סיפורי ערסים- אוריאן וסהר עונה 2 פרק 4 ❤

-מנק׳ המבט של סהר-
אינעללל דינקקקק. אני לא יכול כבר , כל היום לראות אותה מסתובבת שמחה , ורק אני תקועה אצלה עם איזה זונה שלא נותנת לי להוציא הגה מהפה.

״הייי חתיכוש״ אמרה אלמוג והתיישבה עלי. יא ווארדי , עם מה שהיא לבשה אפשר לחשוב שהיא בכלל לא לבשה משהו.

-״אלמוג, אנחנו חייבים לדבר א – ״ 
״מצויין, נפגש היום ב-7 בערב. אני רוצה לדעת כבר מה אתה תגיד לי. צ׳אווו״ קטעה אותי וברחה.
דפיקה בדלת…..
״היי, מור נמצאת?״ שאלה בשקט.

-מנק׳ המבט של אוריאן-
'מזה, כבר שוכחת מימני? :O' נשלח הודעה ממור.

'כפרה עליך מזה לשכוח? איפה את שרוצים אותך, איפה?' שלחתי לה חזרה.

'כלבה :) בואיבואי לבקר'

'סהר שם?' שאלתי

'כן…'

'בואי את'

'פגעת :( רק בגלל סהר? אפשר לחשוב שסהר מחליט עליך'

'אוקייאוקיי אני יבוא ילחץ'

'יששש יאללה חצי שעה את אצלי' מור התנתקה מהווצאפ

נאנחתי ולבשתי טייץ׳ שחור , נעליי וואנס אדומות , גופייה לבנה ומעיל בייסבול שחור לבן. עשיתי מחליק משיער והלכתי לכיוון הבית של מור.

-״היי, מור נמצאת?״ שאלתי בשקט והשפלתי את ראשי, חסר לי להסתכל על עינייו הכחולות ולהתאהב בו שוב. למרות שאני אוהבת אותו.

״כן.. תקש – ״ סהר התחיל להגיד והלכתי מהר לחדר של מור, לא רוצה שם קשר איתו.

-״תראו מי באה לבקר את סבתא״ צרחתי ונכנסתי לחדר שלה בצעקה מזייפת שמחה.

״אוריאןןןן״ צרחה ״רגע, קראת לי הרגע סבתא?״ שאלה עם פרצוף מזהיר, צחקתי ונפלתי על המיטה.

״יחתיכת נצלנית. באת לפה רק בשביל לנוח? תתביישי לך״ זרקה עלי כרית.

-״זבללל״ צרחתי וזרקתי לה אחד.
״את ישנה פה היום״ קפצה מור משמחה.

-״מי החליט?״ שאלתי, חסר לי להיות פה עם סהר.

״שתקי, חייכי ושכחי הלילה מסהר. מסיבת בנות היום, אנחנו הולכות לבלות״ 
צרחה. היא חייגה מספר והתקשרה

-מנק׳ המבט של סהר-
-״כן…תקש – ״ התחלתי להגיד, היא הלכה לחדר של מור כמו סופת הוריקן.
שתלך זדיין. מי צריך אותה – אני – בשביל מה יש את אלמוג ? ;)