אוקליה ~ חלק ~ 5

' שייך למלך גיא ' היה חרוט עליו.
שמעתי מתיחת גומי וכשהתבוננתי על המקור של אותו רעש ראיתי שזה אדם עם פח חצים על הגב וקשת שמתוך בתוכה חץ- מוכן לירייה.
"זה שלך?" שאלתי אותו.
הוא שלח את החץ אבל לפני שהחץ הספיק להגיע אליי דמות באה משום מקום והעיפה את החץ הצידה כשנעמדה מולי.
כשהתבוננתי באותה דמות בפנים ראיתי שזה אדיר.
"מה אתה עושה כאן?!" שאלתי אותו בנימה נגעלת.
אותו אדם עם החץ מתח עוד חץ בקשת שלו והיה מוכן לעוד ירייה.
רק שהפעם הוא לא היה לבד.
מעבר לכל עץ הופיע עוד אדם לבוש שחור עם פח חצים על הגב וקשת שבתוכה חץ מוכן לירייה.
הם היו 20 איש אולי.
"מנסה לא למות… ואת?" שאל אותי כשנעמד לידי.
"נשמע אחלה תוכנית…" הסכמתי איתו.
הבטתי בכל אחד מהם במבט של: ' באמא שלך.. תעזוב אותי! '
"אדיר, אדיר, אדיר… מה, נהיית לי אדם טוב עכשיו?" אמר אחד שהגיח מאחורי חייל שחור כשצקצק בלשונו.
הוא לבש בגדים שחורים אבל הוא לא היה עם מסכה.
שערו היה קצוץ וחצי מהפנים שלו היו מכוסות כוויה.
"להגיד שאני אדם טוב זה טיפשי, להגיד שאני לא רע.. זה כבר מתוחכם." אמר אדיר כשעקף אותי ופנה לאותו אדם.
בגלל שאותו אדם עמד מאחורי חייל.
החייל כיוון אל אדיר את החץ שלו.
אדיר התבונן בחץ כאילו רק עכשיו ראה שהוא שם.
"הו, חשבתי שכבר עברנו על זה.." אמר אדיר כשהזיז את החץ ממנו בגוף מתנדנד.
אותו אדם התבונן בו בחיוך משועשע.
"אתה לא יכול להרוג אותי, אדוארד." אדיר אמר לאותו אדם.
"ג'יימס." תיקן אותו אותו אדם.
"מה שתגיד." החזיר כשהסתובב סביב כל החיילים.
יכול להיות שרק דמיינתי אבל הייתי יכולה להישבע שהוא מפזר חוט דק על הריצפה.
"אין לך לאן לברוח,אדיר." חייך ג'יימס.
אדיר הגיע שוב לאותה נקודה- מול ג'יימס.
ראיתי איך הוא נוגע בחץ של אותו חיל שלמול ג'יימס.
"אם הייתי רוצה לברוח ממשהו שאני צריך לברוח ממנו הייתי בורח מאותו דבר שצריך לברוח ממנו כי זאת בעצם המטרה של אותו דבר שצריך לברוח ממנו." אדיר חייך.
לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר.
וכך גם כל החיילים.
"אני אומר לך שאין לך למה לברוח." אמר ג'יימס.
"ואני אומר שואל האם יש לי צורך לברוח ממישהו שמנסה בעצם להבריח אותי בכך שהוא אומר לי שאין לי לאן לברוח." המשיך אדיר כשהוא משחק עם אבנים וזורק אותם לאוויר.
"כן, אבל-" התחיל ג'יימס אבל קטעתי אותו.
"זה מתקדם לאן-שהו?" שאלתי אותם.
החיילים הביעו הסכמה במלמולי 'כן'.
"אדיר, זה לא יעזור לך… המלך רוצה את הכסף שלו." התעלם ג'יימס מאותו משפט. ואמר את זה לאדיר כשאדיר זורק את האבן האחרונה לאוויר.
"אז תגיד לו…" אמר אדיר כשבא לצדי.
"שאדיר סירב.." המשיך כשאחז לי במותן.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" לחשתי לו.
"כשאני יתן לך את הסימן תתפסי לי בעורף.." הוא לחש לי חזרה ואז החזיר את החיוך שלו לג'יימס.
שבאותו רגע רתח מזעם.
"חבל.. היה לך פוטנציאל.." אמר ג'יימס כשניסה לא להראות את זעמו.
"הו, תודה אדוארד…" אמר לו בקול מתוק.
זה עצבן אותו.
"אש!" ג'יימס צעק בכעס.
"עכשיו!" אמר לי אדיר.
אחזתי בו.
הם ירו את החצים.
אבל כל החצים בעצם משכו חוט אחד שקשר את כל החיילים לפינה אחת ובכך גם נתנו לנו דחיפה למעלה.- אדיר קשר את עצמו באותו חוט.
התעופפנו באוויר והחלנו לצבור תאוצה למטה.
"מה עכשיו?! אנחנו ניפול ונמות!" צעקתי לאדיר, מנסה לחדור לרעש של האוויר.
"אני עדיין חושב על הקטע הזה!" הוא צעק חזרה.
"מה!?" החזרתי בפחד.
"אמרתי שאני-" הוא ניסה לחזור על עצמו אבל קטעתי אותו.
"אני שמעתי מה אמרת!" החזרתי לו בצעקה.
התבוננתי לאדמה אבל זאת לא הייתה אדמה.
זה היה נחל.
"אוי, מעצבן…" שמעתי את אדיר אומר לפני שנכנסנו למים בקול ' ספלאש!!!' ענקי.
הסתובבתי כמה פעמים במים ואז יצאתי לפני המים בנשימה עמוקה.
חיפשתי את אדיר.
הוא לא היה שם.
"אדיר!" קראתי כשאני רואה את גופו נאבק במים ולבסוף מאבד כל תזוזה.
צללתי לתוך המים ומשכתי את אדיר משם.
שחיתי עד למחוץ למים(אני לא בטוחה אם קוראים לזה חוף..) ובתוך תוכי הודתי לאמא שלי על זה שהיא התעקשה שאני יקח שיעורי שחיה והצלת אדם.
בדקתי את הדופק שלו.
הוא פשוט לא נשם.
לחצתי לו על מקום מסוים בחזה כדי להחדיר לו אוויר.
זה לא עבד.
ידעתי מה אני אמורה לעשות עכשיו.
הנשמה… מפה לפה…
חלפה בי צמרמורת קלה.
נכון, הוא חתיך והכל. אבל הוא ממש מעצבן ואני כ"כ לא רוצה להתנשק איתו עכשיו.
אבל הוא יכול למות אם אני לא..
'אוף!!! מה לעשות!?' חשבתי לעצמי בתסכול.
קירבתי את פניי לפניו