סנטרי ומקרב את שפתיי לשלו,לא הרגשתי שזה לא נכון בשבילי.
הרגשתי שזה נחמד לי,ומה אכפת לי פשוט לנסות משהו אחר,משהו שהוא שונה ממה שהכרתי?
לשונו החלה לחדור אל פי ואז עברה בתוך פי,ידו אחזה במותניי בבטחון,הוא חסון,אפשר לראות ולהרגיש שהוא ספורטאי.
״את באה?״הוא שאל כשהתנתקנו.
הבטתי בו בחיוך,הכל היה טבעי ומהיר.
הלימוד גלישה היה מכשל,הגעתי למצב שבערך עשרה ילדים מנסים ללמד אותי להתייצב על גלשן,ושתי גברים צופים מהצד וצוחקים.
הילדים היו כל כך נחמדים ונחושים ללמד,שלא יכלתי לאכזב אותם ופשוט לנטוש את המקום.
אבל שסיימנו,דאגתי להריץ כמה ירידות על הברמן החייכן,שהביכו אותו למול חברו ותלמידיו.
ואז הם הלכו לגלוש,ואני והוא נותרנו במיים,רטובים בחליפות גלישה,יושבים ומדברים.
וסיפרתי לו הכל על דור,והוא הבין והכיל.
ואמר שזה בסדר,שאני סוף סוף מעזה להכיר אנשים חדשים.
ושהוא מרגיש איתי בנוח,ושהוא לא מרגיש שאני לא בוגרת כמו שדור הטיח בי.
ירדתי מהרכב של רועי בחליפת הגלישה,אוחזת בבגדיי היבשים ובנעליים בידי.
מחוייכת ומאושרת,צעדתי אל תוך ביתי,מרגישה סוף סוף טוב.
אפילו הנשיקה הספונטנית ובטווח הקצר כל כך לא הטרידה אותי,הכל הרגיש נורא טבעי.
פתחתי את ידית הדלת ולמולי הופיע דור,יושב בשולחן המטבח אוחז בכוס תה עם נענע.
״תראי מי בא לבקר אותנו!״קראה אמא בהתלהבות שישבה מולו,אוחזת בכוס תה גם היא.
״אני רואה״אמרתי ללא חיוך.
״מה זה את נורמלית?כולך רטובה…בקור הזה,איפה היית?״היא שאלה.
״כן איפה היית נויה?״שאל דור מביט בי במבט בוחן.